בחודש נובמבר 2008 נערכה חפירת הצלה באתר הניאוליתי הקדם-קרמי א' בביר אל-מכסור בגליל התחתון (הרשאה מס' 5541-A; נ"צ 22123/74150), לקראת הרחבת כביש 79. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון הרשות הלאומית לדרכים, נוהלה על ידי א' מלינסקי-בולר וא' אלג'ם, בסיוע א' שפירו (GPS), ר' ישורון (ארכיאוזואולוגיה) וי' גבעול-ברזילי (אנתרופולוגיה פיזית). עוד סייעו צ' הורביץ, י' גכט ור' אקשטיין.
האתר על ראש גבעה המשתפלת לדרום-מזרח, 226 מ' מעל פני הים, 12 ק"מ ממערב לנצרת, כ-20 ק"מ ממזרח לחוף הים וכ-2 ק"מ מצפון לאתר הניאולית הקדם-קרמי ב' ביפתחאל (איור 1). בחפירה (36 מ"ר; כ-0.6 מ' עובי הצטברות) נחשף אתר חד-תקופתי מהניאולית הקדם-קרמי א' (נקק"א). בסקר שנערך במהלך החפירה התברר כי הפריטים היו פזורים על פני כ-2400 מ"ר (איור 2). אין אפשרות לאמוד את שטחו המקורי של האתר בשל בנייה מודרנית והפרעות מאוחרות. עם זאת, אפשר להעריך ששטח החפירה הוא כשליש משטח האתר הנוכחי.
נמצאו שלוש יחידות סטרטיגרפיות עיקריות. יחידה ראשונה (0.1–0.2 מ' עובי) מונחת על הסלע הטבעי, עיקר החומר הארכיאולוגי נמצא במכלול משוכב ונקי מאוד. יחידה שנייה היא שכבת סדימנט חרסיתית ובה מעט ממצא ארכיאולוגי (0.1–0.2 מ' עובי). יחידה שלישית, עליונה, היא אדמת פני שטח חרושה (0.2–0.3 מ' עובי).
ממצא חשוב באתר הוא קבורה של שני פרטים. ממצא עצמות בעלי החיים היה קטן וכלל בעיקר חיות בר קטנות.
מקורות חומר הגלם מתצורת תימרת מתקופת האיאוקן התחתון והתיכון כללו גושים גדולים ובולבוסים שטוחים של דולומיט, אבן גיר וצור במגוון גדלים ומורפולוגיות שהתפצלו מסלע האם. מקור חשוב נוסף של סיתות צור היה בפריטי אבן שחוקים ומשתנים שנוצלו בשימוש משני על ידי תושבי האתר.
נפתחו שלושה שטחי חפירה (C–A) שזוהו לפי שינויים בקונפיגורציה מרחבית של אבנים מזוותות, צפיפות הפריטים ותכונות של כלי הצור.
שטח A. הסטרטיגרפיה בשטח המערבי (18 מ"ר) תאמה את הסטרטיגרפיה הכללית באתר. האבנים המזוותות בשטח יצרו שני אופקים מתמשכים; הראשון נחשף בשטח של 12 מ"ר לפחות, והמשיך צפונה, דרומה ומערבה. צפיפות האבנים המזוותות באופק זה הייתה של כ-350 ל-1 מ"ר ועובייה (כ-0.1 מ') היה כזה של אבן אחת. במרחק של 3 מ' נמצא אופק שני קטן יותר (כ-3 מ"ר) שבו נמצאה הקבורה (איור 3). מתחת לשכבת האבנים המזוותות נתגלה מכלול של עצמות בעלי חיים, גושי חומר ומכלול עשיר של צור (טבלאות 1, 2).
בקבורה (2=MNI) נמצא לוח אבן משולש, גדול וארוך (כ-0.4 מ' אורך) שהונח על תחתית הקבר. גילו של הנקבר הראשון 10–15 שנים ומינו אינו ידוע; הנקבר השני הוא כנראה אישה שגילה כ-20 שנה. הקבורה היא משנית ומיוצגת בעיקר בעצמות גפיים ארוכות ללא גולגולות שהוסרו כבר בתקופה עתיקה (איור 4). סמוך לקבורה נתגלו שלושה כלי אבן שלמים שכללו עלי תמים ושתי אבני שחיקה מבזלת (איור 5). מאחר שלא נתגלה ממצא דומה בשטחים האחרים, נראה שכלי האבן שימשו מנחות קבורה.
שטח B. בשטח זה (11 מ"ר) לא נתגלו אבנים מזוותות ופריטי הצור היחידים נאספו מהשכבה שעל פני הסלע (0.1–0.2 מ' עובי).
שטח C. הסטרטיגרפיה בשטח (6 מ"ר) תאמה לסטרטיגרפיה הכללית באתר. רובד האבנים המזוותות ניכר בקטעים בעלי צפיפות יחסית נמוכה (כ-150 ל-1 מ"ר), ללא כל דגם מרחבי (איור 6). נמצאו רק עצמות בעלי חיים אחדות עם האבנים המזוותות, וכן כמויות קטנות של גושי חומר ומכלול עשיר של פריטי צור.
מכלול הצור שנאסף בחפירה מתאפיין בהפקה של נתזים, הן בפסולת הן בכלים (טבלאות 1, 2). כל שלבי רצף ההפחתה של הדו-פניים, הכוללים בין היתר פסולת טרנשה האופיינית לנקק"א, נוכחים באתר, בעיקר בשטח A (איור 7). טיפוסי כלים אופייניים לנקק"א כוללים שני חודי סלבייה וחוד אל-חיאם אחד. במכלול הכלים נמצאו בעיקר נתזים משובררים, נקרים ולהבי מגל (טבלה 2).
טבלה 1. חלוקה כללית של מכלול הצור
פריטים
|
שטח A
|
שטח B
|
שטח C
|
סה"כ
|
|
N
|
%
|
N
|
%
|
N
|
%
|
N
|
%
|
נתזים ראשוניים
|
426
|
17.3
|
192
|
17.0
|
388
|
17.6
|
1006
|
17.1
|
נתזים
|
1202
|
48.8
|
705
|
62.3
|
1282
|
58.2
|
3189
|
54.2
|
להבים
|
67
|
2.7
|
26
|
2.3
|
41
|
1.9
|
134
|
2.3
|
להבונים
|
98
|
4.0
|
50
|
4.4
|
80
|
3.6
|
228
|
3.9
|
להבים ראשוניים
|
37
|
1.5
|
11
|
1.0
|
32
|
1.5
|
80
|
1.4
|
נתזי דיקוק
|
171
|
6.9
|
37
|
3.3
|
124
|
5.6
|
332
|
5.6
|
נתזי פסולות טרנשה
|
51
|
2.1
|
11
|
1.0
|
20
|
0.9
|
82
|
1.4
|
פסולת גרעין
|
98
|
4.0
|
40
|
3.5
|
83
|
3.8
|
303
|
5.2
|
כלים
|
189
|
7.7
|
49
|
4.3
|
118
|
5.4
|
356
|
6.1
|
גרעינים
|
115
|
4.7
|
8
|
0.7
|
31
|
1.4
|
154
|
2.6
|
מקבות
|
7
|
0.3
|
3
|
0.3
|
5
|
0.2
|
15
|
0.3
|
סה"כ
|
2461
|
100
|
1132
|
100
|
2204
|
100
|
5879
|
100
|
טבלה 2. חלוקה של הכלים
פריטים
|
שטח A
|
שטח B
|
שטח C
|
סה"כ
|
|
N
|
%
|
N
|
%
|
N
|
%
|
N
|
%
|
ראשי חץ
|
2
|
1.1
|
-
|
-
|
2
|
1.7
|
4
|
1.1
|
מקדחים
|
7
|
3.7
|
2
|
4.1
|
5
|
4.2
|
14
|
3.9
|
להבי מגל
|
11
|
5.8
|
2
|
4.1
|
3
|
2.5
|
16
|
4.5
|
להבים/להבונים משובררים
|
20
|
10.6
|
8
|
16.3
|
10
|
8.5
|
38
|
10.7
|
מיקרוליתים
|
0
|
0.0
|
-
|
-
|
3
|
2.5
|
3
|
0.8
|
מגרדים
|
10
|
5.3
|
3
|
6.1
|
11
|
9.3
|
24
|
6.7
|
נקרים
|
31
|
16.4
|
5
|
10.2
|
12
|
10.2
|
48
|
13.5
|
שקערוריות ומשוננים
|
8
|
4.2
|
2
|
4.1
|
15
|
12.7
|
25
|
7.0
|
כלים כפולים
|
10
|
5.3
|
2
|
4.1
|
3
|
2.5
|
15
|
4.2
|
נתזים משובררים
|
47
|
24.9
|
18
|
36.7
|
41
|
34.7
|
106
|
29.8
|
נתזים קטומים
|
5
|
2.6
|
2
|
4.1
|
4
|
3.4
|
11
|
3.1
|
שונות
|
5
|
2.6
|
1
|
2.0
|
2
|
1.7
|
8
|
2.2
|
דו-פניים
|
33
|
17.5
|
4
|
8.2
|
7
|
5.9
|
44
|
12.4
|
סה"כ
|
189
|
100
|
49
|
100
|
118
|
100
|
356
|
100
|
עצמות בעלי החיים שזוהו היו של צבי (Gazella gazella), חזיר בר (Sus scrofa), שפן הסלע (Lepus capensis) ושועל (Vulpes vulpes).
בחפירה נחשף אתר חד-תקופתי המתוארך לנקק"א ובו חלוקה מרחבית ברורה, הניכרת בהבדלים שבין שטחים A ו-C. בשטח A נמצאו שני אופקים מתמשכים וצפופים וכן קבורה של שני פרטים מלווה במנחות קבורה של כלי שחיקה. מרבית הדו-פניים מכל שלבי רצף ההפחתה מופיעים בשטח A, ואילו בשטחים B ו-C נמצאו רק שברים. כמו כן, בשטח C האבנים המזוותות אינן מופיעות במקבצים ברורים.
האתר של ביר אל-מכסור הוא אתר הנקק"א היחיד שנחפר בגליל. מיקום האתר בדגם היישובי של הנקק"א מעניין. מחד גיסא, לא נמצאו שרידים אדריכליים ממשיים, רק משטחים מרוצפי אבנים מזוותות. מאידך גיסא, מכלול הצור משקף פעילויות מגוונות שכן נמצא בו לא רק רצף ההפחתה של הדו-פניים אלא גם להבי מגל המעידים על תהליכי עיבוד צמחים, ורפרטואר כלים מגוון. חשיפת הקבורה מוסיפה ממד מורכב לשאלה עד כמה היה היישוב באתר ארעי. תוצאות החפירה תורמות מידע חדש על אסטרטגיות קיום ודגמים יישוביים בנקק"א בגליל. יש לכך חשיבות מיוחדת בשל העדר אתרים מתקופה זו באזור.