שטחים B1 ו-B2 נמצאים בין שלוחת בית לחם לשלוחת צור באהר, והם צמודים לכביש. גובה האמה בקטע זה 742 מ' מעל פני הים. בשני קטעי האמה (שטח B1 איורים 3–5; שטח B2 איורים 6, 7) נחשפו חמישה שלבי בנייה. בשטח B2 נחתכה האמה כתוצאה מסלילת כביש וחמשת השלבים ניכרים היטב בחתך (איור 8).

 
שלב 1. האמה הקדומה ביותר נבנתה כנראה בתקופה הרומית הקדומה (כ-1.8 מ' רוחב כולל). קירות האמה (W5 ,W4; ר' איור 8) נבנו באבנים קטנות שלוכדו במלט אפור בהיר. התעלה (L131; כ-0.6 מ' רוחב, כ-0.5 מ' עומק) טויחה בשתי שכבות טיח לפחות.
 
שלב 2. בתקופה הביזנטית הורחבה האמה (2 מ' רוחב כולל). על קיר 5 משלב 1 נבנה קיר רחב יותר (W3), ועל תעלה 131 מהשלב הקודם נבנתה תעלה חדשה דומה במידותיה (L130). התעלה טויחה בטיח ורוד שמעורבים בו גריסי קרמיקה, האופייני לתקופה הביזנטית.
 
שלב 3. בחתך האמה בשטח B2 הובחן תיקון בתעלה (L129), ובו היא טויחה בטיח אפור. על סמך השוואה לשלבי בנייה בקטעים אחרים של האמה נראה כי יש לתארך שלב זה לתקופה הממלוכית.
 
שלב 4. בתקופה העות'מאנית הוגבהו קירות האמה (W2 ,W1; גובה 1.5 מ'). בתוך התעלה הונח צינור חרס (L111 ,L108; כ-0.25 מ' קוטר), שהורכב מחוליות (כ-0.3 מ' אורכן).
 
שלב 5. מעל הצינור משלב 4 נבנתה התעלה המאוחרת ביותר (L116; רוחב 0.45 מ', עומק 0.15 מ'), שטויחה וכוסתה בלוחות אבן (L114; מידות מרביות של האבנים 0.50×0.65 מ'). בלוחות האבן הותקנו פתחים עגולים (0.1 מ' קוטר מרבי; איור 9), המרוחקים כמטר זה מזה, למניעת יתר לחץ בנתיב הזרימה.