211-F: מעל מחשוף סלע גדול וסביבו זוהו ספלולים חצובים וכן חציבות ותעלות ניתוק לצורך הפקת אבני גזית (איור 2). שכבה של שבבי סלע המעידה על פסולת חציבה נחשפה בתוך שקע גדול חצוב בסלע שגבל בצדדיו הדרומי והמזרחי במצוק חצוב שהשתמר לגובה של 1 מ'. ייתכן שהשקע היה מערה טבעית שקרסה ושימשה מאוחר יותר לחציבת אבני בנייה.

בקצה הצפוני-מערבי של המגרש נחשפה כניסה חצובה למערה שארבע מדרגות חצובות ניגשות אליה. מעבר מרובע חצוב לתוך המערה נחסם בגוש אבן המוקף אבנים בינוניות (איור 3).
בתחתית מעבר הכניסה, מתחת לאבן החוסמת, נמצאו חרסים רבים של קנקנים שבורים מהתקופות הפרסית או ההלניסטית (איור 4). החסימה במערה עשויה להעיד על שימוש משני בה בתקופות אלו או מאוחר יותר.
בתעלות בדיקה במגרש הסמוך מצפון-מערב (מגרש 210; ר' איור 1) שנחפרו לאחר החפירה נחשפה כמות גדולה של כלי חרס תמימים, בהם קערות (איור 5: 1, 2), קנקנים (איור 5: 3–7), פכיות (איור 5: 8, 9) ונר (איור 5: 10), המתוארכים כנראה לתקופה ההלניסטית. לא נערכה חפירה במגרש בשל חשש לחשיפת קברים.
 
224-F: במהלך הסקר והחפירות זוהו מעל מחשוף סלע גדול וסביבו חציבות רבות ותעלות ניתוק וכן ספלולים אחדים חצובים בסלע (איורים 6, 7). נחשפה גם מערת קבורה חצובה בסלע שאל כניסתה הובילו שלוש מדרגות חצובות. המערה נשדדה בעבר, אולם בצד המערבי של משקוף הכניסה נראו שרידי מסגרת עגולה של אבן הגולל (איור 8). המילוי בתוך המערה לא נחפר.
 
233-F: בסקר פני השטח זוהו חציבות ותעלות ניתוק מעל מחשוף סלע (איור 9) וכן שתי שורות מקבילות של סלעים גדולים מעל פני השטח. חפירה בין שתי שורות האבנים העלתה שאלו קירות טרסה שהשתמרו לגובה נדבך אחד והוקמו מעל הסלע הטבעי או מעל מילוי שנערם בשקעים בסלע (איור 10). המילוי היה מורכב מאבני שדה קטנות ובינוניות בתוך אדמה חומה כהה שהכילה כמות גדולה של חרסים, בהם קערות חצי עגולות (איור 11 :1), קערות דמויות V (איור 11: 2), שלעתים קרובות מעוטרות בעיטור חבל על שפתן (איור 11: 3, 4), פערורים (איור 11: 5), קנקנים בעלי שפה נוטה החוצה (איור 11: 6–8) וידיות מדף שעליהן טביעת בוהן (איור 11: 9). מקור החרסים האלה ככל הנראה באתר הכלקולית–ברונזה קדומה 1ב הסמוך (חדשות ארכיאולוגיות 122).
 
236-F: זוהה ספלול חצוב במחשוף סלע גדול (איור 12).
 
החפירה היא חלק מפרויקט גדול המתעד את השרידים הארכיאולוגיים במהלך פיתוח בנייה. דומה שכל הפריטים שנחשפו נמצאים מחוץ לאזור ההתיישבות המרכזי, שחלקו נחשף בחפירות קודמות. פעילות החציבה ומערות הקבורה שייכים כנראה לאתר הסמוך ח' אל-מיסייה שמצפון-מערב. כל החציבות נעשו בחלקים העליונים של סלע האם, ומעידים שניצול הסלע לחציבה בעבר התרכז במחשופי סלע גלויים.
 
לאחר סיום החפירה נמסרה גלוסקמה שלמה מאבן גיר לנציגי רשות העתיקות. הגלוסקמה, שנמסר כי נמצאה בשדה פתוח סמוך לחפירה, נעזבה כנראה בשטח על ידי שודדי עתיקות ומתפרסמת כאן אף שלא נמצאה בחפירה. הגלוסקמה (0.6 מ' אורך, 0.24 מ' רוחב, 0.29 מ' גובה) עשויה מאבן גיר רכה. בארבע פינות הבסיס גדמים גסים המשמשים רגליים. לגלוסקמה מכסה מאבן גיר שחתכו שטוח-קמור. אחד מצדי הרוחב של הגלוסקמה צבוע אדום מעל עיטור חרות הכולל ורדות בעלות שישה עלי כותרת התחומות בשני מעגלים; למעגל הפנימי עיטור זיגזג הממלא גם את המסגרת בשולי הצד (איור 13). הצדדים האחרים והמכסה מעובדים בגסות וניכרים עליהם סימני אזמל ורצועת עיטור בצבע אדום שבה קווים אנכיים, אופקיים ואלכסוניים. בתוך הגלוסקמה נמצאו מעט עצמות מתפוררות וכן סיר בישול קטן (איור 14). על סמך סגנון העיטור וסיר הבישול שנמצא בתוכה, ניתן לתארך את הגלוסקמה לתקופה הרומית הקדומה (ימי בית שני).