גתות

גת WP1 (איורים 2, 3) נחפרה ברובה. משטח הדריכה (3.5×4.0 מ'), החצוב בסלע בשלושה צדדים ובנוי אבן בצדו הצפוני, מטויח בשכבת גיר כתוש (כ-0.1 מ' עובי) ובמרכזו שקע מלבני ששימש עיגון לבורג. בחלקה הצפוני של הדופן המערבית נראים שרידי תעלה חצובה שמובילה לבור איגום. מאוחר יותר הורחב בור האיגום לשמש פיר למערה שנחצבה מתחת לגת (להלן). מתוך ההצטברויות שבגת נלקטו שברי כלי חרס ספורים המתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית.
גת WP2 (איורים 4–6) חצובה בסלע. במשטח הדריכה (2.9×3.0 מ') שקע מלבני רדוד שאינו יכול לשמש בסיס קיבוע לבורג; כנראה הוצב בו ראש בורג שעליו הונח לוח כבישה. במערב המשטח שרידי תעלה חצובה שהובילה אל בור איגום רבוע (1.15×1.30 מ', 1.5 מ' עומק). על הדופן הדרומית של בור האיגום נחצבו ארבע מדרגות, ובדופן המזרחית נחצב פתח מערה (להלן) שמעליו גומחה קטנה שתפקידה אינו ברור. מחוץ לפינה הדרומית-מזרחית של משטח הדריכה נמצא שקע מרובע קטן.
גת WP3 נמצאה בשלבי חציבה ראשונים. נחצבו תעלה (0.1 מ' רוחב) בקצה המערבי של משטח הדריכה וקטעים מדופנותיו בצפון ובדרום. בקצה הצפוני של הגת נמצא בור איגום עגול (0.9 מ' קוטר, 0.8 מ' עומק).
גת WP4 (איור 7) כוללת משטח דריכה ובור שיקוע קטנים שנפגעו על ידי מחצבה Q4.
גת WP5 (איור 8) היא קטנה וכוללת משטח דריכה (1.0×1.6 מ'), ובור שיקוע (0.45 מ' קוטר, 0.25 מ' עומק).
 
מערות
התגלה קבר ארגז חצוב בסלע (0.55×1.75 מ', כ-0.5 מ' עומק; איורים 9, 10) שבתחתיתו במערב חצובה כרית ובתחתיתו במזרח פרצה המובילה למערה (C1) שלא נחפרה. כ-10 מ' מצפון למערה C1 נחפר פיר מרובע (2.0×2.2 מ', כ-1.6 מ' עומק) שבדופנו המזרחית חצובה מערה (C2) מלאה סחף, שלא נחפרה.
בור האיגום של גת WP1 הורחב לפיר מרובע (2.1×2.3 מ', 2 מ' עומק) שבדופנו המזרחית, מתחת למשטח הדריכה של הגת, נחצבה מערה שלא נחפרה (C3; ר' איורים 2, 3). בפתח המערה נתגלתה אבן גולל (כ-1.2 מ' קוטר). במילויים הסמוכים לפתח המערה מצפון נלקטו שברי כלי חרס מן התקופה הרומית, אולם מעל רצפת הפיר נלקטו שברי כלי אלברילו צלבני ושברי מקטרות מן התקופה העות'מאנית המעידים שהמערה נשדדה ועמדה פתוחה כבר בעת העתיקה.
למערה C4 פיר מלבני (0.95×1.30 מ', 0.3–1.2 מ' עומק) שבתחתית דופנו הדרומית חצוב פתח מלבני (0.55×0.70 מ'). הפתח מוביל למערה מלאה בסחף של חומר גירי קשה, שלא נחפרה ולא תועדה.
ממערה C5 (איורים 11, 12) נחפר הפיר המוביל אליה (2.3×2.7 מ', כ-2.7 מ' עומק). על הדופן הצפונית של הפיר שרדו שלוש מדרגות. בחלל המערה, שהתגלה מלא בחלקו בסחף, נראו כוכי קבורה פתוחים חלקית וקיר מחיצה בנוי גזית. מעל רצפת המערה נמצאו שברי כלי חרס מן התקופה הרומית.
בדופן המזרחי של בור האיגום של גת WP2 חצוב פתח קטן של מערה שלא נחפרה (C6; ר' איור 6).
 
כבשני סיד
תועדו שני כבשני סיד עגולים (K1 ו-K2; קוטר 4 ו-5 מ'; ר' איור 8), שלא נחפרו. בניקוי הסלע ליד כבשן K1 נראה פתחו מדרום.
 
מחצבות
במחצבה גדולה (Q1; מידות 7.3×7.5 מ', עד 1 מ' עומק; איורים 13, 14) החודרת לכל עוביה של שכבת נארי זוהו שלושה מפלסי חציבה (כ-0.3 מ' גובה) שמקיפים בור חציבה מרכזי ובהם תעלות חציבה, אבנים שטרם נותקו ממקומן ותשלילי אבנים במגוון גדלים. מתוך מילויי המחצבה (L102) נלקטו חרסים מן התקופות הרומית והביזנטית.
בראש הגבעה נמצאה מחצבה (Q2; מידות 4.0×5.5 מ') המדורגת בהתאמה לכיוון המדרון הפונה לדרום-מערב. במחצבה (Q3; מידות 5×6 מ') נחשפו שני מפלסי חציבה רדודים; מתוך מילויי המחצבה נלקטו שברי כלי חרס מן התקופה הביזנטית. בראש גוש סלע נמצאה מחצבה קטנה (Q4; ר' איור 7).
בשכבת נארי נמצאה מחצבה קטנה (Q5; מידות 1.6×1.8 מ', 0.6 מ' עומק) שננטשה כאשר נחשפה בה שכבת קירטון סדוקה שהתמלאה בכיסי אדמה.
ממחצבה (Q6; מידות 2.50×2.65 מ', עד כ-1 מ' עומק) נותר בור חציבה רבוע שבחלקו הדרומי שתי מדרגות חציבה ובחלקו הצפוני מדרגה אחת, בהתאם לשיפוע המדרון. ממערב למחצבה Q6 נמצאה מחצבה מרובעת (Q7; מידות 2.8×3.2 מ'; עומק 0.2–0.6 מ') הדומה לה.
מחצבה גדולה (Q8; מידות 4×11 מ') נחפרה רק בחלקה המזרחי (3×4 מ', 1.7 מ' עומק; איור 15). למחצבה שש מדרגות חציבה (0.25–0.30 מ' עובי) ששלוש מהן חדרו עד לראש שכבת קירטון. תעלות החציבה וסימני הניתוק מעידים על חציבת אבנים במגוון גדלים.
בשכבת נארי התגלתה מחצבה רדודה (Q9; מידות 3.5×3.7 מ', 0.6 מ' עומק) שבה שלוש מדרגות חציבה (כ-0.2 מ' עובי כ"א); תעלות החציבה והניתוק מעידות על חציבת גושים זהים בגודלם (0.4×0.6 מ'). המחצבה הסמוכה ממערב (Q10; מידות 3.5×4.0 מ', כ-0.3 מ' עומק) אף היא רדודה ובה סימני חציבה של גושים, בדומה למחצבה Q9.
 
מתקנים
מצפון-מזרח לכבשן סיד K1 נמצאה שוקת מלבנית קטנה (A1; מידות 0.5×1.1 מ', כ-0.3 מ' עומק; ר' איור 8) חצובה בסלע.
על משטח סלע התגלה מתקן מיצוי קטן (A2; איור 16) המורכב משלוש גומות: שתי גומות המתמזגות זו בזו שאחת מהן עמוקה יותר מהשנייה, וגומה שלישית המתחברת אליהן ממערב דרך נקב קטן בסלע. את משטח הסלע תוחמת ממזרח טרסה בת ימינו הבנויה עליו.
ריכוז מתקנים קטנים (A3) כלל פיר רדוד חצוב בסלע (1.1 מ' קוטר, 0.8 מ' עומק) שצמוד אליו ממזרח ספלול גדול (0.7 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק), וממזרח להם עוד שני ספלולים צמודים (0.5 מ' קוטר; 0.1 ו-0.3 מ' עומק).
צמוד לדופן הדרומית של פיר מערה C5 נחצב מתקן עגול (A6; כ-0.8 מ' קוטר) ממנו שרדה מחציתו הצפונית. ליד מתקן A6 התגלתה שוקת מעוגלת קטנה (A7; מידות 0.7×1.1 מ', כ-0.5 מ' עומק). בהמשך מחצבה Q8 למערב נמצא ספלול חצוב יפה בסלע (A8; כ-0.55 מ' קוטר, כ-0.6 מ' עומק) שנפגע על ידה, ומכאן שקדם לה. כן התגלו ספלול קטן
(A4; קוטר 0.35 מ', עומק 0.3 מ') חצוב בשכבת נארי ושוקת מלבנית קטנה (A5; מידות 0.65×1.42 מ', כ-0.5 מ' עומק) חצובה בסלע.
 
עיבוד חקלאי
נמצאו עדויות לעיבוד חקלאי של השטח בתקופות אחדות. העדות הקדומה ביותר היא חריצי חריש שנמצאו משני צדי מחצבה Q3 ושנקטעו בעת השימוש בה, ומכאן שהם קדומים לה. מאוחר יותר, אחרי יציאת המחצבות משימוש, הן מולאו במכוון באבנים ופסולת סיתות שמעליהן אדמה חקלאית, כנראה כדי לשמש שטח עיבוד. עדות נוספת היא קיר טרסה (W1; אורך 4.1 מ', רוחב 0.4–0.8 מ') שנבנה מנדבך אחד של אבני שדה גדולות במיוחד והושתת על הסלע. אל הקיר ניגשה מצפון שכבת אדמה חרסיתית שבתוכה אבני גוויל קטנות, פסולת סיתות וגיר כתוש.
 
ממצא כלי החרס
בניקוי המתקנים ומשטחי הסלע נמצאו שברי כלי חרס מעטים.
מן התקופה הרומית התגלו כלי כפר חנניה, ובהם קערות (איור 1:17, 2) וסיר בישול (איור 3:17), קנקנים (איור 4:17, 5) שיוצרו בבית היוצר שנחפר בקרבת מקום (חדשות ארכיאולוגיות 121), ושני קנקנים, האחד מקומי (איור 6:17) והשני פניקי (איור 7:17), שנלקטו כולם מההצטברויות בגת WP1, וצפחת (איור 8:17) שנלקטה מעל רצפת מערה C5.
מהצטברויות גת WP1 וממילויי מחצבה Q3 נלקטו שברי כלי חרס אחדים מן התקופה הביזנטית שמהם בלטו קערות יבוא מקבוצת LRW (איור 1:18–3), קדרה (איור 4:18), שני סירי בישול, האחד פתוח (איור 5:18) והשני סגור (איור 6:18), ומכסה (איור 7:18).
בתחתית מילויי פיר קבר C3 נמצאו בסיס אלברילו (איור 8:18) מהתקופה הצלבנית ושתי מקטרות חרס ממורקות באדום (איור 9:18, 10) מהתקופה העות'מאנית (המאה הי"ט לסה"נ).
 
תוצאות החפירה מלמדות על אזור חקלאי עשיר במתקנים ששימשו בחלקם לבנייה ובחלקם לתעשייה חקלאית. כמו כן שימש השטח לקבורה במערות. שברי כלי החרס המעטים מעידים על פעילות בעיקר בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.