נחשף חלק ממרתף חצוב בסלע גיר רך (2.5 × 2.5 מ', כ-1.7 מ' גובה), שלו שלושה פתחים. שניים מהפתחים הם פירים אנכיים שנחצבו בתקרת המרתף, הצפוני מהם מעוגל (L101; כ-0.75 מ' קוטר, כ-1.1 מ' גובה; איור 5) והדרומי מלבני (L102; מידות 0.5 × 0.9 מ', כ-0.95 מ' גובה). בחלקם העליון של שני הפירים נתגלו שלושה שקעים קטנים (כ-0.10 × 0.10 × 0.15 מ' כל אחד), ששימשו כנראה לקיבוע מתקן הרמה או מתקן להתקנת דלת ואולי אף לקיבוע סולם. הפתח השלישי הוא פתח צדדי, שנחצב בדופן הצפונית-מזרחית של המרתף (L103; רוחב 1 מ', גובה 1.4 מ'). סף הפתח נבנה מאבני גיר שטוחות (איור 6); הוא גבוה כדי 0.6 מ' מעל קרקעית המרתף. בתוך המרתף נחשף קיר (W104; אורך 1.8 מ'), שתמך את התקרה ואת הפתח הצדדי. הוא הושתת על הסלע ונבנה מאבני גזית בשימוש משני, שאחדות מהן סותתו בסיתות שוליים; הוא נבנה לגובה של ארבעה נדבכים (0.70–1.36 מ'). ממזרח לפתח הצדדי נחשפו שלוש מדרגות חצובות בסלע. רצפת המרתף עשויה מטיח-סיד לבן שהושתת על הסלע; רק חלק ממנה השתמר. על הרצפה הצטברו אדמת סחף אפורה ומפולת של אבני בנייה מסותתות היטב (L105; איור 7), ובהן שתי אבני מזוזה וחוליית עמוד מאבן גיר (כ-0.32 מ' קוטר, 0.95 מ' גובה).

בהצטברות במרתף התגלו שברי כלי חרס מן התקופות הרומית והביזנטית (איור 8). המכלול הקרמי מהתקופה הרומית כולל קדרה ששפתה מעובה ומקופלת החוצה מהמאות הא'–הב' לסה"נ (איור 1:8), שתי קדרות בישול מזוות מהמאה הב' לסה"נ (איור 2:8, 3) וקנקני שק מהמאות הא'–הב' לסה"נ (איור 4:8–6). המכלול הקרמי מהתקופה הביזנטית כולל קערה מטיפוס CRS (איור 7:8) וקערה מזווה ששפתה שטוחה (איור 8:8), המתוארכות למאות הה'–הו' לסה"נ, שתי קדרות מהמאות הו'–הז' לסה"נ (איור 9:8, 10), סירי בישול ששפתם מחורצת וגופם מצולע מהמאה הד' לסה"נ (איור 11:8, 12), מכסים דמויי פעמון מהמאות הג'–הד' לסה"נ (איור 13:8, 14), קנקנים גליליים מהמאות הו'–הז' לסה"נ (איור 15:8–17) ופך שלו צוואר ארוך ושפה מעובה ומחורצת, ובה מרזב פנימי, המתוארך למאות הג'–הד' לסה"נ (איור 18:8).
פני הסלע מעל המרתף פולסו והם משופעים קלות לדרום; הם נפגעו בעת חפירת יסודות במקום. בצד המערבי של הסלע, סמוך לפתח 102, נחשף חלקו הצפוני של מתקן מלבני חצוב (0.5 מ' רוחב, 0.45 מ' אורך חשיפה, 0.15–0.35 מ' עומק; איור 9). מעל המרתף הצטברו אדמת סחף ואבנים, שחסמו את הפתחים.
בהצטברויות מעל המרתף התגלו שברי כלי חרס מן התקופות הרומית והביזנטית, הדומים לאלה שהתגלו בתוך המרתף. המכלול הקרמי מהתקופה הרומית כולל קדרה ששפתה מעובה ומקופלת ונוטה החוצה (איור 1:10) וקדרה שלה שפת מדף (איור 2:10), המתוארכות למאות הא'–הב' לסה"נ, סיר בישול מהמאה הב' לסה"נ (איור 3:10) וקנקן שק מהמאות הא'–הב' לסה"נ (איור 4:10). המכלול הקרמי מהתקופה הביזנטית כולל בסיס צלחת LRC מעוטר בעיטור רשת מהמאה הו' לסה"נ (איור 5:10), קערה מטיפוס CRS (איור 6:10), קדרת בישול שבשפתה חיתוך חבל ולה ידיות אופקיות מהמאות הו'–הז' לסה"נ (איור 7:10), סיר בישול ששפתו מחורצת משלהי המאה הד' לסה"נ (איור 8:10) וקנקן שק מאזור החוף ששפתו מעוגלת, נמוכה ומעובה במרכז משלהי המאה הה' וראשית המאה הו' לסה"נ (איור 9:10).
 
המרתף שנחשף בחפירה היה כנראה חלק מבית מגורים מן התקופה הרומית (המאות הא'–הב' לסה"נ) שלא נשתמר. יש להניח כי אבני הבנייה וחוליית העמוד שהתגלו במרתף ומחוץ לו היו שייכים למבנה שעמד מעליו. בתים ביישובים יהודיים בגליל בתקופה הרומית מאופיינים במרתפים חצובים בסלע ששימשו לאחסון ובמקוואות טהרה. ייתכן שהמרתפים שימשו גם למסתור בשעת חירום. ביישוב היהודי הסמוך ברמת ישי נתגלו מקוואות טהרה שנחצבו במרתפים של הבתים (הרשאה מס' 7054-A). בציפורי התגלו במרתפי בתים מהתקופה הרומית מקוואות טהרה, בורות מים ומחסנים (וייס 24:2008). בנצרת ובכרם א-ראס שבכפר כנא נתגלו מרתפים ומערות מסתור מתחת לחצרות הבתים (Alexandre 2008:75*–77*). נראה כי המרתף שנתגלה בחפירה באלונים שימש לאחסון, וכי הכניסה אליו נעשתה תחילה דרך הפירים שהוליכו מבית מגורים שעמד במקום, ובשלב מאוחר דרך הפתח הצדדי שהוליך מחצר. אפשר שקיר 104 נבנה לצורך שיקום המרתף, אולי על סמך הממצא הקרמי בשלב כלשהו במהלך המאות הג'–הו' לסה"נ.