בחודשים דצמבר 2008–ינואר 2009 נערכה חפירת הצלה באתר ח' אל-בירה (הרשאה מס' 5562-A; נ"צ 196519-75/657995-8269) לקראת סלילת כביש. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון החברה הכלכלית שהם, נוהלה על ידי א' בושנינו, בסיוע א' בכר (מנהלה), ב' אנטין ומ' קונין (נדידיות ושרטוט), א' פרץ (צילום שטח), ו' אשד (בדיקות מקדימות) ומ' שויסקיה (ציור ממצא קרמי).
ח' אל-בירה נמצאת כקילומטר וחצי מצפון לאפיקו של נחל בית עריף, בשטח גבעות הגיר של השפלה הנמוכה ושל שפלת לוד. בסביבתה נמצאו יישובים כפריים קטנים, בעיקר חוות חקלאיות, המתוארכים לתקופות הברזל 2, הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
באזור נערכו שני סקרים ארכיאולוגיים. מ' כוכבי וי' בית-אריה סקרו את החלק הצפוני של השוליים המערביים של הרי שומרון ותיעדו 76 אתרים (1972–1973 ו-1980–1981; מפת לוד [80]). סקר נוסף נערך באזור התעשייה הצפוני של שוהם (רישיון מס' 17/2008S-), על הגבול שבין שיפולי הר שומרון במזרח לעמק המרזבה במערב, ותועדו בו 74 אתרים. בח' אל-בירה התקיימה חפירה מטעם אוניברסיטת בר אילן ואגף העתיקות בניהול ש' דר וז' ספראי (חדשות ארכיאולוגיות עח–עט:49–50).
על פי הסקרים שרידי היישוב בח' אל-בירה (כ-30 דונם; מפת לוד [80], אתר 33) משתרעים בעיקר על גיא ושלוחה מתונה היורדת מערבה, והם מתוארכים לתקופות ברזל 2, פרסית, הלניסטית, רומית, ביזנטית ואסלאמית קדומה. על מחצית מהשטח ישנם מבני מגורים, ועל המחצית השנייה התגלו מתקנים חצובים (גתות, בתי בד, כבשן סיד, בורות ובריכות מים) וקברים חצובים. השטח החקלאי של ח' אל-בירה, נמצא ממערב ליישוב, בעמק קטן שקרקעיתו טרה רוסה.
נפתחו חמישה ריבועים (1–5; איור 1) בשני שטחי חפירה (B ,A) המרוחקים כ-200 מ' זה מזה ונמצאים בשטח החקלאי של ח' אל-בירה. נחשפו שני קירות לתיחום חלקות חקלאיות (W20 ,W10; איור 2) וארבע מדרגות עיבוד חקלאי (W60 ,W50 ,W40 ,W30; איור 3) האופייניות לחקלאות בשיפולי ההר. כל הקירות הושתתו על האדמה, נבנו מאבני שדה לא מהוקצעות והשתמרו לגובה 1–3 נדבכים. רובם נבנו משורה אחת של אבנים, למעט קיר 30 שנבנה משתי שורות אבנים.
הממצא הקרמי מרוב הריבועים דל, והוא כולל שברי גוף מצולעים של קנקני שק. בריבוע 5 התגלה גם בסיס של קערת LRCIII (איור 12:4) וקדרה עם שפה מקופלת ועיטור סרוק בקווים אופקיים (איור 14:4) השכיחה מסוף התקופה הביזנטית ועד סוף התקופה האסלאמית הקדומה. הממצא הקרמי מריבוע 2 עשיר יותר כיוון שהתגלתה בו שכבה
(L201; עד 0.48 מ' עובי; איורים 3: חתך 1–1, 5) הכוללת אבני גוויל קטנות וכמות גדולה של חרסים שחוקים ובהם קערות ממשפחת כלי LRC (איור 1:4–11), קדרות (איור 13:4), שברי גוף מצולעים, ידיות, מעט בסיסים ושפות של קנקנים מצולעים, קנקן שק (איור 14:4), וידית של פיטס (איור 15:4). על השפה של אחת הקערות (איור 6:4) יש עיטור מקדה. קנקן השק שהתגלה בריבוע נפוץ מאוד במכלולים מסוף המאה הו' עד המאה הח' לסה"נ.
הממצא מחפירה זו, וכן קיומם של מתקנים חקלאיים חצובים כמו בורות, בריכות מים, גתות ובתי בד, שנחפרו ממזרח לשטח החפירה (חדשות ארכיאולוגיות עח–עט:49–50), מצביעים על אופיו החקלאי של האתר. המתקנים החקלאיים מעידים על ייצור יין ושמן זית, שהיו מענפי המפתח בחקלאות של ארץ ישראל, ובית מלאכה שנחשף בח' אל-בירה היה מיועד ככל הנראה לעיבוד דגנים. סביר שהדגנים גודלו בחקלאות שלחין בשטח שנחפר בחפירה זו.
הממצא הקרמי שהתגלה בחפירה מעיד כי הפעילות החקלאית בעמק הקטן שליד ח' אל-בירה התקיימה בתקופה הביזנטית.