שטח D2

שורות הריבועים הצפונית והמערבית, שנחפרו בעונות האחרונות (שרון, גלבוע וקרסיק 2006; גלבוע, שרון ושלו 2009; שרון, גלבוע ושלו 2009; שרון ואחרים 2009; גלבוע, שרון ושלו 2010שרון, גלבוע ושלו 2011; גלבוע, שרון ושלו 2014) לא נחפרו בעונה זו, למעט הריבוע הדרומי ביותר.
 
תקופות הברזל והפרסית. החפירה ביחידה התחתונה, הדרומית, של שטח D2 (ריבועים 12–11/AO) הוסיפו מידע על השרידים מתקופת הברזל המאוחרת ומן התקופה הפרסית. בנקודה הנמוכה ביותר הגיעה החפירה לתשתית כורכר של ריצוף השייך לאופק Ir2a מאוחר, שנתגלה בעבר מצפון ליחידה זו. סביר להניח כי רצפה זו קשורה למבנה הגזית של שלב D2/7 (שכונה 'ארמון טפת'), שנחשף בעונות קודמות מצפון לתשתית. ייתכן שתעלת שוד הנמשכת בציר צפון–דרום לאורך הקצה המזרחי של תשתית הכורכר, נוצר משוד קיר שנקשר לרצפה, אולי המשכו של קיר W10606. לשרידים הקדומים ביותר מן התקופה הפרסית (שלב D2/5b) יש לשייך בור וקטעים נוספים של המשטחים האדומים שנחשפו בעבר מדרום לקיר החזית של האינסולה הצפונית (W09D5-811).
 
התקופה ההלניסטית. במחיצה בין שטחים D1 ו-D2 (ריבועים 14–11/AP) נחשפו שרידים המיוחסים לארבעה שלבים אדריכליים שזמנם התקופות ההלניסטית והרומית. רוב השרידים שנחשפו הם המשכם של שרידים המוכרים מחפירות קודמות שנערכו משני צדי המחיצה. עם זאת, החפירה בשטח זה הבהירה את היחסים הסטרטיגרפיים בין השרידים השייכים לשלבים 1 ו-2 בשטחים D1 ו-D2.
השרידים מן התקופה ההלניסטית (שלבים 4–D2/3; איור 2) בחלק המערבי של היחידה הדרומית כוללים קיר חזית (W26119) הבנוי בשיטה של 'ריבועים אחוזים' (interlocked squares; Sharon 1987); הקיר נמשך לאורך השוליים הצפוניים של רחוב שצירו מזרח–מערב. כן נתגלתה סדרה של קירות שצירם צפון–דרום. החזית וקיר W26246, המאונך לו, יוצרים פינה דרומית-מזרחית של חדר או מבנה שהשתרע אל תוך שטח D1, שממערב לו. בפינה המזרחית של היחידה נמצאו קיר חזית נוסף (W5207) ושני קירות שצירם צפון–דרום שאפשר שנקשרו עמו. הקיר הדרומי (W5207) של האינסולה שנחשפה בעבר בשטח D2 נמשך כ-15 מ' מזרחה לאורך הרחוב. מאחר שריצוף הרחוב הרומי וקירות החזית לא הוסרו, אין לדעת אם קירות החזית ההלניסטית חוברו במעין זיגזג כפי שחוברו הקירות מן התקופה הרומית (להלן), או שסמטה הפרידה בין המבנים המערבי (שטח D1) והמזרחי (שטח D2). האפשרות השנייה היא הסבירה יותר בשלב זה של המחקר, שכן קיר W26246 ושני הקירות המזרחיים אינם מקבילים, ועל כן יש להניח כי הם שייכים לשני מבנים שונים.
השריד ההלניסטי היחיד שנתגלה בחלק הצפוני של השטח הוא קטע מקיר, הנמשך בציר מזרח–מערב (W26000; מכונה ‘Big Mama’ wall; W1762 בשטח D2). זהו קיר 'תאים' רחב במיוחד השייך לאגף המזרחי של 'המבנה ההלניסטי המונומנטלי' שנחפר בעבר בשטחים D1 ו-D2 (ר' שטח D4).
 
התקופה הרומית. בריבוע הדרומי, הישר מתחת לשכבת פני השטח, נחשף ריצוף (L11D2-632) של הרחוב הרומי הנמשך בציר מזרח–מערב לאורך המדרון הדרומי של התל (רחוב 2). חזית המבנה הרומי שמצפון לרחוב, שנבנתה בחלקה על קיר החזית מן התקופה ההלניסטית, בנויה בנקודה זו כמעין זיגזג וממשיכה מזרחה. ריצוף הרחוב הותאם לפינה משונה זו בקטע דמוי טריז (איור 3). מתחת לרחוב נמצאה תעלת ניקוז בנויה אבן, שהמשכה נחשף בעבר בשטחים D1 ו-D2 (ב-L5104).
הריבועים הצפוניים של המחיצה הופרעו במידה רבה, ומטרתנו הייתה להסיר את השרידים מן התקופה הרומית ולהכין את השטח לקראת העונה הבאה, שבה תערך חפירה נקייה בשכבות ההלניסטיות. השרידים העיקריים שנמצאו כאן מתייחסים למבנה התעשייתי (שרון, גלבוע וקרסיק 2006) ולאגף הדרומי-מערבי שלו: תעלת שוד של הקיר הדרומי של המבנה (W17591), עם רצפת מלט מצפון לו, ושרידים של אריחי היפוקאוסט ואגן מטויח מדרום לקיר.
 
שטח D4
התקופה הפרסית. בחלק הנמוך של שטח D4, מתחת לפסולת הקשורה לקירות 'התאים' של 'המבנה ההלניסטי המונומנטלי' (להלן), נחשפו שרידי מבנים מן התקופה הפרסית: סדרה של תעלות שוד של קירות ורצפות במרחבים שבין תעלות השוד (איור 4). גושים של חומר לבנים שנמצאו על רצפות אלו ומרקם המילויים שמעליהם מעידים על שימוש נרחב בלבני בוץ במבנה זה, ובעיקר בקירות העל, שלא כמו הבנייה בתקופה ההלניסטית, שבה נעשה שימוש בעיקר באבן.
 
התקופה ההלניסטית. הסרת המחיצה בין שטחים D2 ו-D4 (ר' איור 1) מנעה את חפירת החלק הדרומי של שטח D4. ריבועים 15/AOAP (ב-D4 דרום) שבמחיצה, שנחפרה מגובה פני השטח, חשפה רצף סטרטיגרפי של הרבדות מן התקופות הרומית וההלניסטית, הכוללות שרידים אדריכליים.
ממצאים שחשיבותם רבה להבנת הסטרטיגרפיה של השרידים מן התקופה ההלניסטית (שלבים D4/3 ו-D4/4) — באזור זה ועל פני כל המדרון הדרומי של התל (שטחים D2 ,D1 ו-D4) — נתגלו ביחידות הצפונית והדרומית. לממצאים אלה תרומה חשובה במיוחד להבנת היחסים הסטרטיגרפיים בין 'המבנה ההלניסטי המונומנטלי', שנבנה בשיטת ה'תאים', לבין 'מבנה הראשים הצרים' (גלבוע, שרון ושלו 2010).
אלמנט מלבני בנוי גזית (W11D2-812) נחשף ביחידה הדרומית (ריבועים 17/ANAO) מתחת למפלס היסודות של קירות התקופה הרומית משלב D4/2. אלמנט זה כמעט זהה במידותיו (1.5 × 2.0 מ') ובצורתו לשני אלמנטים אחרים (W08D4-363 ,L09D4-584) שנתגלו בעונות קודמות בחלק המרכזי של השטח וזוהו כאומנות (שרון, גלבוע ושלו 2011). יש בדמיון זה כדי לרמז כי כל השלושה השתייכו לסדרה בת ארבע אומנות, או, וזה סביר יותר, סדרה בת שש אומנות, שסודרו בשתי שורות בתוך מרחב מרכזי במבנה. מבין ההצעות שהועלו בעבר לגבי היחס בין האומנות לבין המבנים ההלניסטיים, נראה כי ההגיוני ביותר הוא שהם הוקמו יחד עם קירות 'מבנה הראשים הצרים'.
הממצאים המתוארים להלן (איור 4) הבהירו את היחסים הסטרטיגרפיים בין קירות 'התאים' של 'המבנה ההלניסטי המונומנטלי' לבין קירות 'הראשים הצרים'. במהלך העמקה וניקוי של מרחב צר בין קיר 'התאים' הצפוני וקיר 'הראשים הצרים' נמצאו לצד קיר 'התאים' שתי אבני גזית שהשתייכו לקיר שנמשך בציר צפון–דרום ב'מבנה ההלניסטי המונומנטלי'; אבני הקיר נשדדו ברובן בעת הקמת 'מבנה הראשים הצרים'. המשכו של קיר 'תאים' זה (W11D4-802) נחשף ביחידה הדרומית, מתחת לקיר 'הראשים הצרים' המזרחי (W09D4-554). היחס הסטרטיגרפי בין שני קירות אלה מבהיר מעל לכל ספק את סדר הבנייה של שני המכלולים האדריכלייים: קירות 'הראשים הצרים' מאוחרים לקירות 'התאים'.
בחינה חוזרת של היחסים הסטרטיגרפיים בין הקירות הובילה למסקנה שקטעי הרצפות שנתגלו לצד קיר 'התאים' הצפוני וקיר 'הראשים הצרים' הצפוני לא נחתכו על ידי קיר הראשים, אלא ניגשו אליו בתוך המבנה ובמרחב הצר בין הקירות. קטע ממשטח נוסף, שמפלסו דומה, ניגש לאומנה הצפונית-מערבית. על אומנה זו נבנה קיר השייך לשלב D4/2. עדות זו, אף שאינה ישירה, מחזקת את ההצעה כי האומנות היו חלק מ'מבנה הראשים הצרים', כלומר השתייכו לשלב D4/3. רמז נוסף, נסיבתי אף יותר, הוא שמעל האומנה הדרומית הוקם בשלב D4/2 מתקן הבנוי מחוליית עמוד בשימוש משני. דומה כי בוני שלב D4/2 עשו שימוש באלמנטים אדריכליים של השלב הקודם. לאור כל האמור לעיל, אנו מייחסים את 'מבנה התאים' לשלב D4/4, המייצג את התקופה ההלניסטית הקדומה בשטח D (איור 5; Nitschke, Martin and Shalev 2011).
החלק הדרומי של 'המבנה ההלניסטי המונומנטלי' (הקיר המכונה ‘Big Mama’ wall והקירות המאונכים לו) נחשפו בעונות 1999–2000 בחלק הצפוני של שטח D2 (שרון ואחרים 2009), שם הוא שויך לשלב D2/4. קטע קצר של הקיר נוקה בעת חפירת המחיצה של שטח D2. ברור כי כמה קירות ראשים שנמצאו באותן היחידות וכן במחיצה שייכים ל'מבנה הראשים הצרים' של שלב D4/3. הקירות הללו מאפשרים לקשור בבירור את הרצף הסטרטיגרפי בשני השטחים. המבנה המונומנטלי מן התקופה ההלניסטית ('מבנה התאים') השתרע מערבה, מעבר למחיצה בין ריבועים D1 ו-D2. שם ניגש אל המבנה הקיר המזרחי של מבנה מונומנטלי נוסף (שכונה בפרסומים קודמים 'הארמון הפרסי' [שטרן ואחרים תש"ס; שרון, גלבוע ושלו 2009גלבוע, שרון ושלו 2009שרון ואחרים 2009], אולם אין ספק כי יש לתארכו לתקופה ההלניסטית). שני המבנים שייכים ל'מכלול ההלניסטי המונומנטלי' — האלמנט האדריכלי המרכזי בחלק הדרומי של העיר (Nitschke, Martin and Shalev 2011).
משנפתרה שאלת היחסים הסטרטיגרפים בין מבנים אלה, אפשר היה לפנות לבדיקת תאריכם ותפקידם. אולם, הרצפות הנזכרות לעיל היו מקוטעות ולא נמצא עליהן מכלול קרמי באתרו או שכבת מפולת חתומה שבאמצעותם אפשר היה לתארך את הקמת המבנה המאוחר יותר. ניתוח ראשוני של הממצא הקרמי מלמד כי את המבנה המאוחר, 'מבנה הראשים הצרים', יש לתארך לתקופה ההלניסטית המוקדמת (הרבע האחרון של המאה הג' לפסה"נ). אי אפשר לקבוע בוודאות את זמנו של 'מבנה התאים', שכן לא שרדו בו רצפות. מילויים אדריכליים בתוך המבנה מעמיקים עד לרצפות של שלב D4/5a. במילויים אלה נמצאו מכלולים מן התקופה הפרסית, שבהם מעורבים כמה כלים מן התקופה ההלניסטית. מטבע של תלמי הב' (284–246 לפסה"נ) וכלי חרס מבור שנמצא מתחת לקיר המכונה ‘Big Mama’ wall מעידים כי המבנה הוקם לכל המוקדם ברבע השני של המאה הג' לפסה"נ.
השאלות שעליהן אנו שואפים לענות בעתיד בשטח זה הן כדלקמן: מה היה גובהו של המכלול המונומנטלי ההלניסטי, ואיזה קירוי נשא (אם בכלל); מדוע נעשה במבנה זה שימוש בסגנונות בנייה שונים; מדוע רצפותיו חסרות כמעט לחלוטין; האם המבנה של שלב D4/3 עשה שימוש בכמה מן הקירות של המבנה הקודם; מה הייתה הסיבה להקמת מבנים אלה, והאם בנייתם הושלמה; ולבסוף, למה שימשו מבנים אלה, שכן אין ספק כי היו אלה מבני ציבור.
 
התקופה הרומית. מעל הרצף מן התקופה ההלניסטית נמצא המשכו של מבנה שלב D4/2: קירות איתנים בנויים גזית, שהוקמו על יסודות ונתמכו בפסולות בנייה בעובי של כ-2 מ' (לתיאור השרידים והתקדמות החפירה, ר' גלבוע, שרון ושלו 2009; שרון, גלבוע ושלו 2009; שרון ואחרים 2009; גלבוע, שרון ושלו 2010). קיר דרומי של מבנה זה (W11D4-797) נמצא בשטח D4 דרום, מעל קיר הראשים הצרים מן התקופה ההלניסטית (W09D4-554; שלב D4/3).
בראש הרצף שנחשף נמצאה סדרה של רצפות מלט עם שרידים של פסיפס פשוט. רצפות אלו שייכות למבנה ציבור או תעשייה גדול מן התקופה הרומית המאוחרת שנחשף בשטח D4 בעונות 2004–2008 (שרון, גלבוע וקרסיק 2006; גלבוע, שרון ושלו 2009; שרון, גלבוע ושלו 2009; גלבוע, שרון ושלו 2010). כמה מתקנים לעיבוד מזון ומערכות ניקוז שנמצאו מתחת למבנה זה מעידים כי השימוש במלט, טיח ואבני פסיפס לריצוף ובכמה מקרים גם לבניית קירות וציפויים נועד לאיטום מפני מים ולא למטרות אסתטיות. חוליית עמוד שולבה בשימוש משני בחלק הדרומי של הרצפה הקדומה יותר — ככל הנראה מתקן כלשהו. דומה כי קיר דרומי שתחם חדר או מבנה (W11D4-751) הוא המשכו של קיר שנחשף בשנות התשעים למאה הכ' בשטח D2 (כW17624-), אף כי בתוואי מתעקל, דמוי זיגזג.
 
שטח D5

תקופת הברזל. בדומה לעונה הקודמת (גלבוע, שרון ושלו 2014), רק החלקים הגבוהים יותר של השטח, במערבו ובמזרחו, נחפרו. מטרת החפירה הייתה לפלס אזורים אלה עם תעלת החפירה העמוקה שחצתה את השטח בשנות השמונים והתשעים למאה הכ'. בשני תת-השטחים נחשף המשכו של 'מבנה החצר' מאופק Ir2a (שלב D5/9); החצר המרכזית של המבנה נחשפה בשטח D5 מרכז בשנות התשעים ובעונות האחרונות (גלבוע, שרון ושלו 2009; גלבוע, שרון ושלו 2010). ככל שהעמיקה החפירה בשטח, הורחבו שני חלקי השטח על מדרון התל דרומה, אל עבר חומת העיר מתקופת הברזל.
קטע זה של המדרון נוקה במהלך עונות החפירה האחרונות, והחשיפה בו העמיקה בשל סופות החורף; לפיכך, אפשר כיום להבחין בכמה קווי ביצורים. במיפוי החומות (איור 6) התברר כי ישנן שלוש חומות, שנבנו זו מעל זו אך בהזחה קלה זו מזו; החומות מופרדות זו מזו במילויי עפר. החומה העליונה היא חומת קדמות ונסגות המיוחסת לשלב D5/9 (כ-W05D1-548; אופק Ir2a; איור 6, אדום). החומה נבנתה בעיקר מאבני גזית ותחמה מדרום את 'בית החצר'. בחומה זוהו בעבר שלושה שלבי בנייה, ואלה תואמים את השינויים שחלו בתוך 'בית החצר' (גלבוע, שרון ושלו 2014). עם חשיפתם של חלקים נוספים ב'מבנה החצר' (ר' להלן), התברר כי היחסים הסטרטיגרפיים בין המבנה לבין השלבים השונים של חומר הגזית מורכבים יותר משהונח בעבר; אנו מקווים להבהיר יחסים אלה בעונות הבאות.

לרגלי שטח D5, פחות או יותר מתחת לקיר W05D1-548, נמשכה חומת אבני גוויל (W09D5-811; איור 6, כחול), שיוחסה באופן ראשוני לשלב D5/12 (אופק Ir1a; גלבוע, שרון ושלו 2011). החפירה בשטח D5 לא העמיקה עד לחומה זו, אך אפשר להבחין בה לאורך השוליים הדרומיים של התל. כעת, משמופה תוואי החומה, נראה כי החומה מתעקלת צפונה, ועל כן אפשר לקשור אותה לתוואי של קיר ה'בסטיון' בשטח 2D (איור 7; גלבוע, שרון ושלו 2009; שרון, גלבוע ושלו 2009; שרון ואחרים 2009), המיוחסת אף היא לאופק Ir1a. נראה, על כן, שקיר W09D5-811 וקיר ה'בסטיון' בשטח D2 נבנו בעת ובעונה אחת ושייכים לאותה מערכת ביצור — מערכת שהוקמה עם ייסודה של העיר בתקופת הברזל (אופק Ira1), בין חלקה המאוחר של המאה הי"ב וחלקה המאוחר של המאה הי"א לפסה"נ. אפשרות אחרת היא שחומה זו נמשכה מה'בסטיון' מערבה, לאורך הרכס מעל הלגונה הדרומית, עברה מדרום לחומת הקדמות והנסגות (W05D1-548) ולקיר W09D5-811 ונסחפה בשל פעילות הגלים; ואכן, ניכר ששרידים אדריכליים רבים במדרון הדרומי של התל נפגעו בשל פעילות הגלים. אם כך, הרי שקיר W09D5-811 אינו חומת העיר כלל. יש לקוות כי חפירות עתידיות בסביבת הקירות הללו באקרופוליס, לצד ניקוי משמעותי של המדרון הדרומי-מערבי של התל, יאפשרו לנו לאשש או להפריך השערה זו. החשיפה החלקית מאוד של הקיר הנמוך ביותר (איור 6, סגול) אינה מאפשרת הבנה ברורה שלו, אך כעת דומה שקיר W09D5-811 אינו האלמנט האדריכלי המשמעותי הקדום ביותר בחלק זה של התל. 

שרידים של שלב D5/10 נחשפו במדרגה הנמוכה בחלקו המערבי של שטח D5. בכמה מקומות, העמיקה החפירה עד לסדרה של מפלסי פיטוליתים השייכים לאופק 2׀Ir1 או לאופק Ir2a, אשר נחתכו על ידי קירות 'מבנה החצר'. מצב זהה הובחן בחצר המבנה משלב D5/9 בחלק המרכזי של שטח D5 (גלבוע, שרון ושלו 2014). מפלסים אלה מעידים על תקופה שבה לא הייתה כל בנייה בשטח D5.
למבנה שכונה 'בית החצר', שהקמתו מיוחסת לאופק Ir2a וממנו נחשף בעיקר המרחב המרכזי (ה'חצר'), נוספו חדרים במזרח ובמערב; אפשר שבמערב היה מבנה שלם נוסף (איורים 8, 9). עד לעונה האחרונה אפשר היה להבחין רק בקטע קצר של קיר אבני גוויל (W10D5-918) שיוחס לאגף המערבי, אף כי הייחוס לא היה וודאי. עם חשיפת המשכו של קיר זה דרומה (W11D5-620=W11D5-640), התברר שאכן הוא שייך לקיר ארוך התוחם מרחב מלבני (חדר 1; מידות 2.5 × 10.0 מ'). אפשר שמרחב זה נחלק לשניים, בדומה לאגף המזרחי (ר' להלן); אם כך היה הדבר, הרי שהפינה הדרומית-מזרחית של מבנה שלב D5/8 (להלן) פגע או קבר תחתיו את קיר המחיצה. שני קירות נוספים שהשתייכו למכלול שלב D5/9 (קירות W11D5-666 ,W11D5-665נמשכו מערבה יותר, במקביל לקיר W10D5-918. קירות אלה, הנמשכים בציר צפון–דרום וזהים בשיטת הבנייה שלהם לקירות 'בית החצר', נתגלו רק בחלק הצפוני של השטח (ריבוע 11/AX); חלקם הדרומי נעלם בשל התמוטטות במדרון הדרומי של התל. לשני שטחים נוספים התחומים בקירות אלה (חדרים 2, 3) רוחב שונה (כ-3 מ' וכ-1 מ', בהתאמה). חלקו המערבי של קיר החצר הצפוני (W10825) נמשך מעבר לפינה הצפונית-מערבית של החצר. היחס הסטרטיגרפי בינו לבין שלושת הקירות הארוכים טרם הוברר, אך מידע זה חיוני להבנת תכנית המבנה. אחת השאלות המרכזיות היא האם חלקו המערבי של קיר W10825, במערב, הוא קיר רצוף או שנקבע בו מרווח, אולי עדות לסמטה שנמשכה בין המבנה לבין הבית שממערב לו. אפשרות נוספת היא שהקיר (קירות?) הארוך ניגש אל קיר W10825 והמשיך צפונה; כפי שידוע לנו מחלקו המרכזי של השטח, המבנה כלל לפחות שלושה חדרים נוספים מצפון לחצר (איור 8). עד כמה שניכר כעת, החלק המערבי של קיר W10825 נמשך מתחת ל'מגדל" הבנוי מגושי אבן גדולים (שלב D5/8, ר' להלן), ונדבכיו העליונים נהרסו, ככל הנראה במהלך הקמת ה'מגדל'. אם היסודות של מבנה שלב D5/9 עמוקים בחלק זה של המבנה, כפי שהם בחלקו המרכזי, אזי אפשר לקוות שנוכל להעמיק עד לנדבכים התחתונים, ואלו יבהירו את היחסים הסטרטיגרפיים. דומה כי תכנית המבנה מורכבת יותר מששיערנו בתחילה, ולא ברור כעת אם הוא שייך לטיפוס 'מבנה החצר הכנעני' או שזהו בית מגורים רגיל. אפשר שהיה חלק ממכלול ציבורי.

גם היחסים הסטרטיגרפיים שבין האגף המערבי של 'בית החצר' לבין חומת העיר בדרום לא ברורים דיים. הקטע הדרומי של קיר W11D5-918 (כ-W11D5-620) נמשך מעבר לתוואי חומת העיר (W05D1-518b) כפי שהוא מוכר לנו כיום ממערב ל-W11D5-620. אפשרות אחת היא כי חלקו המערבי של 'בית החצר' השתרע דרומה וחתך את חומת העיר בשלב זה. אפשרות אחרת היא כי חומת העיר פנתה במקום זה דרומה, וקיר 'בית החצר' ניגש לחומת הקדמות והנסגות, בדומה לקיר שתחם את הפינה הדרומית-מערבית של החצר.
רצפות עשויות כורכר וטיח המתייחסות לקירות הארוכים והנושאות מכלול קרמי השייך לאופק Ir2a, נמצאו בכל שלושת ה'חדרים' וממערב ל-W11D5-666 (איור 9). המתאם בין מפלסי הרצפות הללו למפלסי הרצפות בחצר מלמד כי הרצפות בחדרים שייכות לשני השלבים האחרונים של המבנה (שלבים D5/9b–c; גלבוע, שרון ושלו 2014).
בעקבות ניקוי שרידים בחלק המזרחי של השטח, אנו מבינים כעת טוב יותר את היחסים בין השרידים של שלב D5/9 שנתגלו בשנות התשעים למאה הכ'. אותר המשכו הצפוני של תוואי הקיר המזרחי של 'החצר' בשלב D5/9 (כ-W5562) עד למקום המפגש עם הקיר הצפוני (W10825); אבני הפינה נשדדו בבור שנחפר במקום. בריבועים הדרומיים פורק קיר איתן דמוי אומנה (W5554) משלב D5/8. התברר כי קיר W5562 ניגש אל חומת הגזית (שמספרה כאן W5603) וכי הקיר הנמשך בציר מזרח–מערב (W5563) ניגש אל קיר החצר ויוצר שני מרחבים נוספים ממזרח לחצר. בחדרים אלה נמצאו מפלסים אחדים השייכים כנראה לשלב המאוחר ביותר של המבנה (שלב D5/9a). עדיין לא ברור עד היכן השתרע המבנה לכיוון מזרח, אך ייתכן שיתברר כי קו אבנים הנמשך בפינה הצפונית-מזרחית של השטח שייך לקיר ארוך נוסף שנמשך במקביל לקיר המזרחי של החצר (W5562).
בחפירת המחיצה בין החלק המרכזי של שטח D5 לחלקו המזרחי נחשפה בתוך החצר סדרה של מפלסים הניגשים ממערב לקיר W5562. אלה הם קטעים מרצפות החצר העליונה (שלב D5/9a), שנחפרה בשנת התשעים למאה הכ'; הממצא הקרמי המועט שנתגלה על רצפות אלה מיוחס לאופק Ir2a.
תוואי החומה הדרומית (W5603=W09D5-811) אותר בריבוע המזרחי ביותר בשטח, וכונה כאן W09D400-5. השלב התחתון של קיר זה ממשיך בתוואי הדומה לזה של קיר אבני הגזית הגדולות והמוארכות, בדומה לשלב המאוחר של הקיר בחלקים המרכזי והמערבי של השטח. מן השלב העליון (W11D326-5) השתמר רק קטע קצר. שני שלבים אלה מקבילים לשלבים D5/9a ו-D5/9b, בהתאמה.
הורחבה חשיפתו של המבנה הבנוי מאבני גזית ומאבני שדה גדולות בחלקו המערבי של השטח (שלב D5/8), שזוהה כמגדל. במבנה רבוע זה השתמר רק נדבך היסוד. הקיר הצפוני והפינה הצפונית-מזרחית דופנו באבני גזית. הקירות הדרומי והמערבי נשדדו בחלקם, ובחלקם נהרסו בשל התמוטטות המדרון. מן האגף הדרומי של המבנה השתמר רק הקיר המזרחי. במרכז המבנה השתמרה מעין אומנה, ודומה על כן כי היה זה מגדל שפנה לצפון או לצפון-מערב, ובמרכזו גרם מדרגות שהקיף את האומנה; אך אפשר גם שהיה חלק ממבנה גדול יותר שהשתרע צפונה, מעבר לגבולות שטח D5. הממצא הקרמי ממשטחי הכורכר הנקשרים לקירות האיתנים מתוארך לאופק Ir2b–c. בשטח D5 מזרח נחשפו שרידים דלים של מבנה איתן בנוי אבני שדה גדולות. על פי ניתוח ראשוני של השרידים נקבע כי גם מבנה זה יש לשייך לשלב D5/8. דומה כי מבנים אלה הם בני זמנן של הרצפות הלבנות העבות שנחשפו בחלק המרכזי של השטח בשנות התשעים למאה הכ'.

 

התקופות הפרסית וההלניסטית. מטרת החפירה בחלקים הגבוהים של השטח הייתה להשלים את חפירת השרידים מן התקופות ההלניסטית והפרסית. הבנת המתאם בין השרידים המאוחרים לתקופת הברזל במזרח השטח ובמערבו מציבה עדיין בעיות רבות. בשני חלקי השטח נמצאו בורות רבים בשכבות המעבר מן התקופות הפרסית וההלניסטית (שלב D5/5 במערב ושלב D5/5c–6a במזרח). בחפירה הובהרו היחסים הסטרטיגרפיים בין האלמנטים מן התקופה הפרסית שנחשפו בעונות קודמות (שלב D5/6), וכעת יש בידינו תכנית ברורה יותר של השלבים המוקדמים של שלב זה.