נתגלתה תשתית של רצפת מתקן (L7; איור 4), שנבנתה מאבני שדה קטנות, לא צפופות, וביניהן חומר מליטה אפור, שהשתמר בעיקר במזרח הריבוע. בחלק הדרומי של הרצפה נמצאו הרבה אבני פסיפס תעשייתי לא באתרן. מעל הרצפה נתגלו חרסים (לא צוירו), המתוארכים לתקופות האומיית (המאות הז'–הח' לסה"נ), העבאסית (המאה הח' וראשית המאה הט' לסה"נ) והממלוכית (המאה הט"ו לסה"נ). בפירוק הרצפה נתגלו חרסים, ובהם קנקן עזה (איור 1:5) ופך (איור 2:5), המתארכים את הקמתה לתקופה האומיית (סוף המאה הז' והמחצית הראשונה של המאה הח' לסה"נ). בחתך המזרחי של ריבוע החפירה, מתחת למפלס תשתית הרצפה, התגלו שתי אבני גזית מסיביות (0.5 × 0.7 מ'), שהשתמרו כנראה מקיר קדום שלא שרד (W3; איור 6). ממצאי החפירה ותיארוכם עולים בקנה אחד עם ממצאי חפירות קודמות, סמוכות לשטח החפירה (ינאי ומרדר 2000; הדד 2008), המלמדים על התיישבות ענפה בלוד בתקופות האסלאמיות.