בריבוע A (איורים 1, 2) נחשפו שני קירות (W13 ,W10; כ-0.9 מ' רוחב), שנשתמרו לגובה נדבך אחד, ורצפת עפר מהודק (לוקוס 16), הניגשת אליהם. הקירות, שהשתמרותם חלקית, נבנו מאבני גוויל מגיר והושתתו על שכבה של אדמת סחף. כלי החרס שנמצאו בתוך רצפת העפר כוללים קערה (איור 2:3), סיר בישול (איור 6:3), פך (איור 7:3) ומכסה (איור 12:3). על הרצפה נח רובד של אדמה חרסיתית (לוקוס 11), שהכילה מעט שברי חרס, ובהם קערות (איור 1:3, 3–5), קנקנים (איור 8:3, 10, 11) ומכסה (איור 13:3). ממצא כלי החרס מתוארך לתקופה הרומית המאוחרת (המאות הג'–הד' לסה"נ).

 

בריבוע B (איורים 4, 5) נחשפו בדל קיר (W18), רצפת עפר מהודק (לוקוס 14) הניגשת אליו, ומשטח עבודה עגול (לוקוס 21) מצפון-מזרח לקיר. קיר 18 השתמר לגובה נדבך אחד (1.7 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב) של אבני גוויל מגיר, שהושתתו על שכבת קרקע נקייה מממצא, כפי שהתברר בחתך בדיקה (לוקוס 19). בתוך רצפה 14, שניגשה אל הקיר מדרום, נמצאו חרסים מעטים מן התקופה הרומית המאוחרת. על הרצפה נח רובד של אדמה חרסיתית (לוקוס 12), שהכילה מעט שברי כלי חרס, ובהם קנקן המתוארך לתקופה הרומית המאוחרת (איור 9:3). משטח 21 (1.5 מ' קוטר) נבנה מחלוקי נחל שהונחו על שכבת קרקע נקייה.