שטח E (איור 2). מערה א' היתה מכוסה במדרגת עיבוד, והיא נחשפה באמצעות כלי מכני. בחזית המערה נחשפה חצר מלבנית (לוקוס 506; 2.4×3.8 מ'). על רצפת החצר הובחן מפלס של אפר שחור. בדופן הצפונית של החצר נחצב פתח מלבני (0.4×0.6 מ'; איור 3); אבן הסגירה של הפתח התגלתה סמוך אליו (איור 4). הפתח מוליך אל חדר קבורה (2.5×2.6 מ'), שבדופנו הצפונית חצובים שלושה כוכים מלבניים (I-III; איור 5). פתחו של כוך I גבוה כדי 0.4 מ' מרצפת החדר. אבן הסגירה של כוך I מוטלת לצד פתחו ואילו אבני הסגירה של כוכים II ו-III התגלו באתרן. כל הכוכים היו ריקים. בחדר הקבורה התגלו ארבע גלוסקמות אבן, שני שברי מכסים של גלוסקמות ועצמות אדם פזורות (הן לא נבדקו) בעיקר לאורך הדופן המזרחית. שתיים מהגלוסקמות השתמרו בשלמות (1 — 0.15×0.34 מ', 0.16 מ' גובה; 2 — 0.25×0.52 מ', 0.24 מ' גובה; איור 6) והכילו עצמות אדם. גלוסקמה 1 קטנה במיוחד, ואחת מדפנותיה מעוטרת בחריתה של שתי ורדות שלמות ושני חצאי ורדות התחומים במסגרת עגולה. לגלוסקמה 2 מכסה מעוגל. בפינה הצפונית-מערבית של חדר הקבורה התגלה נר תמים המעוטר בשבעה צלבים ומתוארך למאות הג'–הד' לסה"נ  (איור 7). צמוד לנר התגלה עגיל ברונזה (1.6 ס"מ קוטר, 0.1 מ"מ עובי; איור 8). על סמך תוכנית המערה וגלוסקמות האבן נראה כי היא נחצבה בתקופה הרומית הקדומה, והמשיכה לשמש על סמך הנר עד המאות הג'-הד' לסה"נ.

מערה ב' כוללת רק חצר מלבנית (3.5×5.5 מ'), ולה שתי דפנות חצובות. בדופן הצפונית של החצר הוחל בחציבתו של פתח (0.6×0.7 מ', 0.1 מ' עומק). בדופן המזרחית של החצר התגלו שרידי טיח, המורכב מגיר גרוס ושברים קטנים של אבנים. על סמך תוכנית החצר ועל סמך קרבתה למערה א' נראה שיש לתארך גם מערה זו לתקופה הרומית. בקרבת מקום תועדו בעבר מערות קבורה מהתקופה הרומית הקדומה (ע' קלונר, תשס"א, סקר ירושלים, האזור הדרומי, אתר 33), ונראה כי באזור התקיים שדה קבורה נרחב בתקופה זו.
מעל מערה א', בשטח מדרגת העיבוד, נחשף חלקו הדרומי של קיר (W1; אורך 4.8 מ', רוחב מרבי 0.3 מ'; איור 9), שנבנה מאבני גוויל בינוניות וגדולות והשתמר לגובה של נדבך אחד. נראה שזהו קיר תמך של מדרגת עיבוד, שהיתה חלק ממערך של מדרגות עיבוד באזור.
שטח F (איורים 10, 11). בחלקו המערבי של שטח החפירה התגלה קיר רחב (W1 ; אורך 5.45 מ', רוחב 0.95-0.50 מ'; איור 12). קיר 1 נבנה על הסלע משתי שורות של אבני גזית בגדלים שונים וביניהן אבני גוויל. הפן החיצוני, הדרומי, של הקיר נבנה ברובו באבנים גדולות במיוחד. הקיר השתמר לגובה של שלושה נדבכים (1.05 מ'). קיר 1 נמשך למזרח ולמערב מעבר לתחום החפירה. מדרום לקיר 1 נחשפו שרידים דלים של קיר נוסף (W2; כ-3.25 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב), שנבנה על הסלע באבני גוויל וגזית והשתמר לגובה של נדבך אחד. נראה שזהו קיר תמך של מדרגת עיבוד, שפורק במהלך חישוף השטח טרם החפירה. במרכז שטח החפירה נחשף קיר (W3; אורך2.25 מ', רוחב 0.65 מ', גובה 0.85 מ'), שהושתת על מילוי אדמה (1 מ' עובי), המונח על הסלע ועל קיר 1. קיר 3 נבנה משתי שורות של אבני גוויל בינוניות, והשתמר לגובה של שני נדבכים. קצהו הצפוני של קיר 3 ניגש אל קיר אחר (W4), שנבנה מאבנים גדולות מאוד, המושתתות על מילוי של אדמת סחף המונח על הסלע. בחלקו המזרחי של שטח החפירה נחשפו שני בורות חצובים (מתקנים? לוקוס 113 — 0.6×0.9 מ', 0.8 מ' עומק; לוקוס 114 — 0.35×0.85 מ', 0.4 מ' עומק; איור 13), המופרדים באמצעות קיר מחיצה (W5).
הממצא הקרמי משטח F מעורב, והוא מתוארך לתקופת הברזל 2 ולתקופות הרומית הקדומה והביזנטית. הממצא מתקופת הברזל 2 כולל שבר של קערה (איור 14: 1). הממצא מהתקופה הרומית הקדומה כולל קערה (איור 14: 2), סירי בישול (איור 14: 6-3), קנקנים (איור 15: 16-1), פכים (איור 14: 13-7), פכיות (איור 14: 18-14), מהן שתי פכיות כישור (14, 18), צפחת (איור 14: 21) ונרות (איור 14: 19, 20). הממצא מהתקופה הביזנטית כולל קערה עם עיטור מקדה (איור 16: 1) ואגנים (איור 16: 12-2). עוד התגלו בשטח F צדף אם-הפנינה ושני מטבעות, האחד נטבע בירושלים בימי אלכסנדר ינאי (76-104 לפסה"נ; ר"ע 110023) והשני נטבע באשקלון בימי טראינוס (112/3 לסה"נ; ר"ע 110022). במרחק של כ-20 מ' ממזרח לשטח החפירה התגלתה משקולת נול מזכוכית כחולה (איור 17).
נראה כי השרידים בשטח F שייכים לשני שלבי בנייה. בשלב הקדום נבנה קיר 1, שהיה אולי חלק ממבנה שלא השתמר. זמנו של הקיר על סמך הממצא הקרמי אינו מאוחר לתקופה הביזנטית. בשלב המאוחר, לאחר שקיר 1 יצא מכלל שימוש, נבנו קירות 2 ו-3, ששימשו כנראה קירות תמך של מדרגות עיבוד, שהיו חלק ממערך של מדרגות עיבוד באזור.