בחודש ספטמבר 2003 נערכה חפירת בדיקה בראש המדרון הדרומי-מזרחי של הכפר נחף (הרשאה מס' 3995-A*; נ"צ — רי"ח 230/760; רי"י 180/260), לקראת בניית בית פרטי. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי י' טפר בהשתתפות א' דדוש (מנהלה), ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות), א' ברין (שרטוט), ד' אבשלום-גורני (זיהוי קרמיקה), ח' טחן-רוזן (ציור), ל' קופרשמידט (ניקוי מתכות), ד' שיאון (נומיסמטיקה) ופועלים מטעם היזם.
האתר הקדום של נחף נמצא בראש גבעה נישאת מצפון-מזרח לכרמיאל ומצפון לו נובע מעיין כל ימות השנה. בכפר נערכו חפירות בעבר ונחשפו בהן שרידים מתקופת הברונזה הקדומה ומהתקופות ההלניסטית והרומית ובית יוצר מסוף התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית (איור 1; חדשות ארכיאולוגיות 117; ויטו פ', קדמוניות הגליל המערבי, 456-451:1986). בסקר נמצאו שרידים גם מתקופת הברונזה הביניימית, ומהתקופות הפרסית עד העות'מאנית.
נפתח ריבוע במגרש פתוח, בראש מדרגת סלע גבוהה ונחשפו בו שתי שכבות (איור 2).
שכבה II
על גבי הסלע נחפרה מפולת אבנים ועפר שראשיתה בתקופה ההלניסטית. במפולת ועליה נמצאו מורטריום (איור 1:3), קנקנים שנעשו בהשפעת המסורת הפניקית (איור 2:3, 3, 6), קערות (איור 4:3, 5) ושבר נר (איור 7:3) מהתקופה ההלניסטית; שבר קערת בזלת וכלי כתישה (איור 13:3, 14) ופלך (איור 15:3). כמו כן נמצאו חרסים מטיפוסי הכלים של בית היוצר בכפר חנניה המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה, בהם קדרות אופייניות (איור 8:3, 10). עוד נמצאו שני מטבעות: אחד מימי אנטיוכוס הג' (200–187 לפסה"נ; ר"ע 106074) ממטבעת עכו ושני מימי תלמי (המאה הג' לפסה"נ; ר"ע 106073).
שכבה I
מפני השטח ועד ראש המפולת התגלה ממצא מעורב הכולל גם קערות מהתקופה הביזנטית (איור 9:3, 11) וקערה בעלת זיגוג חום מהתקופה הממלוכית (איור 12:3).
בשתי השכבות התגלו גם חרסים מתקופות הברונזה הקדומה 2, הברזל והפרסית.
השרידים שנמצאו על סלע האם הם מהתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ) ומעידים על מבנה שהיה במעלה הגבעה וסביר שראשיתו בתקופה ההלניסטית (המאות הג'–הב' לפסה"נ). ייתכן שיש בכך רמז לשינויים שעברו על האזור עם הכיבוש החשמונאי במאה הב' לפסה"נ, אך גם ליישוב שהתקיים במקום לאחריו. ממצאי החפירה מלמדים כי בחלק העליון של המדרון הדרומי-מזרחי של הכפר הגיע היישוב לשיאו במהלך התקופה ההלניסטית. על פי ההצטברות החד-תקופתית הדלה של השרידים בחלק זה של הכפר ניתן להניח כי את מקומו של היישוב הרב-תקופתי יש לחפש בחלקים אחרים של האתר, אולי בקרבת המעיין.