שכבה 1 (התקופות הרומית והביזנטית)

בריבוע A נחשף מתקן מלבני (1.15×1.52 מ', 0.35 מ' עומק; איורים 2, 3), שנחפר באדמה (0.9 מ' עומק) ודופן כולו באבני גוויל קטנות מגיר ובזלת, שלוכדו בחומר מליטה אפור. דפנות המתקן (0.22–0.28 מ' רוחב) השתמרו לגובה 0.38–0.51 מ'. על הדופן המערבית של המתקן מפנים התגלו שרידי טיח אפור (איור 4). בראשי הדפנות שהשתמרו לא התגלו שרידי טיח או ציפוי אחר, ולכן נראה שחלקו העליון של המתקן לא השתמר. באדמה שבה נבנה המתקן התגלו שברי גוף אחדים של כלי חרס מן התקופה הרומית. ממצא כלי החרס שהתגלה לצד חלקו העליון של המתקן כולל בסיס קערה מיובאת מטיפוס ETS (איור 3:5) המתוארך לתקופה הרומית התיכונה, קערת כלי כפר חנניה מטיפוס E1 (איור 6:5) המתוארכת לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית הקדומה וקדרה (איור 9:5) וקנקן (איור 10:5) מהתקופה הביזנטית. המתקן היה חתום במפולת של אבנים וטיח ובסחף. בשכבת האדמה מעל המתקן התגלו ערוצי זרימה של מים ושטחים מכוסים בטרוורטין.
 
ריבוע B. התגלתה שכבה עבה של משקעי טרוורטין, שהתגבשו על האדמה, ומעל שכבה זו התגלו שבלולי מים רבים (איור 6). מפלס שכבת הטרוורטין גבוה, ונראה כי השכבה נוצרה מזרימת מים ממקור סמוך, שנמצא מדרום לריבוע. באדמה אפורה בריבוע התגלו שברים רבים של כלי חרס וכלי זכוכית, השייכים כנראה למפלס חיים של המתקן מריבוע A. ממצא כלי החרס כולל כלי כפר חנניה, ובהם קערה מטיפוס B3 (איור 4:5) המתוארכת לתקופה הרומית המאוחרת, קערה מטיפוס D1 (איור 5:5) וסיר בישול מטיפוס C4 (איור 7:5) המתוארכים לתקופה הרומית התיכונה, ופך מטיפוס B5 (איור 8:5) המתוארך למן התקופה הרומית המאוחרת ועד לתקופה הביזנטית הקדומה.
 
בריבועים A ו-B התגלו גם שברים אחדים של כלי חרס מהתקופה הפרסית, ובהם מורטוריה (איור 1:5) וקנקן (איור 2:5), המלמדים כנראה שבאתר הייתה נוכחות גם בתקופה זו.
 
שכבה 2 (תקופת הברונזה הקדומה)
ריבוע C. התגלו שרידי מבנה, כנראה חלקו המזרחי, המתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה (איורים 7, 8). השרידים נחשפו בעומק של 1.55 מ' מתחת לפני השטח; מעליהם התגלו שלוש שכבות סחף. בשכבת הסחף העליונה התגלו שברי כלי חרס מן התקופות הרומית והביזנטית. בשכבת הסחף התחתונה התגלו חלוקי נחל ומשקע טרוורטין דק שאף כיסה את ראש הקיר הגדול ביותר במבנה (W7). נחשפו שלושה קירות
(W21 ,W14 ,W7), שנבנו באבני גוויל מגיר ובזלת והשתמרו לגובה נדבך אחד או שניים. בצפון המבנה נבנו הקירות על משקע טרוורטין, במרכז המבנה הושתתו הקירות על הצטברות דקה של אדמה אפורה, חרסים וצור, ובדרומו של המבנה חדרו הקירות לתוך מפלס חיים מהתקופה הכלקוליתית. קיר 7 (4.3 מ' אורך השתמרות, 0.65–0.75 מ' רוחב) קשות בחלקו הדרומי ופונה לכיוון דרום-מערב. בקצוות הצפוני והדרומי של קיר 7 השתמרה רק תשתית הקיר, שנבנתה מאבני גוויל קטנות ושברי לבנים חומות ואפורות. קיר 14 (1.1 מ' אורך השתמרות, 0.21 מ' רוחב) אינו ניגש אל קיר 7, אולי בשל השתמרותו הגרועה. ייתכן שקיר 14 שימש כיסוד למחיצה נמוכה בין שתי יחידות במבנה או שהוא חלק ממתקן. קיר 21 (1.45 מ' אורך השתמרות, 0.35 מ' רוחב) נבנה, כנראה, על משקע טרוורטין. צמוד לתחתית הקיר מצפון נחשפה תשתית שנבנתה בכיוון מזרח–מערב מאבני גוויל קטנות מבזלת ושברי לבנים חומות, ונראה כי זוהי התשתית של קיר 21. נראה שקיר 21 חצץ בין שתי יחידות במבנה. בחפירה לא נחשפה רצפת המבנה, ונראה שהיא לא השתמרה. ברובד אדמה משני צדי קיר 7 (L16 ,L15) התגלו מעט שברי כלי חרס לא אינדיקטיביים, כלי צור מתקופת הברונזה הקדומה (להלן), ובהם ארבעה להבי מגל כנעניים (איור 9: 6–8) ונתז משונן וכן עצמות, ובהן קרן ולסת תחתונה, כנראה של בהמה דקה.
 
שכבה 3 (התקופה הכלקוליתית)
ריבוע C. בחלקו הדרומי של הריבוע נחשף מפלס חיים (L11) של אדמה אפורה ומעט אבני גוויל קטנות, ובו ממצא הומוגני של פריטי צור מהתקופה הכלקוליתית. בממצא הצור עשרה כלים (להלן), ובהם שבעה להבי מגל (איור 9: 1–4), פריט דו-פני (איור 9: 5), מגרד ומרצע. רוב ממצא כלי החרס בשכבות 3 ו-2 התגלה מפורר, כנראה בשל הקרבה למים.
 
ממצא כלי צור
חמודי חלאילה
 
בחפירה התגלו 131 פריטי צור, בהם 15 כלים בלבד. רוב הפריטים הותזו משני סוגי צור, האחד דק גרגר, צבעו בז'-אפור ואיכותו טובה והאחר צבעו אפור כהה, איכותו בינונית ויש בו הפרעות גיר המקשות על התזתו. המקור של הצור מן האיכות הטובה מרוחק, על פי המרקם כנראה בהר חרובים. המקור של הצור מן האיכות הבינונית מקומי, כנראה מחלוקי נחל שלוקטו בערוץ החוצה את העיר בחלקה הצפוני. רוב פריטי הצור שהתגלו בחפירה עוצבו מהצור באיכות הטובה, וחלק קטן מן הפריטים, שהם 'מאובן מנחה', עוצבו מהצור באיכות הבינונית. השתמרות הפריטים טובה, רובם טריים, ורק במעט יש קליפת גיר דקה.
 
פריטי הצור בחפירה כוללים 65 נתזים, מהם שלושה נתזים ראשוניים, 27 להבים ולהבונים, שבעה גרעינים, שני פריטים שהם פסולת גרעין, 15 שבבים ו-15 כלים. בממצא הצור יש אך מעט שבבים וגושים טבעיים, שהם מרכיבי פסולת חשובים, ולכן נראה שאיסוף הצורהיה סלקטיבי. על פי האחוז הגבוה של הנתזים וכלי הנתזים בממצא ניתן לאפיין את התעשייה באתר כתעשיית נתזים. אחוז הנתזים מפסולת התעשייה הוא מעל 40% מכלל הפריטים, אולם מרבית הכלים עוצבו על להבים סטנדרטיים. מאפיין נוסף של הממצא הוא גודל הנתזים; יותר משני שלישים מהנתזים רחבים ועבים יחסית (3–5 ס"מ רוחב) ואילו הנתזים הקטנים מעטים (1–3 ס"מ רוחב) ורובם הופקו מגרעינים להם משטח נקישה אחד. הגרעינים במכלול הם בדרך כלל קטנים ומנוצלים יתר על המידה. לחמישה  משבעת הגרעינים יש משטח נקישה אחד. משני גרעינים הופקו להבים ולהבונים, משלושה גרעינים הופקו נתזים ושני הגרעינים הנותרים הם חסרי צורה לאחר שנוצלו יתר על המידה.
 
הכלים בממצא עוצבו ברובם על להבים, זאת למרות שהתעשייה באתר היא תעשיית נתזים. ייתכן שמסקנה זו אינה מדויקת בגלל האיסוף הסלקטיבי של הממצא. בטיפוסי הכלים הובחנו שתי קבוצות, המייצגות שתי תעשיות שונות הן באופי הכלים והן בתיארוך.
קבוצת הכלים הגדולה כוללת עשרה כלים, שהתגלו בשכבה 3 בריבוע C (ב-L11). הכלים בקבוצה הומוגניים, הם מתוארכים לתקופה הכלקוליתית ויש בהם כלי 'מאובן מנחה' מובהקים ביותר. כלים אלה הומוגניים הן מבחינת חומר הגלם והן מבחינת טיפוסי הכלים. הכלים עשויים על צור אפור-בז' באיכות טובה. הם כוללים שבעה להבי מגל (איור 9: 1–4), שעוצבו על להבים צרים, גבם זקוף והקצוות השלמים נקטמו. לחלקם קצוות פעילים משוננים בשינון עדין ולאחרים אין שינון ורק סימני שימוש ניכרים עליהם. ברובם ברק שימוש המוגבל לרצועה צרה על חורפתם, דבר המעיד על שימושם כלהבי מגל לקציר. עוד בקבוצה זו פריט דו-פני שננטש במהלך העיצוב הראשוני (איור 9: 5). גחונו עוצב בהתזות דו-פניות רוחביות גסות, אך צדדיו וגבו עוצבו בהתזות עדינות יותר. הוא ננטש כשחורפתו נשברה, כנראה בגלל טעות בסיתות. שני כלים נוספים בקבוצה הם מגרד ומרצע, הנחשבים ככלי 'אד-הוק' במכלולי הצור.
קבוצת הכלים הקטנה כוללת חמישה כלים, שהתגלו בשכבה 2 בריבוע C (ב-L16 ,L15), המתוארכת לתקופת הברונזה הקדומה. ארבעה מהכלים הם להבי מגל כנעניים. הם עוצבו על להבים ארוכים וסטנדרטיים, שהופקו בטכנולוגיה הכנענית (איור 9: 6–8). ארבעת להבי המגל שבורים וחסרים חלק מקצותיהם; על קצותיהם הפעילים מופיע ברק שימוש שמנוני. הכלי החמישי הוא נתז משונן, שעוצב מאותו חומר גלם ממנו עוצבו להבי המגל.
 
המתקן שנחשף בשכבה 1 מתוארך על סמך ממצא כלי החרס למן המחצית השנייה של המאה הג' ועד למאה הה' לסה"נ. רוב כלי החרס בשכבה זו מתוארכים לתקופה הרומית ומקצתם מתואכים לתקופה הביזנטית. כלי החרס ברובם מתוצרת מקומית, אף שיש גם כלי ייבוא אחדים, ובהם כלי טרה-סיגילטה מזרחית. הכלים מן התקופה הרומית דומים לכלי החרס שיוצרו בכפר חנניה. המתקן נבנה במקום בו היו מים רבים, לכן נראה כי שימושו היה קשור במים; אולי הוא שימש כבריכה קטנה. לא ידוע על מקור מים טבעי במקום, ולכן סביר להניח כי מקורם של המים באתר במערכת אמות המים של העיר ניסה-סקיתופוליס. מיקום המתקן בשטח פתוח, מחוץ לעיר, מעיד אולי על זיקתו לפעילות חקלאית. המבנה שנחשף בשכבה 2 כולל לפחות שתי יחידות אדריכליות קטנות וצמודות. קיר 7 מתעגל בחלקו הדרומי, אולי כתוצאה מחוסר הקפדה בבנייה ואולי מפני שמתארו של המבנה היה סגלגל, מתאר אופייני למבנים מתקופת הברונזה הקדומה 1. יש להניח כי המבנה שימש למגורים. המבנה הוא עדות נוספת ליישוב גדול ששכן מחוץ לתל בית שאן מדרום-מערב בתקופת הברונזה הקדומה. ייתכן כי יישוב זה, הסמוך למקורות מים ולקרקע פורייה, שימש כעורף חקלאי של היישוב העירוני בתל. בשכבה 3 התגלה מפלס חיים מהתקופה הכלקוליתית. על פי מגוון כלי הצור שהתגלו במפלס החיים אפשר להניח שהמקום היה מיושב גם בתקופה זו. הממצא מהתקופה הכלקוליתית קשור כנראה לממצא מתקופה זו שלוקט בסקר שנערך בעבר בשיכון ו' מדרום לשטח החפירה (צורי 1962).