החפירות נערכו לאורך רחוב הבולוואר על פני כ-100 מ"ר ונתגלו בהן שרידי בנייה מתקופות הברזל 1, 2, ההלניסטית, הרומית הקדומה והמאוחרת, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (איור 1). כן נמצאו חרסים אחדים מתקופות הברונזה הקדומה 1 (שלב ב'), הברונזה הקדומה 2, הברונזה התיכונה 2, הפרסית ומימי הביניים ועד למאה הי"ט לסה"נ.

 

תקופת הברזל

בחלק המערבי של השטח (שטח A) נחשף קיר (W2) מתקופת הברזל 1–הברזל 2א היושב על סלע טבעי (2.5 מ' אורך, 1.6 מ' גובה; איור 2). הקיר בכיוון דרום-מערב–צפון-מזרח בנוי אבני גוויל. אל הקיר קשורים שרידי קיר תמך ובור מדופן באבני גוויל. סמוך להם מצפון נחשף קטע משכבת שרפה (0.5 מ' עובי), שהכילה שרידי לבנים, פחמי עץ וגושי טיח צבוע במרח אדום (פרסקו). בדיקת דגימות אחדות של הטיח העלתה כי הוא עשוי מ-8-4 שכבות צבע (9-1 מ"מ עובי) ונראה כי זוהי מלאכת טיוח מתקדמת. מבדיקות פחמן 14 שנערכו על פחם משכבת השרפה עולה תאריך חורבן האתר – המאה הי' או הט' לפסה"נ (calibrated age 930-800 BCE; 93.2%). ממצא כלי החרס כלל שברי פיטסים גליליים וצוריים מראשית תקופת הברזל.

הממצא הארכיטקטוני והקרמי מעיד על יישוב מבוסס ורמת בנייה גבוהה, עם מבנה שקירותיו דופנו בטיח אדום, שהוקם כנראה בתקופת הברזל 1 ונהרס בחורבן קשה במהלך תקופת הברזל 2א. תמונה זו המראה המשכיות מתקופת הברזל 1 לתקופת הברזל 2א מזכירה יישובים אחרים בגליל העליון ההררי, כמו סאסא, הר אדיר ותל חרשים (D. Ben-Ami, The Casemate Fort at Tel Harashim in Upper Galilee, Tel Aviv 31 [2004], pp. 194-208 ).

 

בשטח A נתגלו מעט שרידי בנייה נוספים מקוטעים שיש לייחסם כנראה לתקופת הברזל 2 (אחרי שכבת השרפה).
כ-10 מ' מצפון-מזרח לשטח A ו-3 מ' נמוך ממנו נחפרו שני ריבועים (3 ו-4) ונחשפו בהם שרידי שני מבנים מלבניים (כ-2 × 3 מ') שנבנו מאבני גוויל מגיר קשה (1.5 מ' גובה; איורים 3, 4). קירות המבנים נבנו לתוך שכבת מילוי עבה שהכילה שברי טיח אדום, בדומה לשברי הטיח שנתגלו במעלה האתר בשכבת החורבן שנחשפה בשטח A. במבנים לא נמצאו רצפות.
החרסים שנתגלו במבנים כללו שברי קנקנים, קדרות, סירי בישול ושתי קובעות שלמות ששימשו כנראה מקטרים לפולחן ומעידים על השימוש במבנים בתקופת הברזל 2 ב', סביב המאה הט' לפסה"נ. במבנה שבריבוע 4 נתגלה ממצא נדיר יחסית, אבן מעגלה שלמה מגיר (איור 5).
תיארוך שני המבנים לתקופת הברזל 2 ב' מחזק את תיארוך שכבת החורבן הקודמת לתקופת הברזל 2 א', סביב המאה הי' לפסה"נ. יש לציין כי בריבועים 2, 3 ו-4 במזרח נמצאו חרסים מתקופת הברזל 1, אך ללא שרידי בנייה שניתן לייחסם בבטחה לתקופה זו. סלע האם לא נתגלה וייתכן כי ישנם שרידים קדומים יותר.

בריבוע 2, מתחת לקיר הביזנטי (W501), נחשפה שכבת מילוי עבה (3 מ' עובי) עם שברי כלי חרס רבים מתקופות הברזל 1, 2, הפרסית, ההלניסטית והרומית. קרוב לתחתית שכבת המילוי נמצא חלק מקערת בזלת מעוצבת היטב עם בסיס תלת-רגל, שלה מקבילות כמעט זהות מן המאה הט' לפסה"נ מראש זית (IAA Reports 8, 2000, Figs. III.115:8, 9) אך לא נמצא בריבוע ממצא ארכיטקטוני מתקופת הברזל.

התקופה ההלניסטית

בשטח A נתגלה קיר (W1) שכיוונו צפון-מערב–דרום-מזרח (2 מ' אורך) בנוי ראש-פתין לסירוגין מאבני גזית גדולות ומאבני גוויל בסגנון פניקי (בדומה לתל דור, BASOR 267 [1987], pp. 21-41). הקיר הרס שרידים קדומים מתקופת הברזל והיה כנראה חלק ממבנה ציבור גדול שנמשך מערבה, מתחת לבתי המושבה הישנה. המבנה מתוארך למאה הב' לפסה"נ על סמך ידית רודית שנמצאה בתחתית תעלת היסוד שלו ועליה טביעת חותם הנושאת כתובת יוונית המתוארכת לשנים 169-171 לפסה"נ (איור 6). ייתכן שהיה כאן אתר חשוב במערך השליטה הסלבקית באזור במחצית השנייה של המאה הב' לפסה"נ שנכבש בידי החשמונאים בעת כיבוש הגליל בשלהי המאה הב' או בראשית המאה הא' לפסה"נ, כפי שרומז מטבע של המלך ינאי (ר"ע 106110) שנמצא באדמת המילוי של ריבוע 2.

התקופה הרומית

בשטח קטן בצפון הרצועה המערבית של רחוב הבולבאר נערכה בדיקה רדודה (שטח B) ונמצאו בה שרידי מתקן מטויח המיוחס לתקופה הרומית הקדומה.
בריבוע 1 נתגלה מכלול קירות, שתוארך לתקופה הרומית המאוחרת על סמך שברי כלי החרס, שמהם בלט קיר (W500; אורך 4 מ') הבנוי היטב מאבנים מהוקצעות בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח. לקיר זה הוצמדו בו בזמן או מעט מאוחר קירות נוספים מקבילים וניצבים לו (W515 ,W505). מתחת למכלול נתגלו סימני בנייה קדומה, אולי מן התקופה הרומית הקדומה של קיר (W509) שממנו נחשפה רק שורת אבנים קטועה. בשטח A נחשף קיר (W3; אורך 4 מ') מן התקופה הרומית המאוחרת, המכסה על חלק משכבת החורבן של תקופת הברזל.
הממצא הארכיטקטוני מעיד על פעילות בנייה נרחבת בתקופה הרומית, שרק קטעים ממנה נחשפו. בהיעדר סימני חורבן שרידי הבנייה הרומיים, אפשר שאלה המשיכו להתקיים גם בתקופה הביזנטית.

 

התקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה

בריבועים 2 ו-3, כ-1.5-1.0 מ' תחת פני השטח נמצאו קטעי קירות

(W506 ,W503 ,W501) המתוארכים לתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה על פי נרות ומעט מטבעות: מטבע של קוסטנטיוס הב' (361-351 לסה"נ; ר"ע 106111), מטבע ביזנטי (361-351 לסה"נ; ר"ע 106112) ומטבע ביזנטי נוסף (375-367 לסה"נ; ר"ע 106113). לקיר 501 הארוך בקירות (4.5 מ' אורך) שני שלבי בנייה לפחות: שלב קדום ביזנטי ושלב מאוחר אסלאמי-קדום.