באזור שמעל מצוק הסלע הטבעי נמשכת מחצבה עתיקה כמעט לאורך כל השטח, ממזרח למערב (כ-61 מ' אורך, 4.5 מ' רוחב). מפלס זה מחוץ לתוואי העבודות ולכן לא נחשף ולא נחפר, ושרידי המחצבה בחלק זה נשארו ללא פגע. נראה שסוג המסלע במפלס זה קשה יותר מזה שבשטח שנחפר.

מתחת למפלס העליון, על גבי מצוק הסלע, נראים פתחי שתי מערות חצובות (לא נחפרו). על גבי מפלס הקירטון, המתפרס לאורך של כ-80 מ', מתחת למצוק הסלע, שתי מחצבות: מחצבה 1 במזרח (L109 ,L104, כ-34 × 9 מ' מידות מרביות; איורים 3, 4) ומחצבה 2 במערב (L102 ,L101 ,L100, כ-21 × 8 מ' מידות מרביות; איור 5), שבגבולותיה נתגלתה חזית מערת קבורה, שפתח הכניסה אליה נחצב כמלבן בחזית הסלע שיושרה קודם לכן. פתח המערה מוקף במסגרת שקועה משני צדיו ומעליו (0.85 × 0.85 מ' פתח חיצוני, 0.5 מ' רוחב, 0.6 מ' גובה פתח פנימי). הפתח הותאם לסגירה באבן גולל רבועה, דמוית פקק, שחתמה את המערה (קלונר וזיסו תשס"ג: 23). אבן הגולל לא נמצאה ופתח המערה היה מלא באדמת סחף שחדרה במהלך השנים אל תוך חלל הקבר. צורת פתח זו שכיחה במרבית מערות הקבורה בירושלים ואופיינית לתקופת הבית השני. המערה (איור 6: L105) לא נחפרה.
בהמשך המדרון מטה מערה רביעית שלא נחפרה, וכן שתי מחצבות נוספות – מחצבה 3 במזרח (L108; כ-6 מ' אורך מרבי, 2 מ' רוחב מרבי, 2 מ' גובה מרבי; איור 7) ומחצבה 4 במערב (L107; כ-15 מ' אורך מרבי, 7 מ' רוחב מרבי, 2.6 מ' עומק מרבי; איור 8), היוצרות מעין מצוק סלע מלאכותי.
 
במחצבות הובחנו תעלות חציבה ותעלות ניתוק. במחצבה 2 נמצאה אבן באתרה (L100; כ-0.4 × 0.6 מ', כ-0.15 מ' עובי; איור 9). ניתן היה להבחין באבנים שלא נותקו במלואן מסלע האם (איור 10). המחצבות מדורגות, על פי תכנון החוצבים וכתוצאה של מלאכת החציבה. שיטה זו הקלה על החציבה והניתוק של האבן מן הסלע. גודל המדרגות הותאם לגודל האבן הרצוי (ספראי וששון תשס"א: 4).
 
הממצא הקרמי במחצבות היה דל, אך על פי שברי הגוף האינדקטיביים ניתן לתארך את מרבית הכלים לשלהי התקופה ההלניסטית עד התקופה הרומית הקדומה: קערה המיספרית מן התקופה הרומית הקדומה (איור 1:11), שני סירי בישול, אחד מתוארך לשלהי המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ (איור 2:11) ושני למאה הא' לסה"נ (איור 3:11), קנקנים (איור 4:11, 5), צפחת (איור 6:11) ובסיס פך (לא צויר), גם הם מן המאה הא' לסה"נ.
 
בשל הקושי לתארך מחצבה לפי טכניקת החציבה, משמשות הנסיבות הסביבתיות אמצעי עזר עיקרי לתיארוכה (ספראי וששון תשס"א). לפיכך, על פי הממצא הקרמי העולה מארבע המחצבות, שבאחת מהן משולבת מערת קבורה מימי הבית השני, וכן מקרבתן אל לפחות שתי מערות חצובות האופייניות לימי הבית השני, יש יסוד סביר להניח שהמחצבות פעלו בין המאה הא' לפסה"נ לתחילת המאה הא' לסה"נ.