חורבה (אתר 9). תועדו ערמות של אבנים מסוקלות, מערה, מדרגות עיבוד, קירות שדה, קבר מוסלמי (?), קבר חצוב (?) ופזורת חרסים מתקופות שונות.
 

מחצבה ומערות קבורה (אתר 4). תועדו מדרגות חצובות (כ-5 מ' אורך, כ-2 מ' רוחב) ושתי מערות קבורה חצובות. המערה האחת אותרה במרחק של כ-3 מ' מצפון לחציבות. פתח המערה סתום בעפר ואבנים. בחזית המערה יש חצר (2.0×2.5 מ'). המערה השנייה אותרה במרחק של כ-2 מ' מצפון-מערב לחציבות. פתח המערה חצוב בתוך מסגרת רבועה. בחזית המערה נחצבה חצר (1.5×2.0 מ'; איור 2). הפתח אינו ממוקם במרכז דופן החצר אלא בצדה, אולי בשל סדק בסלע במרכז הדופן.
 
מתקנים חצובים (אתרים 8, 17). באתר 8 תועד אגן חצוב בסלע (כ-0.4 מ' קוטר). באתר 17 תועדו מתקן לסחיטת זיתים ואגן (0.4 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק) חצובים במחשוף סלע. מתקן הסחיטה כולל אגן (0.3 מ' קוטר, 2 ס"מ עומק; איור 3) וצמוד אליו משטח עגול (0.3 מ' קוטר) תחום בתעלה. ממערב למחשוף הסלע הובחן קיר של מדרגת עיבוד, שנבנה בכיוון צפון–דרום באבנים מהוקצעות.
 
שרידי מבנים (אתרים 16, 18). באתר 16 תועדו שני ראשי קירות מצטלבים, שנבנו באבני גוויל בינוניות, האחד בכיוון צפון–דרום (8 מ' אורך) והאחר בכיוון מזרח–מערב (3 מ' אורך). באתר 18 תועדו קירות, שנבנו באבני גוויל בינוניות בשטח של כ-5×8 מ'.
 
באר אנטיליה (אתר 2). תועדו באר מים ושתי בריכות אגירה צמוד אליו (המזרחית — 2.0×2.8 מ', 1.5 מ' עומק, המערבית — 4.4×6.0 מ', 1.3 מ' עומק; איור 4). דופנות הבריכות טויחו בטיח ורדרד והן רוצפו בפסיפס. בחפירה שנערכה באתר בשנת 2004 (הרשאה מס' 4247-A) תוארכה הבאר לתקופה הביזנטית.
 
כבשני סיד (אתרים 10, 12). באתר 10 תועד כבשן עגול (5.5 מ' קוטר), שנבנה משתי שורות של אבני גוויל גדולות. מצפון-מערב לכבשן יש ערמה מעוגלת של אבנים מסוקלות (4 מ' קוטר). באתר 12 תועד כבשן סיד עגול (4.5 מ' קוטר), שחלקו התחתון נחצב בסלע וחלקו העליון נבנה משתי שורות של אבני גוויל גדולות.
 
שומרה (אתר 11). תועד מבנה מלבני (3×6 מ'), שקירותיו נבנו מנדבך תחתון של אבנים גדולות ומעליו שישה-שבעה נדבכים של אבנים קטנות (2 מ' גובה).
 
מדרגות עיבוד וקירות שדה (אתרים 3, 5, 6, 21). באתר 3 תועד קיר של מדרגת עיבוד (כ-30 מ' אורך), שנבנה בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח באבנים מהוקצעות בינוניות. באתר 5 תועד קיר של מדרגת עיבוד, שנבנה בכיוון מזרח–מערב משורה אחת של אבני גוויל גדולות ובינוניות. באתר 6 תועדה חלקה חקלאית, ובה שני קירות שדה ארוכים מצטלבים. הקירות נבנו משתי שורות של אבני גוויל ואבנים מהוקצעות, גדולות ובינוניות, האחד בכיוון מזרח–מערב והאחר בכיוון צפון–דרום (קיר מזרח–מערב — כ-40 מ' אורך; אורכו של הקיר האחר אינו ברור; כ-1 מ' רוחבם; איור 6). באתר 21 תועד קיר שדה (כ-50 מ' אורך, כ-1 מ' רוחב), שנבנה בכיוון כללי צפון–דרום משתי שורות של אבנים מהוקצעות גדולות וביניהן מילוי של אדמה ואבנים קטנות. הקיר מתעגל מעט כלפי מערב.
 
דרך עתיקה (אתר 20). תועדה דרך בכיוון מזרח–מערב (100 מ' אורך, כ-4 מ' רוחב), התחומה בשתי שורות מסודרות של אבנים מהוקצעות גדולות.
 
פזורת חרסים (אתר 7). נסקרה פזורות חרסים בשטח נרחב של שני שדות (כ-380 דונם). החרסים מתוארכים למן תקופת הברונזה ועד לתקופה הביזנטית.
 
ערמות של אבנים מסוקלות (אתרים 1, 13–15, 19). באתר 1 תועדה ערמה של אבנים מסוקלות, התחומה ממזרח ומדרום בשני קירות (כ-2 מ' אורכם). באתר 13 תועדה ערמת אבנים מסוקלות (6 מ' קוטר), שחלקה הדרומי נתמך בקיר שנבנה באבני גוויל גדולות. באתר 14 תועדה ערמה מלבנית של אבנים מסוקלות (2.0×2.5 מ'). באתר 15 תועדו שלוש ערמות סגלגלות של אבנים מסוקלות (הערמות המערבית והמזרחית — 4×5 מ', הערמה האמצעית — 3×4  מ'). באתר 19 תועדה ערמה רבועה של אבנים מסוקלות (2.0×2.5 מ'), התחומה בקיר שנבנה משורה אחת של אבני גוויל גדולות.
 
רוב השטח הנסקר משתרע באזורים חקלאיים, ועל כן לא מפתיע כי עיקר האתרים שתועדו קשורים לפעילויות חקלאיות. שני כבשני הסיד מלמדים שגם באזורים נמוכים ופוריים התקיימה פעילות תעשייתית.