בחלקו הצפוני של המדרון, במקום חשיפת הקנקנים, נפתח ריבוע (2×2 מ', 2 מ' עומק; איור 1). מתחת לשכבה דקה של פני השטח התגלו שבעה קנקני עזה הפוכים שהונחו בשורה על גבי שכבה אפורה מהודקת (איורים 2, 3). בין הקנקנים, מגובה שפתם ועד לבסיסם, התגלה מילוי עשיר בחרסים, בעיקר שברי קנקנים, בהם קנקני שק (איור 3:4–8) וקנקני עזה (איור 9:4), וכן קדרות בישול (איור 1:4, 2), פך (איור 10:4), פקק (איור 11:4), כנראה של קנקן עזה, נר (איור 12:4), שברי זכוכית רבים ועצמות בעלי חיים. כלי החרס מתוארכים למאות הו'–הז' לסה"נ ופריטי הזכוכית מתוארכים לסוף התקופה הרומית המאוחרת ולתקופה הביזנטית (להלן).

הממצא הקרמי הומוגני ולכל הקנקנים מטיפוס עזה שהתגלו בו בסיס מחודד, גוף חרוטי, שתי ידיות אוזן קטנות בחלקו העליון של הגוף, שפה הממשיכה את הגוף ונוטה פנימה, שאריות טין רבות על השפה ועל הכתף וצילוע צפוף על הבסיס. קנקנים אלה מוגדרים 'צורה 4' בטיפולוגיה של מז'רק (Majcherek G. 1995. Gazan Amphorae: Typology Reconsidered. In H. Meyza and J. Mlynarczyk, eds. Hellenistic and Roman Pottery in the Eastern Mediterranean-Advances in Scientific Studies. Warsaw. Pp.163–178). טיפוס זה, וכן יתר הכלים שהתגלו, אופייניים למאות הו'–הז' לסה"נ.
מתחת לשכבה האפורה המהודקת שעליה הונחו הקנקנים התגלתה שכבת אדמת חמרה טבעית הנמשכת דרומה ועולה למפלס גבוה.
 
כשני מטרים מדרום לריבוע החפירה נוקה חתך (3 מ' אורך) ונחשף קמרון בנוי מאבני גזית שנראה כחדר קבורה (1.4×2.0 מ', 0.6 מ' גובה; איורים 1, 5). הקמרון בנוי אל תוך שכבת החמרה, והוא עצמו לא נחפר. על סמך מיקומו בשכבת החמרה הקדומה לקנקנים אפשר לקבוע שהוא קדום לתקופה הביזנטית. כיוון שהקמרון לא נחפר אי אפשר לקבוע בוודאות למה שימש, אך יש לציין שבסביבת התל נמצאו קברים מכל סגנונות הקבורה שאפיינו את ארץ ישראל בימי הבית השני, בהם גם קמרון דומה (0.65×0.80×2.20 מ') שנחשף בחתך של מסילת הברזל ממזרח לתל ושימש לקבורה בתקופה הרומית (י' עורי, ארכיון רשות העתיקות).
 
קנקני עזה ביבנה 
קנקני עזה יוצרו במישור החוף הדרומי, באזור שבין שיח' זוויד לאשדוד. ריילי במחקרו על כלי החרס מקיסריה (Riley J.A. 1975. The Pottery from the First Season of Excavations in the Caesarea Hippodrome. BASOR 218:25–63) היה הראשון שהניח שמקורם של הקנקנים בעזה ובסביבתה. מז'רק סרק בקרני רנטגן 15 דגימות של קנקני עזה שנמצאו בקום אל-דיקה שליד אלכסנדריה ועל פי תוצאות המחקר נראה כי מקורם במישור החוף הדרומי של ארץ ישראל.
בסקרים ובחפירות של בתי יוצר באזור שבין נחל לכיש לנחל בשור נסקרו עשרות בתי יוצר לייצור קנקני עזה (י' ישראל תשנ"ה, 'כלכלת חבל עזה–אשקלון בתקופה הביזנטית לאור סקר וחפירות ב"אחוזת המיל השלישי" ליד אשקלון', מכמנים 119:8–132). בתי יוצר נוספים נחשפו באשקלון (חדשות ארכיאולוגיות ק:91–93), בצומת גבעתי (עתיקות 43:42*–50*), בחורבת ארזה (חדשות ארכיאולוגיות קז:115–117) ובתל קטרה (חדשות ארכיאולוגיות 85:110). גם סמוך ליבנה התגלו כמה בתי יוצר. 400 מ' מדרום-מערב לתל התגלה כבשן לצריפת כלי חרס, וכ-10 מ' ממזרח לכבשן התגלה בור אשפה שהכיל סיגים וכלים פגומים המתוארכים לתקופה הביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות צט:102). כ-100 מ' מצפון לתל נחשף כבשן נוסף לצריפת קרמיקה, וסמוך אליו בור אשפה ובו בעיקר קנקני עזה (חדשות ארכיאולוגיות 116). כמותם הרבה של קנקני עזה שהתגלו בחפירה וקרבת תל יבנה לנחל הבשור ולמקורות הטין מעלה השערה שגם ביבנה היו בתי יוצר לקנקנים אלו. אמנם בדיקה פטרוגרפית של אחד הקנקנים מהחפירה (להלן) אינה מצביעה בוודאות על ייצור הקנקן בתל יבנה, אך היא גם אינה שוללת זאת. 
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בממצא הזכוכית 40 שברי זכוכית הניתנים לזיהוי ומייצגים בעיקר קערות ובקבוקים מטיפוסים המתוארכים לשלהי התקופה הרומית המאוחרת ולתקופה הביזנטית. בכלי הזכוכית שלוש שפות של קערות עדינות המעוטרות מתחת לדופן מבחוץ בחוטי זכוכית אופקיים בגוון כהה מגון הכלי, חמש שפות של קערות ששפתן מקופלת החוצה וחלולה, כמה בסיסים טבעתיים חלולים מוגבהים של קערות גדולות, רגל אחת של גביע יין, כמה בקבוקים ששפתם מעוגלת באש, בקבוק שצווארו מעוטר בחוטים דקים, בקבוק ששפתו מעוגלת ונוטה פנימה, שברי בסיסי בקבוקים ושבר שפת פכית שמחוברת אליה ידית.
נוסף על שברי הכלים נמצא גוש קטן של זכוכית גולמית שיכול להעיד על תעשיית זכוכית באתר. טיפוסי כלי הזכוכית ומציאת חומר גלם סמוך להם מזכירים את ממצאי הזכוכית שנתגלו בח' אל-פתונה הסמוכה (חדשות ארכיאולוגיות 119) ובח' נענה (‘Atiqot 57:73–154), שני אתרים שנחשפו בהם שרידים של בתי מלאכה לייצור כלי זכוכית.
 
 
בדיקה פטרוגרפית של אחד הקנקנים
ענת כהן-וינברגר
 
נבדק קנקן (סל 1012) ונמצא שהוא מאופיין בטין בעל אוריינטציה אופטית עשיר בקוורץ סילטי ובמיקה. יש בו חסמים רבים (כ-15% מהחומר), בהם הרבה גרגרי קוורץ (כ-500 מיקרומטר גודל גרגר) ומעט גרגרי אבן חול גירית. על פי הרכב הטין אפשר לקבוע שחומר הגלם ששימש לייצור הקנקן הוא קרקע לס שמקורה בקרבת החוף, או קרקע סילטית אחרת, ואפשר שמקום ייצורו במרכזי הייצור של קנקני עזה במישור החוף הדרומי. קרקעות סילטיות וחולות חוף אפשר למצוא גם בסביבות האתר, ולכן ייתכן שהקנקן נוצר באתר או בסביבתו. בדיקות נוספות של מכלול גדול יותר מהאתר ושל קנקני עזה מבתי יוצר באזור התל עשויות לתת תשובה ברורה יותר באשר למקום ייצור הקנקנים ולסייע בהגדרת חומרי הגלם המקומיים ובאפיונם.