למערה מתאר סגלגל (5×4 מ'; איור 1) ופתחה בצפון (כ-2.5 מ' רוחב, 1.0-0.5 מ' גובה). תקרת המערה נטויה מערבה (1.5 מ' גובה במזרח, 0.5 מ' במערב) ורצפתה נוטה בחלקה הדרומי לעומק של כ-2 מ' (לוקוס 108, 2.5 מ' גובה תקרה). בצדה המערבי ומול הפתח נתמכת התקרה בעמוד הבנוי משלוש אבנים גדולות זו על גבי זו לגובה 1 מ' (איור 2).
פנים המערה כוסה במפולת שלא הכילה ממצא. מתחתיה נחשף מפלס אדמה ובמרכזו שני מוקדי שרפה (איור 3), באחד נמצאו שברי כלי חרס ונתז צור (לוקוס 105) ובשני עצמות בעל חיים זעיר, אולי ציפור (לוקוס 103). ממצא כלי החרס, ברובו שברי גוף כלל גם שברי גוף מצולעים האופייניים לתקופות הביזנטית והאסלאמית ושבר גוף של קנקן גדול עם עיטור גלי, האופייני לראשית התקופה האסלאמית הקדומה (איור 4). עוד נמצא מטבע ביזנטו-ערבי מאמצע המאה הז' לסה"נ (ר"ע 111474).