שטח S

נחפר חצי ריבוע ונחשפה תשתית רצפה (L183; איור 3) הבנויה אבני שדה קטנות שביניהן חומר מליטה אפרפר ושברי כלי חרס רבים. על פי ממצא כלי החרס (לא צוירו) אפשר לתארך את הרצפה לשלהי התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הז'–הח' לסה"נ).
 
שטח P
השטח, שנחפר בהקף של עשרה ריבועים, נחלק לשלושה אזורים: דרומי, מרכזי וצפוני. בדרום ובמרכז נחשפו שתי שכבות (1, 2) המתוארכות לשלהי התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הז'–הח' לסה"נ). בשכבה 1 נחשפו יסודות מבנים ובשכבה 2 נחשפו שרידי כבשן, שקירות המבנים מבטלים אותו. בצפון נחשף בור אשפה שהכיל שברי כלי חרס רבים המתוארכים לתקופות הפרסית וההלניסטית (המאות הה'–הד' לפסה"נ).
האזור הדרומי. בשכבה 1 נחשפו שני מכלולי מגורים. מן המכלול האחד (ריבועים A7 ,AB6 ו-C5; איור 4) נחשפו חלקית שני חדרים שמהם שרדו שלושה יסודות קירות הבנויים אבני שדה קטנות ללא חומר מלכד. קיר (W155; אורך 10.5 מ', רוחב 0.6 מ') שכיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב משתלב עם קיר (W187; אורך 2.1 מ', רוחב 0.6 מ') ויוצר פינה ישרה (L185). קיר (W156; אורך 1.5 מ', רוחב 0.6 מ') שכיוונו צפון-מערב–דרום-מזרח משתלב עם קיר 155 ויוצר עמו שתי פינות (L169 ,L164). נראה שקיר 155 שימש קיר חיצוני במבנה. בפינה 185 נמצאו שברי כלי חרס שבהם קערה מסוג Fine Byzantine Ware המתוארכת למאות הז'–הח' לסה"נ (איור 1:5) וקערת בישול המתוארכת למאות הו'–הז' לסה"נ (איור 2:5).
מן המכלול השני (ריבועים C3 ו-C4) נחשף חדר (L124), שממנו שרדו שני קירות זהים באופי בנייתם למבנה הקודם: קיר (W107; אורך 6 מ', רוחב 0.6 מ') בתוואי צפון-מזרח–דרום-מערב וקיר (W116; אורך 1.5 מ', רוחב 0.6 מ') בתוואי צפון-מערב–דרום-מזרח. בחדר התגלה ממצא כלי חרס הכולל קערה מסוג LRC המתוארכת למאות הו'–הז' לסה"נ (איור 3:5). בפינה הדרומית של החדר ניגשת אל הקירות רצפה (L118) שתחתיה התגלו מכסה סיר בישול המתוארך למאות הה'–הו' לסה"נ (איור 4:5) ונר ביזנטי המתוארך למאות הו'–הז' לסה"נ (איור 5:5).
בריבוע B3 שממערב למכלול החדרים נחשף בור אשפה (L157) שנחתם באבני שדה בינוניות ובו ממצא כלי חרס עשיר כגון קערה מסוג African Red Slip Ware המתוארכת למאות הה'–הו' לסה"נ (איור 6:5) וקדרה המתוארכת למאה הז' לסה"נ (איור 7:5). בריבוע התגלה גם נר המתוארך למאות הז'–הח' לסה"נ (איור 8:5).
מדרום-מערב לבור האשפה 159 (ריבועים B4 ו-B5) נחשפה רצפה (L108; לפחות 5.9×6.1 מ') שמצב השתמרותה גרוע, המורכבת משתי שכבות: תשתית הבנויה אבני שדה בינוניות, מסודרות בצפיפות ללא חומר מלכד ביניהן, שמעליהן אבני שדה גדולות ושטוחות ובהן אבן שחיקה בשימוש משני. ממצא כלי החרס שהתגלה תחת הרצפה כלל מחבת המתוארכת למאות הו'–הז' לסה"נ (איור 9:5) וקדרה המתוארכת למאות הז'–הח' לסה"נ (איור 10:5). אפשר לתארך את הרצפה לשלהי התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית הקדומה.
משכבה 2 נחשפו מתחת לקיר 116 שרידי כבשן לצריפת כלי חרס (L140; עד 1.1 מ' קוטר) שיצא מכלל שימוש בזמן בניית הקיר. מן הכבשן נאספו שברי גוף המתוארכים לתקופה הביזנטית, וסביר שהוא מתקופה זו.
האזור המרכזי. בריבוע B2 נחשף קיר (W127; אורך 5 מ', רוחב 0.6 מ'; איור 6) שכיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב הבנוי אבני שדה קטנות ומצב השתמרותו גרוע. על פי ממצא כלי החרס אפשר לתארכו לתקופה הביזנטית. תוואי הקיר דומה לתוואי של אלה שבאזור הדרומי ואפשר להבחין בתכנון כולל של היישוב.
האזור הצפוני. בריבוע C1 נחשף בור אשפה גדול (L171 ,L161 ,L141 ו-L172; איור 7) שבו ממצא כלי חרס עשיר: שברי פערור מתקופת הברזל 2 (איור 1:8), קערות מהתקופות הפרסית–ההלניסטית (איור 2:8), שברי קנקנים מהתקופות הפרסית (איור 3:8, 4) וההלניסטית (איור 5:8) ואמפורות מהתקופה ההלניסטית (איור 6:8, 7). בבור בדיקה שנחפר במרכז הריבוע (L160) נחשפו כתמי שרפה שחורים ואדומים שאולי קשורים לכבשן.
 
שטח F
במזרח נפתחו שני ריבועים (F4 ,F2; איור 9) המרוחקים 50 מ' זה מזה. בריבוע F4 נחשפו שרידי תעלת מים (L123; כ-2 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב) האופיינית לתקופה העות'מאנית באזורי פרדסים, שנבנתה כמו התעלה שנחשפה בשטח L (להלן). לצדה התגלה ממצא כלי חרס דל המתוארך לתקופות העות'מאנית המאוחרת–המנדטורית. כן התגלה בריבוע מטבע מן התקופה הביזנטית (395–408 לסה"נ; ר"ע 120619).
בריבוע F2 נחשף מתקן מלבני שפינותיו מעוגלות (L134; אורך 2.4 מ', רוחב 1.2 מ') החפור בתוך שכבת חמרה. צדו המערבי ותחתיתו מדופנים אבני שדה בינוניות. מתוך המתקן נחפר סחף של אדמת חמרה מעורבת באבני שדה בינוניות רבות, ולכן נראה שבמקורו היה מדופן מכל צדדיו וייתכן שאף היה מקורה. במתקן התגלו ממצא דל ולא אינדיקטיבי של כלי חרס ושני שברי צור. ייתכן שהמתקן היה מיועד לאחסון יבש.
 
שטח L
נפתח ריבוע אחד ובמזרחו נחשפה תעלת השקיה עות'מאנית (L151; לפחות 4 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב פנימי, 0.6 מ' רוחב חיצוני; איור 10) שהשתמרה היטב, אך ללא לוחות כיסוי. דופנות התעלה בנויות לוחות כורכר מאורכים (כ-1 מ' אורך בממוצע) בצבע אפור בהיר והיא מטויחת מפנים בטיח לבן עבה.
במערב נחשפו יסוד קיר (W173) הנמשך לדרום-מזרח ורצפה (L166; מידות 1.77×2.88 מ') הניגשת אליו, שניבנו אבני שדה קטנות ללא חומר מלכד ושהשתמרותם גרועה.
ממצא כלי החרס כולל פיטס המתוארך למאות הז'–הח' לסה"נ (איור 11:5), קערה מטיפוס מקומי המתוארכת למאה הז' לסה"נ (איור 12:5) וקנקן עזה המתוארך למאה הה' לסה"נ (איור 13:5).
 
ממצאי החפירה מלמדים שהאתר נושב לראשונה בתקופת הברזל ונשא אופי כפרי עד התקופה ההלניסטית. לאחר פער יישובי בתקופה הרומית נושב מחדש והגיע לשיא פריחתו בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה. לאחר פער יישובי נוסף בימי הביניים, שימש האתר לחקלאות בשלהי התקופה העות'מאנית. על פי סקרים שנערכו לאחרונה (א' טקסל, מפת יבנה; טרם פורסם) נראה שבאזור היו שני שלבי התיישבות, הראשון מתקופת הברונזה התיכונה עד התקופה האומיית, והשני, לאחר פער, מן התקופה הממלוכית עד ימינו. דומה שתוצאות החפירה משתלבות בתמונה זו.