הריבוע הצפוני

שכבה 2. נחשף קיר בנוי אבני גוויל (W105; כ-2.5 מ' אורך; איורים 1, 2) שהשתמר לגובה נדבך אחד. אל שני עברי הקיר ניגשה רצפה בנויה משברי בזלת קטנים (L104). על הרצפה נמצאו כלי חרס המתוארכים לתקופה הניאוליתית הקרמית.
שכבה 3. רצפה 104 הושתתה על הצטברות אדמה חרסיתית (L107; כ-0.2 מ' עובי) שהכילה כלי צור מן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית. שכבת ההצטברות הושתתה על סלע חולי.
 
הריבוע הדרומי
שכבה 2. כ-1.5 מ' מתחת לפני השטח נחשפה שכבה עבה של אדמה חרסיתית כהה (L108; איורים 3, 4) שכיסתה את הסלע. בשכבה זו נמצאו אבנים רבות וכן שברי כלי בזלת, משקולת פלך עשויה חרס ושברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הניאוליתית.
 
מכלול הצור
חמודי חלאילה
 
בחפירה נאספו 348 פריטי צור, מהם 20 פריטים שמקורם בפני השטח, 21 פריטים משכבה 2 ורובם הגדול משכבה 3 (טבלה 1). העדר מרכיבי תעשייה חשובים במאספים מפני השטח ומשכבה 2 מעיד שנאספו רק פריטים בולטים, ללא סינון. במכלול משכבה 3, לעומת זאת, הסינון ניכר בהופעת מרכיבי תעשייה כמו גושים ושבבים. אי לכך, סקירה זו תתמקד בתיאור טיפולוגי של קבוצות הכלים בכל שכבה ובהגדרת מאפייניהם הטכנולוגיים ושיטות עיצובם, כדי להצביע על תרומתם לתיארוך האתר.
 
טבלה 1. מכלול הצור.
שכבה
נתזים
להבים/להבונים
גרעינים
פסולת
גושים
שבבים
כלים
סה"כ
1
12
4
 
 
 
 
4
20
2
15
2
 
 
 
2
2
21
3
100
122
1
3
2
52
27
307
סה"כ
127
128
1
3
2
54
33
348
 
ארבעת הכלים שנאספו מפני השטח נעשו על צור אפור בהיר, אולם הם נושאים פטינה צהבהבה המעידה על חשיפה ממושכת. שניים מהכלים הם מרצעים שעוצבו על נתזים עבים. חודי המרצעים הובלטו באמצעות שתי שקערוריות עמוקות. שני הכלים הנותרים הם חודי לבלואה משובררים האופייניים לתרבות המוסטרית של התקופה הפליאוליתית התיכונה (איור 5). נראה שמקור שני הכלים הללו באתר אחר, שממנו נלקחו אל שטח החפירה.
 
מאסף הצור משכבה 2 דל ובו שני כלים בלבד: כלי דו-פני (אזמל) ומקדח. שניהם עוצבו על צור אפור בהיר שאיכותו טובה. האזמל שבור וחסר את חלקו הדיסטלי שכולל את החורפה (איור 1:6); סיווגו כאזמל מבוסס על צורתו הקמורה-שטוחה וצדיו הישרים שעוצבו בהתזות דו-פניות. המקדח עוצב על להב רחב; החוד בולט באורכו (יותר ממחצית אורך הפריט) ועוצב בשברור זקוף שמתכנס לכיוון קצה הכלי. שני הכלים הללו שכיחים בתקופה הניאוליתית הקרמית המאוחרת. איתם נתגלו שבר של מקטר עשוי בזלת (איור 2:6) ושתי טבעות אבן עם נקב במרכזן (איור 3:6).
 
בשכבה 3 מכלול צור אחיד שבו מספר הלהבים עולה על מספר הנתזים. הצלקות שעל הלהבים מצביעות על כך שרובם הותזו מגרעינים בעלי שני שטחי נקישה מנוגדים ומשטח הפקה שעוצב בלהבי רכס. לא נתגלו גרעינים כאלו, אולם תוצרי התעשייה מצביעים על כך שעיקר ההפקה הייתה מיועדת להפקת להבים ולהבונים.
כלי הצור מונים שבר של ראש חץ, 16 להבי מגל משוננים (איור 1:7–7), שני נקרים, חמישה מקדחים ומרצעים (איור 8:7, 9), שני להבים משובררים וקטימה אחת. להבי מגל, הכלים השכיחים, הם לבדם כמחצית מהכלים. להבי המגל עשויים על מגוון חומרי גלם השכיחים באתר, אך בעיקר על צור שאיכותו טובה; הצור המועדף הוא צור חום לגווניו. הקצוות הפעילים של להבי מגל שוננו שינון עמוק וגס שעוצב לרוב באמצעות שברור לחץ דו-פני. טכניקת שברור זו יוצרת שקערוריות עמוקות וסדירות לאורך הקצה הפעיל. הגב נותר לרוב ללא שברור או עובד בשברור עדין. לשלושה מלהבי המגל שני קצוות פעילים ששוננו בשינון עמוק (איור 1:7, 2). להבי המגל השלמים נושאים קטימות בשני קצותיהם. לכולם ברק שימוש שמנוני בולט במיוחד המשתרע לאורך הכלים, על גבם ועל גחונם.
 
מניתוח כלי הצור ניתן להסיק ששתי השכבות באתר מייצגות שתי תקופות שונות: בשכבה 2 כלי הצור אופייניים לתקופה הניאוליתית הקרמית המאוחרת (תרבות ואדי רבה), ובשכבה 3 כלי הצור אופייניים לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ג' או לראשית התקופה הניאוליתית הקרמית.
 
אף שהחפירה הנוכחית נערכה בתחום קיבוץ הגושרים, מכלול הצור שנאסף זהה במאפייניו למכלולי הצור שנאספו בחפירות אתר הגושרים שמצפון לקיבוץ: אוסף הכלים משכבה 3 הוא בן זמנה של שכבה IV בחפירות נ' גצוב, וכלי הצור של שכבה 2 דומים לכלי הצור של שכבה VI (ר' Getzov 2008; חדשות ארכיאולוגיות 118). על בסיס נתונים אלה, נראה שתחומי אתר הגושרים היו רחבים וכללו גם את תחום הקיבוץ.