בחודש יולי 2005 נערכה חפירת הצלה בפארק לילי שרון שמצפון לתל עכו (הרשאה מס' 4410-A; נ"צ — רי"ח 208530-670/758662-80; רי"י 158530-670/258662-80), בעקבות פגיעה בעתיקות במהלך עבודות. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת יפה נוף מטעם משרד התחבורה, נוהלה על ידי ה' אבו-עוקסה בסיוע א' שפירו (GPS), י' נגר (אנתרופולוגיה), ל' פורת (רפאות כלי חרס), ח' טחן-רוזן (ציור כלים), ה' סמיטליין (צילום כלי חרס).
החפירה בפארק לילי שרון שולבה (שטח H) בחפירה רחבת הקף שנערכה בשנים 2003–2007 לאורך כביש 85, הקושר בין עכו לכרמיאל, לקראת העתקת הכביש לנתיב תת-קרקעי, מזרחי. נפתחו שבעה שטחים נוספים (G–A; איור 1). בשטחים D ,C ,A, ו-E, שממערב לתל עכו וממזרח למסילת הברזל, נחשף בית קברות גדול, המתוארך לתקופה הרומית; קברים אחדים נמצאו בשטח G, שמצפון-מערב לתל. להלן יתוארו הממצאים משטח H, אשר נחלק לשני תת-שטחים: החניון המזרחי (שטח H1), שבו נחשפו שמונה קברים; והחניון המערבי (שטח H2), שבו נפגעו קברים אחדים מכמה תקופות.
בשטח H1 נחשפו שבעה קברי שוחה פשוטים וקבר בנוי אחד. תכולת הקברים לא נחפרה. בקברי השוחה נמצאו שרידים של לפחות שבעה פרטים; חמישה מהם זכרים בוגרים, אך גילם המדויק אינו ברור. הנקברים הונחו על גבם, בציר מזרח–מערב, ראשם בקצה המערבי של הקבר. ידיהם של שני פרטים הונחו לצד הגוף; אי אפשר היה לקבוע את תנוחת הידיים של שאר הפרטים. מאחר שלא נמצא ממצא נוסף מן הקברים, אין אפשרות לתארכם.
שטח H2 נפגע לפני תחילת החפירה ואי אפשר לקבוע כמה קברים היו בו. בשטח נאספו כלי חרס ממגוון תקופות, בהם קערה מעוטרת בפסים בצבע אדום מתקופת הב"מ 2 (איור 1:2); בילביל ממשפחת בסיס טבעת I מתקופת הב"מ 1–2 (איור 2:2); קובעת מן הטיפוס הצפוני מתקופת הברזל 2 (איור 3:2); קנקן עם כתף ישרה מן התקופה הפרסית (איור 4:2); שלוש פכיות כישור (איור 5:2–7), שאחת מהן (מס' 5) מחופה אדום, מן התקופה ההלניסטית; וקערה מטיפוס כפר חנניה 1B (איור 8:2), שזמנה למן שלהי המאה הא' או ראשית המאה הב' עד אמצע המאה הד' לסה"נ. כן נמצאו שני בקבוקים דמויי פמוט מזכוכית (איור 9:2, 10), השכיחים מאוד בקברים שזמנם בעיקר המאות הא'–הב' לסה"נ וכן המאה הג' לסה"נ. כמו כן נתגלו שברים של ארונות קבורה ושל מכסים מחרס (איור 3); אחד השברים מעוטר במשיחות בצבע אדום (איור 4). ארונות דומים נמצאו בבית הקברות הצפוני של עכו, שם תוארכו לתקופה הרומית (המאות הא'–הב' לסה"נ), ובעוצה, שם תוארכו למאות הב'–הג' לסה"נ.
מממצאים אלה נראה כי הגבעה מצפון לתל עכו, שעליה הוקם הפארק, שימשה במשך פרק זמן ממושך – למן תקופת הברונזה המאוחרת ועד התקופה הרומית – בית קברות של היישוב שהתקיים על התל.