בריבוע A (2.5 × 3.0 מ') נתגלה יסוד של קיר (0.9 מ' רוחב; W4) שנבנה על סלע חצוב והשתמר לגובה 1.1 מ'. הקיר בנוי אבני גוויל גדולות ובינוניות (0.2 × 0.3 – 0.4 × 0.7 מ') ומקביל למדרגה חצובה בסלע שמדרום לו. בין הקיר למדרגת הסלע נותר מרווח (לוקוס 106) שהכיל הצטברות של אדמה אפורה דקת גרגר ובה ממצא כלי חרס המתוארך לתקופות הצלבנית והאיובית (המאה הי"ב–ראשית המאה הי"ג לסה"נ). המכלול כלל קערות מזוגגות מטיפוס מקומי (איור 2: 1, 2), סיר בישול (איור 2: 3) וקערה מטיפוס מונכרום העשויה ביד ומעוטרת בצביעה באדום (איור 2: 4).

 

בריבוע B (3 × 4 מ'), כ-10 מ' ממערב לריבוע A, נתגלה פתח מקומר (1.1 מ' רוחב 0.55 מ' עומק, 2.5 מ' גובה משוחזר) שהשתמרו ממנו שתי מזוזות חצובות בסלע ומעליהן קשת בנויה, שממנה השתמרו ארבעה נדבכי אבני גזית בכל צד (הגדולה בהן כ-0.3 × 0.5 × 0.5 מ'). ברצפת הפתח נתגלתה תעלה (0.4 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה) בנויה מאבנים, שתפקידה לא ברור. אל צדה הדרומי של המזוזה המזרחית ניגש קיר מתעגל הבנוי אבני גוויל בינוניות (0.2 × 0.3 מ'), שנחשף לאורך מטר אחד. מצפון ניגשת אל הפתח רצפת גיר כתוש (לוקוס 111) החותמת שכבת מילוי עפר דק בצבע אפור (לוקוס 109; 0.8–1.0 מ' עובי) שנמצאת על מפלס סלע חצוב. על רצפת הגיר ועד ראש המזוזות נתגלתה הצטברות משוכבת (לוקוסים 105, 107, 108) חתומה בשכבה של אדמה מהודקת היטב הכוללת אבנים ופירורי לבנים (לוקוס 102). בשכבות ההצטברות נתגלה ממצא כלי חרס אחיד המתוארך למאות הז'-הח' לסה"נ. הממצא כולל טיפוסי כלים האופייניים לתקופה האומיית לצד טיפוסים הממשיכים מסורות משלהי התקופה הביזנטית: סירי בישול משני טיפוסים, פתוח וסגור (איור 2: 7, 8), שני מכסים: אחד, טיפוס לא מוכר המעוטר בטביעות אצבעות ובקווים אדומים (איור 2: 5) והשני טיפוס פשוט (איור 2: 6), קנקן עם שפה פשוטה וצוואר גבוה המאפיין את ראשית התקופה האומיית (איור 2: 9) וכן נר חרס עשוי בדפוס מטין בהיר, הנושא עיטור גיאומטרי (איור 2: 10). הממצא כלל גם שברי כלי זכוכית האופייניים לתקופה האומיית. לוקוס 102 כלל שברי כלי חרס, בהם קערה מזוגגת בצבעים ירוק וצהוב ומעוטרת בסגרפיטו (איור 2: 11) וסיר בישול מטין בהיר (איור 2: 12), שניהם אופייניים לתקופה הממלוכית (סוף המאה הי"ג-המאה הי"ד לסה"נ).