דולמן 1 (נ"צ 263911/766313; איורים 4, 5) הוא הדולמן הגדול ביותר בשדה הדולמנים שליד קצרין (סמיטליין 2009: דולמן 18). הדולמן כולל תא קבורה מלבני (L209; כ-1.1 × 3.3 מ', 0.85 מ' גובה) ומסביבו רוגם אבנים (L202; כ-22 מ' קוטר). הדולמן נפגע בחלקו הצפוני-מערבי חודשים ספורים טרם החפירה בעבודות בלתי חוקיות לכריית אבני בזלת, ובהן הוסרו חלק מאבני תא הקבורה, כל לוחות הסלע הגדולים שקירו את תא הקבורה וחלק מאבני הרוגם. תא הקבורה נבנה מלוחות סלע גדולים ניצבים (כ-0.3 × 0.7 × 1.0 מ'; איור 6), ופתחו פונה לצפון-מזרח. קרקעית הדולמן רוצפה באבנים שטוחות, לא מעובדות, שנבחרו כנראה בקפידה ליצירת משטח אופקי מפולס. אבני הריצוף הונחו על סלע האם הבזלתי ומתחתן לא התגלה כל ממצא. אחד מלוחות הקירוי של תא הקבורה התגלה מונח על צדו צמוד לתא הקבורה, וזוהו עליו גומות משחק דמוי מנקלה (איור 7; על משחקים דומים, ר' טפר 1986א; 1986ב). משחקים דומים על לוחות קירוי של דולמנים מוכרים מאתרים רבים בגליל ובגולן; נראה כי הם מאוחרים לזמן בניית הדולמנים (הרטל 1987; שקד תשנ"ג; תשנ"ד; תשנ"ט). בחפירת הרוגם התגלה קיר תמך מעגלי, שנבנה לגובה מרבי של שני נדבכים, התוחם ערמת אבנים במגוון מידות. בראש הרוגם התגלה שקע רדוד (L222), כמוהו התגלו בדולמנים אחרים בגולן ובגליל (אלכסנדר 2017; ברגר ושרון 2017; ברגר וגוטשלק 2019).
בין אבני הרוגם התגלו שלושה פריטי בזלת מעובדים: שבר משקולת, ועליה סימני שחיקה של חבל שהיה כנראה קשור אליה (L202, סל 2008; איור 8), ושני שברים של כלי שחיקה (לא צוירו). בשכבת אדמה שהצטברה על רצפת תא הקבורה התגלה חרוז עגול עשוי מזכוכית אדמדמה (L203, סל 2027; איור 1:9), שלאורך מרבית היקפו חרות חריץ דק. חרוז נוסף, כדורי, עשוי מזכוכית ירקרקה (L205, סל 2044; איור 2:9) התגלה בערמת עפר ואבנים צמוד לחלקו הצפוני של תא הקבורה. העפר בערמה זו בהיר ודומה לזה שבתוך תא הקבורה, אך שונה מאדמת הבזלת הכהה באתר, ונראה על כן כי ערמה זו היא תוצאה של עבודה של כלי מכני שפגע בדולמן והוציא חלק מהמילוי בתא הקבורה. ממצא של חרוזים אופייני לדולמנים ולרגמים מתקופת הברונזה הביניימית בארץ (ברגר ושרון 2017; Zilberbod, Golani and Amit 2005). עוד התגלה בערמת עפר ואבנים זו ראש חנית עשוי מסגסוגת נחושת ארסנית (L205, סל 2020; איור 10:1), המתוארך לתקופת הברונזה הביניימית (Epstein 1985:44–47, Fig. 3:18). סמוך לתא הקבורה, בשטח שנפגע, התגלה ראש פגיון, העשוי מסגסוגת דומה, המכילה גם מעט עופרת ומתוארך גם הוא לתקופת הברונזה הביניימית (L204, סל 2022; איור 2:10; Yannai 2016:179). בשני כלי הנשק ניכרים סימני שבירה וכיפוף, כנראה כתוצאה מדריסתם עלי ידי הכלי המכני. על פני השטח, במפלס תא הקבורה, התגלו שברים קטנים של כלי חרס, המתוארכים לתקופה הביזנטית, שברי כלי חרס מטיפוס ראשייה אל-פוחאר, המתוארכים לשלהי התקופה העות'מאנית (Stern 2016), וכמה פריטי מתכת בני ימינו, ובהם כפתור ותרמיל של רובה ציד.

 

דולמן 4 (נ"צ 264086/766218; איורים 11, 12) נפגע בימינו במהלך בנייה של בונקר בטון רבוע מצפון לו. השתמר רק חציו הדרומי של תא קבורה (0.9 × 1.1 מ', 0.4 מ' גובה). התא נתחם ממזרח וממערב בבולדרים גדולים, ואילו מדרום הוא נתחם בשורת אבנים קטנות. קרקעית התא רוצפה באבני שדה שטוחות, שהונחו מעל מילוי דק של אדמה שפילס את הסלע. התא קורה בלוח אבן שטוח (1.2 × 1.3 מ'). לא התגלו רוגם וקיר היקפי, הקשורים לדולמן, ולא התגלה כל ממצא.

 

דולמן 10 (נ"צ 263643/766060; איורים 13, 14) כולל תא קבורה מלבני (L106; כ-0.5 × 1.8 מ', 0.4 מ' גובה) המוקף ברוגם אבנים (L100). תא הקבורה נבנה בציר צפון–דרום מלוחות סלע גדולים (כ-0.4 מ' עובי) וקורה בשני לוחות אבן (0.9 × 1.1 מ', 1.1 × 1.2 מ'); לא התגלה בו כל ממצא. בבסיס רוגם האבנים התגלה קיר תוחם מעגלי (W109; כ-4.5 מ' קוטר), שנבנה מאבני שדה.

 

דולמן 11 (נ"צ 263636/766050; איורים 14, 15) כולל תא קבורה מלבני (L104; כ-0.5 × 1.7 מ') המוקף ברוגם אבנים (L101). תא הקבורה נבנה בציר צפון–דרום מלוחות אבן שהונחו על צדם; בחלק העליון של שניים מלוחות האבן הובחנו טבעות חרותות בסלע. תא הקבורה כוסה בשני לוחות קירוי מאבן (1.0 × 1.1 מ', 0.9 × 1.2 מ'). בבסיס רוגם האבנים התגלה קיר תוחם מעגלי (110W; כ-5 מ' קוטר). בהצטברות אדמה בתא הקבורה (L104) התגלה שבר גולגולת אדם.

 

דולמן 12 (נ"צ 263637/766038; איורים 16–18) כולל תא קבורה (L108; כ-1.1 × 2.7 מ', 0.7 מ' גובה) המוקף ברוגם אבנים (L102). תא הקבורה נבנה בציר דרום-מזרח–צפון-מערב משישה לוחות אבן גדולים וקורה בארבעה לוחות אבן. בבסיס רוגם האבנים התגלו שני קירות אבן מעגליים (W111 — כ-7–8 מ' קוטר; W114 — כ-4–5 מ' קוטר). אל צדו החיצוני של קיר 111 ניגש ממערב קיר אבן, התוחם חצר מלבנית (הם לא נחפרו), המאוחרת כנראה לדולמן. בחפירת תא הקבורה והרוגם לא התגלה כל ממצא.

 

דולמן 14 (נ"צ 263634/766006; איור 19) נפגע בעבודות בלתי חוקיות לכריית אבני בזלת טרם החפירה. הוא כולל תא קבורה מלבני (1.1 × 2.7 מ', 0.6 מ' גובה), שנחפר בקרקע בציר צפון-מזרח–דרום-מערב ודופן בלוחות סלע בשלוש מדופנותיו. קרקעית תא הקבורה רוצפה בלוחות אבן, שהונחו על שכבה דקה של אדמה שפילסה את סלע האם. תא הקבורה הוקף בקיר מעגלי (8–9 מ' קוטר), שנבנה מאבני שדה; גם הוא נפגע בחלקו. בהצטברות אדמה בתא הקבורה ומתחת לרצפת התא לא התגלה כל ממצא.

 

דולמן 16 (נ"צ 263828/765928; איורים 20, 21) נבנה על מדרגת סלע מעט מוגבהת. הוא כולל תא קבורה מלבני (L192; כ-0.8 × 2.3 מ', 0.4 מ' גובה) המוקף ברוגם אבנים (L191; כ-7 מ' קוטר); הרוגם לא הופרע כמעט. תא הקבורה נבנה בציר כללי צפון–דרום מלוחות אבן וקורה בשלושה לוחות אבן. בחפירת הדולמן לא התגלה כל ממצא.

 

החפירה מתווספת לידיעות מחפירות עבר שנערכו בשדה הדולמנים של קצרין (סמיטליין 2009; Epstein 1985) ולמחקר על תרבות בוני הדולמנים בגולן ובגליל העליון, שזכה להתעוררות מחודשת בעשורים האחרונים (Freikman 2014; Berger and Sharon 2018; Fraser 2018). ממצא החרוזים וכלי המתכת מדולמן 1 מחזק את השערותיהם של חופרי האתר בעבר כי יש לתארך את שדה הדולמנים של קצרין לתקופת הברונזה הביניימית. תיארוכם של דולמנים בגולן לתקופה זו הוא התיארוך הרווח כיום במחקר, אם כי יש החולקים על כך (לעיון, ר' למשל Freikman 2014; Fraser 2018). ערמות האבנים המסוקלות וקירות השדה שהתגלו בסביבת הדולמנים קשורים כנראה לפעילות חקלאית שנערכה באזור. בסביבת החפירה התגלו חרסים המתוארכים בעיקר לתקופות הרומית והביזנטית (סמיטליין 2009), וייתכן שאלה מתארכים את הפעילות החקלאית שנערכה במקום.