בחודש נובמבר 2007 נערכה חפירת בדיקה בתחומי חורבת כלח (הרשאה מס' 5297-A; נ"צ 19843-58/64792-812), לקראת פיתוח אזור התעשייה במודיעין. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי פ' ספיבק, בסיוע נ' גובנקו (ניהול שטח), א' בכר (מנהלה), מ' קונין (מדידות ושרטוט), א' דגוט (GPS) וצ' שגיב (צילום שטח).
הגבעה (כ-220 מ' מעל פני הים) נפגעה קשות בשנים האחרונות בעקבות עבודות פיתוח נרחבות ופעילות אימונים של צה"ל. כ-150 מ' מצפון וממערב לפסגה חוצות את הגבעה דרכים מודרניות. במדרון הצפוני של הגבעה (לא נחפר), מצפון לדרך, תועד ריכוז גדול של פריטי צור (חדשות ארכיאולוגיות 111: 70–71).
החפירה נערכה בשטח שהשתמר היטב מדרום-מערב לפסגת הגבעה (כ-22.5 דונם; איור 1). תועד מכלול אבן מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א'; על המדרון המזרחי לצד מתקנים חקלאיים ותעשייתיים מתקופות מאוחרות היו מפוזרים פריטי צור.
נערך איסוף שיטתי של פריטי צור שהיו מפוזרים על פני שטח הגבעה. השטח המיועד לפיתוח חולק ליחידות של 50×50 מ' (שטחים I–A). צפיפות הפריטים משתנה מיחידה ליחידה. כ-80% מכל פריטי הצור הם מאיסוף מפני השטח.
אתר התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א'
מרבית פריטי הצור התרכזו בשטחים A ו-D.נפתחו ריבועי חפירה בהיקף כולל של 10 מ"ר בשטחים שבהם תועדה רמת צפיפות גבוהה במהלך הליקוט מפני השטח: ריבוע 1 (1×2 מ') בקצה הדרומי של שטח D על המדרון המערבי של הגבעה וריבועים 10 (2×2 מ') ו-16 (1×2 מ') מדרום-מערב לפסגת הגבעה, בחלק המזרחי של שטח A, שם הייתה צפיפות פריטי הצור הגבוהה. שני ריבועים נוספים (11, 12; 1×1 מ') נפתחו בשטח E.
בכל הריבועים נחשפה שכבה אחת של קרקע חומה כהה אחידה ומדולדלת. לא נמצאו שרידים אדריכליים או שכבה ארכיאולוגית ברורה מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א'.
מכלול הצור. כמויות גדולות של בולבוסי צור בינוניים (13×15 ס"מ) מצור סנוני אפור חום מתצורת מישאש היו משוקעים בסלע הגיר הרך של הגבעה. דומה שמרבית הפריטים נעשו מבולבוסים דומים. על פי מכלול הצור (5408 פריטים), התעשייה היא נתזית. עם זאת, כל רצף ההפחתה מיוצג בשלמותו (טבלה 1). במכלול הכלים שולטים כלים דו-פניים ושבריהם (86% מהכלים).
טבלה 1. מכלול הצור (איסוף פני שטח וחפירה)
טיפוס
|
N
|
%
|
נתזים
|
2825
|
92
|
להבים
|
139
|
5
|
פסולת גרעין
|
98
|
3
|
סה"כ פסולת סיתות
|
3062
|
100
|
גושים
|
1514
|
70
|
שבבים
|
652
|
30
|
סה"כ פסולת
|
2166
|
100
|
פסולת סיתות
|
3062
|
56
|
פסולת
|
2166
|
40
|
גרעינים
|
82
|
2
|
כלים
|
98
|
2
|
סה"כ
|
5408
|
100
|
מתקנים מאוחרים
גתות (F14 ,F7 ,F6 ,F4). תועדו ארבע גתות פשוטות, שלוש מהן נחפרו. לכולן משטח דריכה מרובע הנוטה לעבר בור איגום יחיד. הרצפה והקירות בבור האיגום של גת F7 היו מכוסים בטיח שהכיל שברי חרסים זעירים מהתקופה האסלאמית הקדומה.
כבשן סיד (F9). כ-30 מ' מצפון-מערב לראש הגבעה. הכבשן (3.8×4.2 מ', 3 מ' עומק) הוא בור חצוב מעוגל שתחתיתו שטוחה וקירותיו המאונכים היו מכוסים בחומר אפור – תוצר לוואי של הליך שרפת הסיד. בתחתית הכבשן תועדה שכבה עבה של אפר ושכבה של סיד לבן וגושי אבן גיר מעליה. פתח הכבשן לא אותר וכן לא נמצאו פתחי האוורור.
מערה (F3). בראש הגבעה נחשפה מערה בת ארבעה פירים ופתח כניסה צדדי (ממערב). על דופנות אחד הפירים ועל גבי קיר המערה הצמוד לו נמצאו שרידי טיח. במערה לא נמצא ממצא אינדיקטיבי.
מערה (F2). בחתך של דרך חצובה נחשף חלל סגלגל (2.3×3.0 מ', 2 מ' עומק) שלא הכיל כל ממצא מתארך.
פיר (F5, לא נחפר). פתח של פיר טבעי שאולי הוביל למערה נוספת או לבור מים.
סרקופג (F15). סרקופג חצוב (1×2 מ') שלא נותק מהסלע הטבעי.
נראה ש-F14 ו-F15 היו חלקים ממחצבה גדולה ששימשה להפקת אבני בנייה.
במהלך החפירה לא נתגלו שרידים אדריכליים שניתן לתארכם לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א'. לפיכך אין אפשרות לקבוע אם באתר היה יישוב קבוע. יתרה מזאת, היעדרם המוחלט של ראשי חצים, פאונה ועצמות בעלי חיים מצביעים על כך שציִד לא היה אחת הפעילויות באתר. על סמך היעדרם המוחלט של כלי גיר או בזלת גם עיבוד המזון הצמחי לא נעשה באתר. נראה לפיכך כי השרידים מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א' באזור חורבת כלח משקפים צורות קיום מגוונות.
למרות שראשית הפעילות באתר מתוארכת לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א', עיקר הפעילות בשטח הייתה בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית, אז שימש האתר עורף חקלאי של חורבת כלח שמדרום-מזרח לו. על פי שברי כלי החרס שנמצאו בטיח של בור האיגום בגת F7, דומה שניצול השטח מילא את צורכי האוכלוסייה המקומית עד לראשית התקופה האסלאמית הקדומה.