שכבה II

בפינה הצפונית-מערבית של הריבוע, נתגלו שרידי שני קירות המתוארכים לתקופה הרומית (המאה הג' לסה"נ; W22 ,W19, כ-0.73 מ' עומק מפני השטח; איור 2). קיר 19 בציר מזרח–מערב השתמר לגובה נדבך אחד (0.9 מ' אורך חשיפה, 0.8 מ' רוחב, 0.37 מ' גובה), בנוי בניית גוויל מאבני בזלת במגוון גדלים ומושתת על סלע טרוורטין. קיר 22 בציר צפון–דרום השתמר גם הוא לגובה נדבך אחד, הוא זהה בבנייתו לקיר 19 ובדרומו יוצר פינה ישרה אתו; חלקו המערבי נהרס ככל הנראה מהנחת קו ביוב מודרני. בעת בניית מבנה המגורים משכבה I, פורקו הקירות עד היסוד. בפינה שבין שני הקירות נמצאה שכבה של אדמה אפורה (לוקוס 18). בתעלת היסוד של הקירות היו מעט חרסים המתוארכים למאה הג' לסה"נ: שבר סיר בישול עם שפה שקועה (איור 1:3) וקנקן עם שפה מעובה נוטה החוצה (איור 2:3).
 
שכבה I
נחשפו שרידי שתי יחידות ארכיטקטוניות (מזרחית ומערבית) ממבנה מגורים המתוארך לתקופה הביזנטית (המאה הד' לסה"נ, איור 4). הובחנו שני שלבי בנייה: שלב 2 ביזנטי קדום ושלב 1 ביזנטי מאוחר.
 
היחידה המזרחית, שלב 2
נחשפו שלושה קירות של חדר מלבני (W5 מערבי, W23 צפוני ו-W24 דרומי, 3.0×5.5 מ'). קיר 5 מפריד בין היחידה המזרחית למערבית. הקיר בנוי בניית גוויל מאבני בזלת בציר צפון–דרום (5.5 מ' אורך חשיפה, 0.65 מ' רוחב; איור 5), השתמר לגובה שלושה נדבכים (כ-0.96 מ') והיו בו שני פתחים סימטריים בשני קצות הקיר (כ-0.72 מ' רוחב כל אחד). ליבת הקיר בנויה אבני בזלת קטנות, אדמה אפורה וסיד. הקיר היה מושתת בחלקו הצפוני על קיר 22 ובחלקו הדרומי על שכבת מילוי של אדמה אפורה (לוקוס 21) שהייתה מושתתת על סלע האם והכילה הרבה גושי טרוורטין קטנים, ומעט חרסים מסוף המאה הג' לסה"נ. קיר 23 הצפוני (0.5 מ' אורך חשיפה) וקיר 24 הדרומי (0.7 מ' אורך חשיפה) זהים בבנייתם לקיר המערבי. רצפת היחידה לא השתמרה. תעלת ניקוז שנחשפה בתוך היחידה (T2, 5.5 מ' אורך, 0.2 מ' רוחב, 0.22 מ' גובה) חצתה אותה באלכסון והתחברה עם תעלה (T1) בפינה הדרומית-מערבית שלה. רצפת התעלה (לוקוס 11) בנויה משברי לבנים המושתתות על שכבת מילוי של אדמה אפורה (לוקוס 20). שכבת המילוי הכילה הרבה גושי טרוורטין קטנים ומעט חרסים המתוארכים לסוף המאה הג' לסה"נ. דופנות התעלה (המזרחית W12, המערבית W13) בנויות משברי לבנים ומלוכדות בטין. כיסוי התעלה בנוי לוחות אבני בזלת (W9, כ-0.6 מ' אורך, 0.50-0.25 מ' רוחב). חלק גדול מלוחות המכסה הם אבני בנייה בשימוש משני, המונחות עם פן האבן המעובד כלפי פנים התעלה (ר' איור 4).
 
היחידה המזרחית, שלב 1
צמוד לקירות 5 ו-23 נבנתה תעלת ניקוז (T1, כ-0.19 מ' רוחב, 0.2 מ' גובה) מלבנים, מדופנת בשברי חרסים (איור 6). רצפת התעלה (לוקוס 16) מושתתת על שכבת אבני בזלת קטנות ושטוחות (0.1 מ' גובה). כיסוי התעלה (W6) בנוי אבני גוויל (0.4-0.3 מ' אורך, 0.20-0.15 מ' רוחב), חלקן חסרות. התעלה הייתה חתומה בשכבת אדמת סחף בגוון אפור בהיר (לוקוס 14) שהכילה מעט חרסים מן המחצית הראשונה של המאה הד' לסה"נ. טיפוסי הכלים כוללים סיר בישול עם שפה שחתכה משולש (איור 8:7), קנקנים עם צוואר ארוך ושפה מקופלת (איור 12:7), קנקן עם גוף מצולע ושפה מעובה ומקופלת (איור 13:7), פכית עם גוף מצולע ובסיס דיסקוס גבוה (איור 16:7) וחמישה מטבעות מהמאה הג' לסה"נ (ר' טבלה להלן). בין שתי התעלות הייתה שכבת אדמה מהודקת בגוון אפור בהיר (לוקוסים 4, 10; ר' איור 6) שהכילה גושים קטנים של גיר, סיד, ארבעה מטבעות מן המאה הג' לסה"נ וחרסים מן המאה הד' לסה"נ שכללו אגן עשוי ביד עם שפה שלה ארבעה חריצים (איור 1:7), קדרה עם שפת מדף ועיטור חרוט גלי (איור 2:7), קדרת בישול מזווה עם שפה רחבה ונוטה החוצה עם שני חריצים בולטים (איור 3:7), קדרת בישול עם גוף מצולע, שפה פשוטה ושתי ידיות אוזן אופקיות (איור 4:7), סירי בישול עם שפה עם שני חריצים (איור 5:7, 6), קנקן עם שפה מעוצבת עם שקע פנימי (איור 11:7), קנקן עם שפה שטוחה נוטה מעט החוצה ורכס בבסיס הצוואר (איור 14:7), קנקן עם צוואר ארוך ושפה חתוכה נוטה פנימה (איור 15:7), ושני שברי נרות, אחד עם עיטור רדיאלי (איור 17:7) ושני נושא עיטור של מעין משולשים מוטבעים (18:7) המתוארכים למחצית הראשונה של המאה הד' לסה"נ. שתי התעלות היו מכוסות בשכבת מילוי של אדמה אפורה (לוקוס 1, 0.2 מ' עובי) שהכילה הרבה שברי לבנים, גושי טיח, חרסים, אבני פסיפס, מטבע וחומר מודרני. פני שטח החפירה הוסרו בעבר, ככל הנראה במהלך עבודות פיתוח ומולאו במילוי שהכיל חומר ארכיאולוגי מהסביבה הקרובה.
 
היחידה המערבית, שלב 2
השתמר קיר 5 המזרחי וקטע קטן מהרצפה (לוקוס F17 ,כ-0.3×0.5כ מ'). הכניסה ליחידה הייתה דרך הפתחים בקיר 5. הרצפה היא פסיפס לבן פשוט, מונח על תשתית בנויה מאבני בזלת קטנות ושטוחות; חלקיה הצפוני והמערבי נפגעו בעבר בעת הנחת קו ביוב.
 
 
היחידה המערבית, שלב 1
בשלב זה חלו שינויים קלים בתוכנית היחידה. צמוד לקיר 5 נבנה ספסל (W3; כ-3.3 מ' אורך, 0.50-0.45 מ' רוחב, 0.26 מ' גובה השתמרות מעל הרצפה) שחסם את הפתח הדרומי בקיר (לוקוס 15) ונבנתה רצפת פסיפס (לוקוס F2) על שרידי הרצפה משלב 2 (איור 4). ספסל 3 היה בנוי בחלקו התחתון לבנים, רובן שבורות (0.23×0.23 מ', כ-4 ס"מ עובי) ובחלקו העליון משולבות אבני בזלת קטנות. הספסל היה מטויח, שרידי טיח לבן שרדו בחיבורו לרצפת הפסיפס. הקרמיקה שנמצאה בסתימת הפתח הדרומי בקיר 5 מתוארכת למחצית הראשונה של המאה הד' לסה"נ: סירי בישול עם שפה עם שני חריצים ושפה עם חתך משולש (איור 7:7, 9, 10). רצפת היחידה (1.6×3.3 מ') הייתה פסיפס לבן. אבני הפסיפס עשויות מאבן גיר מקומית בגוון לבן-ורוד (כ-1.5 ס"מ צלע הקובייה). בתשתית הרצפה (לוקוס 17) הובחנו ארבע שכבות (איור 8): השכבה הראשונה העליונה (0.3 ס"מ עובי) היא סיד שלתוכו היו משוקעות אבני הפסיפס. השכבה השנייה (7 ס"מ עובי) היא פסולת סיתות, אבנים קטנות, חול אפור ומכילה מעט שברי חרסים, מתוארכת למחצית הראשונה של המאה הד' לסה"נ. הממצא הקרמי משכבה זוכלל קדרת בישול עם דפנות משופעות ושפה חתוכה נוטה פנימה (איור 1:9), קנקנים עם שפה מקופלת (איור 2:9) וקנקן עם שפה מעובה וחתך מעוין (איור 3:9). השכבה השלישית (0.1 מ' עובי) היא לבנים מרובעות (0.23×0.23 מ'), לבנים עגולות (0.24 מ' קוטר) ושברי לבנים. השכבה הרביעית והתחתונה (2-1 ס"מ עובי) היא אדמה אפורה דקה שנועדה כנראה ליישר ולמלא את השקעים שהיו ברצפת הפסיפס הקדומה.
על הרצפה הייתה שכבת אדמה אפורה (לוקוס 2, ר' איור 5) שהכילה גושי אבני פסיפס לבן וחרסים המתוארכים למחצית הראשונה של המאה הד' לסה"נ: קדרת בישול עם שפת מדף (איור 1:10), סיר בישול עם שפה עם תעלה וידיות אוזן גדולות (איור 2:10), קנקן מצולע (איור 3:10), קנקן עם שפה מעובה, צוואר קמור ורכס בבסיס הצוואר (איור 4:10) וקנקן עם צוואר גבוה, שפה מקופלת ורכס בבסיס הצוואר (איור 5:10).