בחפירה (25 מ"ר; איור 4) נמצאו שרידי מבנה וחצר שהושתתו על גבי הסלע.
עם הסרת הצטברות קרקע נחשף קיר (W2
) שכיוונו דרום-מזרח ̶ צפון-מערב, הבנוי בנייה יבשה מאבני גוויל ומאבני בזלת מרובעות. בקיר משולב מצפון-מערב קיר (W1), הבנוי אף הוא בבנייה יבשה של אבני גוויל קטנות עם נדבך עליון של אבנים בינוניות (איור 5).
סמוך לקיר 2, בחלק הדרומי-מזרחי של הריבוע (L104
,L101) פולס הסלע באמצעות אבנים קטנות לכדי משטח עבודה, ככל הנראה חצר חיצונית למבנה. נמצאו בה שרידי טבון (איורים 6, 7).
מצפון-מערב לקיר 2 נחשפה רצפה עשויה אבנים קטנות, שהונחה על גבי תשתית של אבנים גדולות יותר (L105
; איור 8). ניכר שהרצפה שייכת לפנים המבנה, המשתרע ברובו מחוץ לשטח החפירה. על גבי הרצפה נמצאו שברי כלי חרס רבים מהתקופה הרומית הקדומה. אלה כוללים קערות, שמקצתן דומות לכלי 'כפר חנניה' (טיפוסים A1 ו-C4; איור 1:9–6), סיר בישול (איור 7:9), פך (איור 8:9), מורטריה (איור 9:9), קנקנים (איור 10:9–12), פכית (איור 13:9) ושברי פיטסים – כלי אגירה גדולים האופייניים לגולן ולתרבות היטורית הגולנית (איור 14:9–16). כלי 'כפר חנניה' מתוארכים עד למאה הא' לסה"נ, והם אינם מוכרים בצפון הגולן לאחר תקופה זו, אולי בשל סיום שלטונו של בית הורדוס אגריפס  במאה הא' לסה"נ באזור ושיוך חבל ארץ זה לפרובינקיה הצפונית.

דומה כי תושבי האתר, שזמנו התקופה הרומית הקדומה, השתייכו לתרבות היטורית של צפון הגולן בתקופה זו. נטישת היישוב, כמו ביישובים אחרים בסביבה, קשורה כנראה לסוף שלטונו של אגריפס הראשון בצפון הגולן במאה הא' לסה"נ.