שטח החפירה (כ-30  ×25 מ'; איור 1), כ-100 מ' דרומית-מזרחית לשרידי המבנה, בקצה השלוחה המשתפלת לדרום ולמזרח, הוא משטח סלע גדול, ככל הנראה בשולי ח' זעכוכה (איור 2). נחשפו שרידים חצובים בסלע, בהם שתי מערות – לאחת מתאר לא רגולרי והשנייה סגלגלה, בור מים ואגן סמוך, ממגורה וספלולים אחדים פזורים ברחבי השטח (איור 3).

המערה הלא רגולרית, הגדולה מהשתיים (L158, כ-5.8–5.0 × 5.2–5.0 מ', 2.0–2.5 מ' גובה; איורים 3, 4: חתך 1–1), בחלק הדרומי-מערבי של החפירה, חצובה בסלע גיר רך. בדופנותיה ובתקרתה ניכרים סימני התפוררות. בקצהָ הצפוני הושאר עמוד (אומנה) לתמיכת התקרה. העמוד (1.5 × 2.5 מ' צלעותיו; איורים 5–7). סלע האם המיושר בקרקעית המערה שימש רצפה.
ארבעה ספלולים נחצבו ברצפה (0.2–0.4 מ' קוטר ועומק; איור 7). מהותם ותפקודם אינו ברור.
שלושה פתחים כמעט מלבניים במתארם (L162 ,L157 ,L151; כ-1.0–1.1 × 0.8–0.7 מ' רוחב עליון, 0.3 מ' רוחב תחתון, 0.8 מ' עומק/גובה), הוכשרו בתקרת המערה. שני פתחים (L157 ,L151; איורים 8, 9) הוכשרו בפינות המערה, מעל למרחבים הלא מנוצלים, משני צדי האומנה. הפתח השלישי (L162; איור 10) הוכשר מעל הפינה הדרומית-מערבית של המערה. שלושת הפתחים הולכים ונעשים צרים כלפי פנים המערה, ואין אפשרות להיכנס דרכם. מהותם אינה ברורה, ייתכן ששימשו להחדרת אוויר ואור אל המערה.
הכניסה למערה נעשתה דרך פתח רחב, שנחצב בשלב מאוחר, בדרום (איור 2). הפתח המקורי של המערה לא נחשף וייתכן שהיה במרכז הדופן הדרומית אך לא שרד. בתוך המערה לא התגלה מפלס חיים. על קרקעיתה נתגלתה שכבת אדמה (0.1 מ' עובי) שנסחפה לתוכה במהלך השנים, ובה קנקן המתוארך לתקופת הברזל 1 (איור 5:11).
המערה הקטנה, שמתארה סגלגל, בחלק הדרומי-מזרחי של החפירה (L153; כ-1.3–1.5 מ' קוטר, 1.5 מ' עומק; איור 12), משופעת צפונה. ניכר כי חציבתה לא הושלמה. במערה התגלתה אדמת סחף ובה ממצא קרמי שבו שבר גוף של קערה/קרטר מתקופת הברזל 1 (איור 2:11).
לבור המים החצוב (L155), כ-7 מ' מצפון-מזרח למערה הגדולה (איור 13), פתח עגול (1 מ' קוטר, 1 מ' עומק) המוביל לחלל מלבני (כ-2.7 × 2.2 מ', 2.3 מ' עומק עד הקרקעית; איור 14). דופנות הבור טויחו בטיח אפור המורכב משכבה אחת של חוואר דק ואפר (1–3 ס"מ עובי). בתוך הבור התגלה שבר פיטס מתקופת הברזל 1 (איור 6:11) ושתי מקבות אבן ששימשו לעיבוד תוצרת חקלאית (איור 15).
סמוך לבור, מדרומו, נחשף אגן חצוב בסלע, המנצל ככל הנראה שקע טבעי בסלע האם (L156; כ-0.8 × 0.6, 0.3 מ' עומק; איור 16). יש להניח ששימש לאגירת מים שהוצאו מהבור. במילויי סחף שכיסו את האגן התגלה שבר גוף של סיר בישול מתקופת הברזל 1 (איור 3:11).
הממגורה (L154, כ-0.7–0.8 מ' קוטר, 0.8 מ' עומק; איור 17) חצובה כ-4 מ' מצפון-מערב למערה הסגלגלה. נמצאה בתוכה אדמת סחף, ללא ממצא מתארך. 
נוסף על הספלולים במערה נמצאו עוד שבעה: ארבעה (0.15–0.30 מ' קוטר, כ-0.1 מ' עומק) נמצאו בפינה הצפונית של גג המערה מדרום לפתח (L157). מדרום להם נמצא ספלול חמישי (0.2 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק). ספלול נוסף (0.2 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק) נמצא סמוך לאגן (L156) שליד בור המים (איור 16). הספלול השביעי נמצא בפינה הצפונית-מערבית של שטח החפירה (0.3 מ' קוטר ועומק).
לשרידים שנמצאו אופי חקלאי והם ככל הנראה שייכים ליישוב חקלאי שכלל גם את שרידי המבנה שנחשף בעבר בקרבת מקום. שרידים אלה מצטרפים למתקנים שנסקרו בעבר (Eisenberg 2012).
הממצא הקרמי דל ומתוארך לתקופת הברזל 1 (איור 11), בדומה למכלול שהתגלה במבנה הסמוך. בתוך אדמת סחף שהגיעה מכיוון החורבה נמצאו שברי גוף של קערה, סיר בישול ופכית מתקופת הברזל 1 (איור 1:11, 4, 7 בהתאמה) וכן שבר של קערה מהתקופה הביזנטית (איור 8:11), ייתכן שגם הוא נסחף מהחורבה, ומעיד על פעילות בתקופה זו.