האתר נסקר בעבר ותועדו בו שרידים מתקופות הברונזה הקדומה 1, הברונזה הביניימית והברונזה התיכונה 2 (צורי 1977: 51, אתר 74). סקר נוסף רב שנים נעשה על ידי א' דרורי, וממצאים רבים מן האתר מוצגים במוזיאון בקיבוץ גבעת עוז. האתר נחפר לראשונה בשנת 1999 ונתגלו בו שרידי יישוב מתקופות הברונזה התיכונה 1 והברונזה הביניימית (Covello-Paran 2008).

בחפירה הנוכחית נפתחו 10 ריבועים בשטח מישורי בשוליים הדרומיים של האתר, לאורך התוואי המיועד של גדר ההפרדה. נחשפו שרידים ארכיטקטוניים מחמש שכבות יישוב (IV), המתוארכות לתקופות הברונזה התיכונה 1–3, והברונזה הביניימית. החפירות הסתיימו במפלס קרקע טבעית על גדת ערוץ הנחל הקדום בעומק של כ-3 מ' מפני השטח.

 
שכבות IV ו-V (תקופת הברונזה הביניימית). השרידים משכבות אלו מעטים ודלים, ונחשפו בחפירת בדיקה בהיקף מצומצם. נמצאו הצטברויות של חרסים ומפלסי אבנים (איור 2) המאפיינות שולי יישוב, וכן מפלסי אבנים שהיו תשתיות של רצפות ומבנים שלא שרדו. השרידים משכבות אלו הושתתו הישר על הקרקע הטבעית ומעידים על גודל השתרעותו של האתר בתקופה זו. הממצאים כוללים כלי חרס, בהם כלים מיובאים מסוריה, כלי צור, ועצמות בעלי חיים.
 
שכבה III (תקופת הברונזה התיכונה 1, 2). הממצא משכבה זו כולל שרידי בית יוצר של כלי חרס, שרידי בנייה דלים של מבנים, קנקנים לקבורת תינוקות, וקבורת עז/כבש. מבית היוצר נחשפו שלושה כבשנים לצריפת כלים, משטחים להכנת הכלים ופסולת יוצרים. אחד הכבשנים (L542) שרד במצב השתמרות טוב (איורים 3, 4) והוא כבשן מטיפוס המכונה Vertical Updraft Kilns. קבורת תינוקות נמצאה בקנקנים, תחת רצפות החדרים. במפלס זה נמצאה גם קבורת פרט שלם של עז/כבש. השלד נמצא מונח בשלמותו, ותנוחתו מעידה על קבורה שהייתה סמוכה לזמן המוות (איור 5).
 
שכבה II (תקופת הברונזה התיכונה 2). הממצא משכבה זו כולל שרידי מבנים וקבורה. בין השרידים האדריכליים נחשף חלק ממכלול מגורים שבו ארבעה חדרים. קירות המבנה נבנו מאבני גוויל קטנות ובינוניות והרצפות רוצפו בחלקן בלוחות אבן ובחלקן הוכנו מאדמה מהודקת. בפינת אחד החדרים נמצא קנקן חרס שעמד שקוע ברצפה, ככל הנראה לצורכי אגירה (איור 6). מתחת לרצפות המבנה תועדו שבעה קנקני קבורה שבהם הוטמנו שרידי עצמות תינוקות. קבורות אלה חדרו לתוך שרידי השכבה הקדומה (שכבה III; איור 7). בקנקנים, ובבורות שבהם הוטמנו, נמצאו ממצאים רבים, בהם כלי חרס, שברי ברונזה ומשקולת נול. בין מנחות הקבורה באחד הקברים נמצאה פכית ממשפחת כלי תל אל-יהודיה. בשטח המזרחי של החפירה נמצאו שרידי בנייה נוספים משכבה זו, אך השתמרותם דלה יותר. ראוי לציון פגיון ברונזה תמים (איור 1:8), המעיד כנראה על קבר שלא שרד.
 
הממצאים ממפלסי הרצפות בחדרי שכבה זו כוללים כלי חרס אופייניים לתקופת הברונזה התיכונה 2; כלי שחיקה וכתישה מבזלת, צדפים ועצמות בעלי חיים, וכן כלי צור, שמהם ראויים לציון להבי מגל גיאומטריים. נאספו גם שבעה גלגלי חרס (איור 9), כנראה חלקים של דגמי עגלות או מרכבות, המוכרים מתקופה זו בארץ ישראל ובסוריה. עוד נאספו מאות חרסים ששובררו בכוונה למגוון צורות גיאומטריות (בעיקר עיגולים). מספרם הרב מצביע להערכתנו כי שימשו לציפוי קירות המבנים. ממצא מועט של סיגי מתכת מעיד כי באתר או בקרבתו הייתה תעשיית מתכת. מהחפירה נראה כי היישוב משכבה זו ננטש, אך לא נמצאו עדויות לשרפה או לחורבן.
 
שכבה I (תקופת הברונזה התיכונה 3). הממצא משכבה עליונה זו כולל קבר מלבני, שנבנה מאבנים בינוניות וגדולות (1.4 × 2.0 מ'). נמצאו בו שלושה פרטים: גבר, אישה וילד (איור 10). לפי תנוחת הנקברים יש להסיק שהונחו יחד בטקס קבורה אחד, ולכן סביר להניח שיש קרבה משפחתית ביניהם. על ידה של האישה נמצאו חמישה צמידי ברונזה (איור 11) ולצד הנקברים הונחו מנחות קבורה רבות מכלי חרס, בהן קערות ופכיות. בין הכלים נמצאו כלים מיובאים מקפריסין (איור 12) ופך עשוי מחרס דק במיוחד, שייתכן שהוא מחקה כלי מתכת בני התקופה. עוד תכשיטים שענדה האישה הם טבעת או עגיל מכסף (איור 13: 1), שבעה חרוזי ברונזה (איור 13: 2), חמישה צמידים מברונזה (איור 13: 3), וחרוזים מאבני קריסטל, קרניאול ואחלמה (איור 13: 4).לצד ראש הגבר נמצא פגיון תמים עשוי ברונזה (איור 2:8). בקבר נמצא גם חותם גליל מעוטר בסגנון מצרי, מתרבות ההיקסוס (איור 15).
 
בחפירה נחשפו שרידי מבנים, מפלסי חיים, קברים ומתקנים שרובם מתקופת הברונזה התיכונה 2. נמצאו מעט שרידים של שכבות יישוב מתקופת הברונזה הביניימית, וכן שכבה אחת מאוחרת ובה קבר המתוארך לתקופת הברונזה התיכונה 3, המעידה כי היישוב באתר התקיים גם בתקופה זו, אם כי בחלקים אחרים שלו.
 
שרידי שכבות IV ו-V מתקופת הברונזה הביניימית, מלמדים על שולי האתר בתקופה זאת לצד נחל קדום שזרם במקום. מכאן תרומה להבנת מיקומו של היישוב במרחב הגיאוגרפי ותרומה גם למחקר הגיאומורפולוגי של העמק בתקופות אלו.
 
שרידי המבנים והקבורה משכבה II מצביעים על כך שבשלב זה היישוב השתרע על פני שטח נרחב. עם זאת, נראה כי באותה עת הצטמצמו שטחי המגורים של היישוב, ובמקום נבנה אזור של תעשיית כלי חרס, שהיה פעיל למדי. ההערכה כי במקום שכן רובע קדרים מקומי, נראית לפיכך סבירה למדי. קרבת האתר לתלים מרכזיים בעמק, ובייחוד קרבתו לתל מגידו, מאפשרת להניח כי בתקופת הברונזה התיכונה 2 היו קשרים הדוקים בין האתר למרכז העירוני שבתל מגידו.
 
מנחות הקבורה בקבר משכבה I מאפשרים לתארכו לתקופת הברונזה התיכונה 3 (1650–1550 לפסה"נ בקירוב). סביר שקבר זה נבנה מחוץ לתחומי היישוב, עדות לכך ששטח האתר הצטמצם בתקופה זו לעומת התקופות הקדומות. עם זאת, עושר מנחות הקבורה שנמצאו מלמד על מעמדם הרם של הנקברים, ואם היו אלה תושבי האתר, יש כאן עדות לקשרי מסחר של תושביו עם יישובים מחוץ לגבולות הארץ.
 
בחפירת האתר בנחל רימונים נחשפה בחלקה תמונת היישוב הכפרי בשוליו של עמק יזרעאל. נראה כי לפחות בתקופת הברונזה התיכונה 2 תושבי האתר התפרנסו גם מייצור כלי חרס. המסקנות העולות מהחפירה תורמות לניתוח הדגם היישובי הכפרי בתקופות הברונזה הביניימית והברונזה התיכונה בעמק יזרעאל.