נוקה חתך ממזרח לדרך (כ-10 מ' גובה, 6.4 מ' רוחב; איור 2). בחלקו העליון של החתך, כ-0.5 מ' מפני השטח, נחשפו שני קירות מקבילים שכיוונם מזרח–מערב (W2 ,W1; רוחב 1.1 מ', כ-1.5 מ' גובה כל קיר; איור 3). בשטח שבין הקירות (L100; שטח 3 מ"ר) נחשפו חרסים המתוארכים לשלהי התקופה ההלניסטית ולתחילת התקופה הרומית, המחצית השנייה של המאה הב'–תחילת המאה הא' לפסה"נ, ובהם קנקן אגירה שלם (איור 1:4), שבר בסיס קערה עם עיטור פנימי של דגם צמחי (איור 2:4) ושברי שפות קנקנים (איור 3:4–5). נראה שהקירות שייכים למבנה ששרד ממנו קטע קטן מחלקו המזרחי. בתחתית החתך, בגובה פני הכביש היום, נחפר מילוי אדמה (L101; איור 5) ובו חרסים רבים המתוארכים לאותה התקופה כמו בלוקוס 100, ובהם שברי קערות (איור 1:5, 2) ושפות קנקנים (איור 3:5, 4), שמקורם כנראה מהאתר שנפגע מסלילת הכביש. המילוי נחפר עד לשכבת אדמה נקייה מממצאים.

 
תועד חלק ממבנה מהתקופה ההלניסטית. בתקופה זו היה צפון הגולן מיושב על ידי היטורים, בני עם ממוצא ארמי או ערבי שחיו בבקעת הלבנון ובהרים שמצדיה. בצפון הגולן ולמרגלות החרמון נמצאו אתרים רבים המיוחסים ליטורים (הרטל תשס"ז). האתרים פרוזים, קטנים ופרושים בשטח בדגם של יישובי התנחלות נוודים. את היישובים מאפיינים כלי חרס גסים, בעיקר קנקנים גדולים, שנעשו ביד ושימשו לאחסון תבואות ומים. הקנקן שנחשף אופייני לקנקנים מהתקופה ההלניסטית. קנקנים דומים נמצאו בחפירות יישוב דומה ליד בוקעתה, אך זו הפעם הראשונה שקנקן כזה נמצא חשוף ברובו על פני השטח. שטח החפירה המצומצם, התחום בין שדה מוקשים לדרך המערכת, לא מאפשר חשיפת האתר כולו או אפילו מבנה שלם. אף על פי כן, האתר שנחשף, שלא היה ידוע עד כה, מוסיף מידע על יישובי היטורים בתקופה ההלניסטית.