נפתחו שמונה ריבועי חפירה (HA; איור 2) ובהובחנו בהם שלושה שלבים (IIII).

 
שלב III. שלב קדום שהובחן בריבועים CA ו-HF, שם נחשף קיר מסיבי (W4; אורך חשיפה 25.5 מ', רוחב 1.5 מ', גובה חשיפה במערב 2.8 מ'; איורים 3–5) בנוי מאבני כורכר מקומיות מסותתות למחצה. קיר 4 משתלב בקצהו הדרומי-מערבי עם קיר (W17; איור 6), הדומה לו בבנייתו; הם יצרו פינה שתחמה כנראה מבנה גדול. מדרום לריבוע C נמצאה אבן בזלת מלבנית (9.5 ס"מ אורך, 6 ס"מ רוחב, 3 ס"מ עובי, 0.3 ק"ג; איור 7), ששימשה אולי אבן שחיקה או משקולת. ביסודות קיר 4 (L9 ,L7; איור 3) נמצאו חרסים המתוארכים לתקופה האומיית (המאות הז'–הח' לסה"נ), ובהם שברים של קדרות (איור 1:8, 2) וסיר בישול (איור 3:8). מעל היסודות, בשכבת פני השטח, נמצאו חרסים המתוארכים לתקופה העבאסית (המאות הח'–הט' לסה"נ), ובהם שברים של שני קנקנים (איור 5:8, 6).
 
שלב II. בריבוע D נחשפה רצפת טיח (L18; איורים 6, 9) שהושתתה על אבנים קטנות (L19; איור 6). הרצפה ניגשת לקיר (W14) בנוי מאבנים מסותתות. בפינה הצפונית-מערבית של הרצפה נחשף מתקן מטויח (L20; כ-0.4 מ' קוטר), ובו נמצא בסיס פך (איור 7:8) המתוארך לתקופה העבאסית.
 
שלב I. בשלב המאוחר נבנו שני קירות (W30 ,W15; איור 6). קיר 30 בנוי משורת אבנים הצמודה לקיר 17. בניית קיר 15 פגעה במתקן המטויח 20, ותעלת היסוד של הקיר פגעה בקיר 14.
 
בריבוע C נחשף קיר דל (W5; איור 3) בנוי מאבני כורכר שהשתמר לגובה נדבך אחד. קיר 5 דומה בבנייתו לקיר 4 וניגש אליו ממערב. בהצטברות אדמה משני צדי קיר 5 (L13 ,L12; איור 3) נמצאו חרסים מהתקופה העבאסית, ובהם שבר קערה מזוגגת ירוק (איור 4:8), פך (איור 8:8), קנקן (איור 9:8) וצינורות (איור 10:8–12). מהממצא הקרמי ואופי הבנייה נראה שקיר 5 מאוחר לקיר 4 ולשכבה III, אולם אי אפשר לקבוע אם נבנה בשלב II או בשלב I.
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
נאספו 15 סלי זכוכית ובחמישה מהם נמצאו שרידי פסולת תעשייה, כלומר בשליש מכמות הסלים; נתון זה מספיק להעיד על תעשיית זכוכית בסביבה. מ-32 שברים אפשר לזהות 27, מהם 6 שברים הקשורים לתעשיית זכוכית. רוב כלי הזכוכית מתוארכים לשלהי התקופה הרומית המאוחרת ולראשית התקופה הביזנטית (המאות הד'–הה' לסה"נ), ובהם קערות עם שפה מקופלת וחלולה, קערות עם שפה מעוגלת, בסיסי קערות טבעתיים חלולים, שפת בקבוק משפכית ובסיס כוס מוצק מטיפוס האופייני מאוד לפרק זמן זה. בסל 43 (ליד קיר 4) נמצא בסיס של גביע יין טבעתי חלול המתוארך לתקופה הביזנטית.
בפסולת התעשייה גוש קטן של זכוכית גולמית (L2 ,B46, לא בתכנית; איור 10), גוש נוסף של פסולת מכבשן עם שרידי זכוכית (L21 ,B27, לא בתכנית; איור 11) ושני שברי פסולת זכוכית שנוצרה על מוט שהותיר מתאר עגול במרכז החפץ (איורים 12, 13). שברים אלו אינם מעידים על חפץ מוכר או שימוש מסוים, ועם זאת יש בפרטים טכניים ובטיב הזכוכית כדי לרמז שהזכוכית הועלתה על גבי אבוב ניפוח או מוט זגג בעודה חמה בכוונה לייצר חפץ מסוים, אבל התהליך השתבש והזכוכית שנאספה על המוט הוסרה ממנו לאחר שהתקררה במהירות. רמזים לכך הם טיב הזכוכית וחורים גדולים בה, העשויים להעיד על חוסר אחידות בחומר וכן סימנים בדופן החיצונית המעידים על פעמים אחדות שבהן הוספה זכוכית חמה על גבי זכוכית שכבר הייתה על המוט (ר' איור 12, מימין). ייתכן שהעלאת הזכוכית החמה על גבי אבוב הניפוח לא בוצעה מספיק מהר, שהזכוכית לא הייתה חמה דיה או שאיכותה ירודה והאומנים בחרו לתת לה להתקרר, לשבור אותה ולא להחזירה למחזור בכבשן. מכל מקום, גושים אלה קשורים לעבודת אומני זכוכית ועל כן, סביר להניח שזהו בית מלאכה לייצור כלים וחפצים ולא לייצור חומר הגלם. פסולת תעשיית הזכוכית נמצאה עם כלי זכוכית מוקדמים, ונראה כי הם מייצגים פעילות קודמת באתר, לפני הקמת קיר 4. פסולת מתעשיית זכוכית נמצאה גם בחפירות קודמות באתר (מחאג'נה 2009), אך שם עיקר הממצא תוארך לשלהי התקופה הביזנטית ולראשית התקופה האסלאמית. החופרת שייכה את אחד הכבשנים שנמצאו באתר לתעשיית זכוכית, אך מעיון מחודש בממצאי הזכוכית מהחפירה עולה שפסולת הזכוכית שנחשפה בחפירה לא נמצאה בקרבת הכבשן אלא באזור אחר של החפירה, בקרבת בית הבד.
 
בשטח זוהו שלושה שלבים: בשלב הקדום, המתוארך לתקופה האומיית, התגלו שני קירות מסיביים שתחמו כנראה מבנה גדול; בשלב השני נחשף חדר שבו רצפת טיח, מתקן מטויח וקיר, המתוארכים לתקופה העבאסית; ובשלב המאוחר נבנו שני קירות נוספים, המתוארכים אף הם לתקופה העבאסית. נוסף על אלה, נמצאו חרסים מהתקופה הביזנטית וגושי זכוכית גולמית, עדות לתעשיית זכוכית שהתקיימה כנראה באזור בתקופה הרומית המאוחרת ובראשית התקופה הביזנטית. למרות העדויות לפעילות אנושית בשטח בתקופה הביזנטית, לא נמצאו שרידים בנויים מתקופה זו.