תל עגול משתרע בקצה המזרחי של רכס קטן (1.0 × 1.5 קמ"ר) שנוצר מבזלת מתקופת המיוקן. עדות לכך הובחנה בדוגמאות קרקע שנלקחו למרגלות התל, בצדו הצפוני-מזרחי. הבזלת היא אלקלית-אוליבינית האופיינית לתקופת המיוקן, המציגה החלפה של אוליבין לאידיגנזיט.
בשנת 2014 נערכה חפירה סמוך לפסגת התל, ונחשפו שרידי שתי מערכות ביצור ומעליהן חומת סוגרים, שתוארכו לתקופת הברזל 2, וכן שרידי התיישבות מהתקופה פרסית (פייג 2021, ור' שם תולדות המחקר; Feig 2021:255).
החפירה הנוכחית נערכה במרחק 20 מ' מצפון לחומת הסוגרים במקביל אליה (איורים 2–4). נפתחו שני ריבועים (50 מ"ר) ונחשפו שרידי ביצור מתקופת הברזל 2א' (שכבה II) ושרידי מבנה מהתקופה הפרסית (שכבה I). כן התגלה במערב שטח החפירה, על סלע האם (403L), ממצא קרמי מתקופת הברזל 1 או תחילת תקופת הברזל 2א' (להלן), הקדום לשכבה II (ר' איור 10).
 
שכבה II — תקופת הברזל 2א'
בחלקו המערבי של השטח נחשף קיר (407W; 6.75 מ' אורך, 1.2 מ' רוחב; איור 5), שנבנה בכיוון דרום-מזרח–צפון-מערב מאבנים גדולות מאוד; בפן הדרומי של הקיר חסרות כמה אבנים. מהקיר התגלה נדבך אחד (0.65 מ' גובה) שנבנה מאבנים רבועות. אל הנדבך התחתון שהתגלה ניגש מדרום מפלס אבנים קטנות (412L). על מפלס זה נחשפו שברי כלי חרס, שכללו בעיקר סירי בישול (ר' איור 1:12, 6, 7) וקנקנים (ר' איור 9:12), המתוארכים לתקופת הברזל 2א', וכן מעט קערות מורטריום מהתקופה הפרסית (ר' איור 3:13–5), שמקורן בחדירת קירות משכבה I (404W, 409W; להלן) לשכבה II. במזרח השטח נחשף קיר נוסף שהשתמר (419W; 2 מ' אורך חשיפה, 1.6 מ' רוחב, 0.75 מ' גובה השתמרות), שנבנה באותו כיוון של קיר 407, אך הוא רחב יותר. מן הקיר נחשפו שני נדבכים של אבנים (0.50 × 0.85 מ'), ובבסיסו מפלס אבנים קטנות (418L). מדרום לקיר 419 נחשף מפלס חיים (423L) של אדמה בהירה, ועליו נמצא ריכוז של קדרות המתוארכות לתקופת הברזל 2א' (ר' איור 7:11–9). לא ברור אם שני קטעי הקירות שנחשפו שייכים לאותו קיר שעוביו משתנה, או שאלה שני קירות נפרדים. סביר כי קירות כה מסיביים היו חלק מביצור כלשהו. לשכבה II יוחס גם מפלס של אבנים קטנות (420L, 422L), שנחשף מתחת למבנה משכבה I; מפלס זה ניגש אל קיר (ללא מספר) שנחשף בחלקו בחתך המזרחי מתחת לקיר משכבה I (404W). על מפלס זה התגלו כלים מתקופת הברזל 2א', ובהם קדרות (ר' איור 6:11, 12) וכן שברי קנקן גדול מהתקופה הפרסית (ר' איור 3:14) שמקורו בחדירת יסודות המבנה משכבה I. עוד התגלו על מפלס 420 אבן כתישה לא רגולרית (איור 1:6), שעליה סימני שימוש וגומה לאגודל להקל את האחיזה, ואבן שחיקה (איור 3:6). אבן כתישה נוספת (איור 2:6) התגלתה בפירוק קיר 410.
 
שכבה I — התקופה הפרסית
נחשף מבנה מרובע (4.0 × 4.5 מ'; איור 7) שקירותיו (404W, 405W, 409W, 410W) חדרו אל מפלסי שכבה II וביטלו את קירות 407 ו-419 (איור 8). קירות 404 ו-405 שרדו במלואם, ואילו קיר 409 שרד בחלקו בלבד והוא נמשך מערבה. קיר 410 נבנה מעל קיר הביצור משכבה II, וניגש אליו ריצוף אבנים (402L; איור 9). על ריצוף 402 ובמפלס שמתחתיו (408L) נמצאו כלי חרס רבים המתוארכים לתקופה הפרסית, ובהם קערה (ר' איור 2:13), מורטריה (ר' איור 7:13, 8), קדרה (ר' איור 9:13), סיר בישול (ר' איור 10:13) וקנקנים (ר' איור 1:14, 4–7).
 
ממצא כלי חרס
סוף תקופת הברזל 1 – תחילת תקופת הברזל 2א'. הכלים מתקופה זו כוללים קערה (איור 1:10), בסיס קדרה (איור 2:10), קדרה שמפתחה רחב (איור 3:10), סירי בישול (איור 4:10, 5), פיטס (איור 6:10) וקנקנים (איור 7:10, 8). קערה 1 מזווה בפרופיל S ושפתה פשוטה ונוטה חוצה. קערות אלו נפוצות בעמק יזרעאל ונחשפו בתל קירי בשכבה IX, במגידו בשכבה VIA, בעפולה בשכבה IIIB וביקנעם בשכבה XVII, שם אובחנה כטיפוס BIII AI (Zarzecki-Peleg 2005:243, Fig. I.19:5). מזר במחקריו (Mazar 2015:9) מתארך אותה לתקופת הברזל 1; היא נעלמת במהלך המאה הי' לפסה"נ. בסיס 2 רחב וגבוה ואופייני לקדרה רבת ידיות, המופיעה לראשונה בסוף תקופת הברונזה המאוחרת ונפוצה בתקופת הברזל 1. טיפוס זה נמצא באתרי הגליל העליון גם במכלולי ראשית המאה הי' לפסה"נ (Mazar 2015:12, Pl. 1.1.8, Pl. 2.2.4:7, 2.2.6:1). לכלי 3 מפתח רחב, והוא משלב מאפיינים של קדרה עמוקה עם שפה של פיטס ודופן עבה במיוחד. כלי דומה כונתה בבית שאן קדרה-פיטס ותוארכה לשלהי תקופת הברונזה המאוחרת וראשית תקופת הברזל 1 (Panitz-Cohen 2009: Pl. 2:2). סירי בישול 4 ו-5 ממשיכים את מסורת סירי הבישול מתקופת הברונזה המאוחרת, אך שפתם נוטה פנימה ומעובה יותר. השוני מתבטא בעיקר בגוף הכלי המקבל זיווי חד ולא נשאר מעוגל. כמו בטיפוסי הקדרות, לעתים נחשפו סירים מתקופת הברזל 1 גם במכלולים מראשית תקופת הברזל 2א'. כלי בישול דומים לאלו שנחשפו בתל עגול נמצאו ביקנעם בשכבה XVII (Zarzecki-Peleg 2005: Fig. I.4:22; Zarzecki-Peleg 2005: Figs. I.14:27, 28, I.34:12). לפיטס 6 שפה מעובה ומרוכסת. הוא מופיע בשלהי תקופת הברזל 1, אך ביקנעם הוא נפוץ יותר בראשית תקופת הברזל 2א' (Zarzecki-Peleg 2005: Fig. I.32:26, Type PII). לקנקן 7 רכס בבסיס הצוואר, ובדרך כלל הוא יותר מודגש. קנקנים מטיפוס זה נחשפו באתרי צפון הארץ בראשית תקופת הברזל 2א', כגון חורבת ראש זית (Gal and Alexandre 2000: Fig. III.94:5, St. IIa), אך לעתים הם מופיעים גם במכלולי סוף תקופת הברזל 1. לקנקן 8 צוואר גבוה ומרוכס וגופו בדרך כלל סגלגל. הוא אופייני לצפון הארץ, בעיקר לאתרי עמק יזרעאל, ונמצא במכלולי המאות הי"ב–הי"א לפסה"נ, כגון תל בית שאן, תל תענך שכבה IB, תל מגידו שכבות VIIB, VIAVIB ותל קירי שכבה VIII (Loud 1948: Pl. 82:9; Rast 1978: Figs. 10:5, 11:7–11; Hunt 1987: Fig. 17:6; Panitz-Cohen 2009:231–235, Pl. 34:5–7).
 
תקופת הברזל 2א'. הכלים נחשפו במפלס התחתון של שכבה II וכן בהצטברות שאליה חדרו קירות מבנה שכבה I: במכלול זה נחשף מגוון גדול של כלים, בהם בולטים הקדרות (איור 6:11–10) וסירי הבישול (איור 1:12–8), אך נמצאו גם קערות (איור 1:11–5), קנקנים (איור 9:12, 10), אמפורה (איור 11:12), פך (איור 12:12) ונר (איור 13:12). לקערה 1 שפה פשוטה ודופן ישרה. קערה דומה התגלתה בתל רחוב שכבה IV, והיא מתוארכת למאה הט' לפסה"נ (Mazar 1999:39, Fig. 24:2). לקערה 2 שפה עגולה ודופן מעוגלת. כמוה נמצאה על רצפת חומת הסוגרים בחצור, והיא מתוארכת למאה הט' לפסה"נ (Ben-Tor 1997: Fig. I.1:2). קערות 3 ו-4 מזוות. הן נפוצות ביותר באתרי עמק יזרעאל, כגון תל תענך, ובאזור בית שאן, למשל בתל עמל ותל רחוב, בראשית תקופת הברזל 2א' (Levy and Edelstein 1972:356, Fig. 15:7 St. III; Rast 1978: Fig. 45, Period IIB; Mazar et al. 2005: Fig. 13.18:4, St. VI). לקערה 5 פרופיל cyma וזיווי חד במרכז גופה. קערות אלו אינן שכיחות ונמצאו במכלולי תקופת הברזל 2א' בתל יזרעאל הסמוך ובחורבת ראש זית (Zimhoni 1997: Fig. 2.1:12; Gal and Alexandre 2000: Fig. III.121:9).
קדרה 6 נראית כקערה גדולה במיוחד, והיא אינה שכיחה במכלולי התקופה, אך קערה זהה לה נחשפה במגידו שכבה VB (Lamon and Shipton 1939: Pl. 31:158), והיא מתוארכת למאה הי' לפסה"נ. לקדרה 7 שפה מעובה, והיא אופיינית למאות הי'–הט' לפסה"נ באתרי העמקים יזרעאל ובית שאן, כגון תל קירי ותל בית שאן (Ben Tor and Portugali 1987: Fig. 29:8; Mazar 2006:336–337, Pl. 12:2 Type KR52). פרופיל קדרה 8 דומה לזה של סיר בישול, אך היא עשויה טין גס בהיר שאינו מתאים לכלי בישול. קדרה מטיפוס זה נמצאה בתל תענך ובתל עמל (Levy and Edelstein 1972:351, Fig. 10:4 St. III; Rast 1978: Fig. 42:4, Period IIB), והיא מתוארכת למאה הי' לפסה"נ. קדרות 9 ו-10 אינן מוכרות בצפון. לקדרה 9 צוואר רחב ושפה פשוטה; היא נמצאה באתרי אזור ירושלים ויהודה, ובהם למשל תל א-נצבה, בתקופת הברזל 2א' (Wampler 1947: Pl. 68:1531). לקדרה 10 ידיות ושפה קעורה; היא שייכת למשפחה גדולה של קדרות שחלקן ממורקות והן נפוצות באזור ממלכת יהודה (Herzog and Singer-Avitz 2015: Fig. 2.4.11:2–5). קדרה 11 סגורה ושפתה מעובה. היא אינה שכיחה, אך קדרה דומה נמצאה בחצור חתומה בשכבה VB (Bonfil 1997:110, Fig. II.33:15). בסיס קדרה 12 אופייני לקדרות העמוקות דמויות החבית הנפוצות בראשית תקופת הברזל 2א'.
לסירי בישול 1–4 מאפיינים משותפים למרות השוני בגודלם. לארבעתם שפה משולשת במגוון סגנונות — פשוטה, מרוכסת וקעורה — והם עשויים מטין אדמדם גס וגוף מעוגל. טיפוסים אלה נפוצים בכל אתרי הצפון מיקנעם בעמק יזרעאל, חורבת ראש זית בגליל המערבי וחצור בגליל העליון, והם מתוארכים למאות הי'–הט' לפסה"נ. סירי בישול 5–8 מחורצים ושפתם מעובה; החריץ העמוק יוצר מעין מדרגה בשפת הכלי. הם שונים מקבוצת סירי הבישול המחורצים של תקופת הברזל 2ב'. סירים אלה מופיעים לראשונה בחצור בשכבות XI–XII, בתקופת הברזל 1 (Ben Ami and Ben Tor 2012: Fig. 1.8:14). הם אינם שכיחים, וכמוהם התגלו בתל יקנעם, שכבה XIV (Zarzecki-Peleg 2005: Fig. I.58:31), ובתל א-סעידייה במכלולים המתוארכים לתקופת הברזל 2א' (Tubb 1988:43, Fig. 20:5).
קנקנים 9 ו-10 הם פערורים חסרי צוואר ששפתם מעובה; הם הטיפוס היחיד בחפירה שמתחיל להופיע בתקופת הברזל 2א' וממשיך גם לתקופת הברזל 2ב'. הם נמצאו בעמק יזרעאל בכמות גדולה ביקנעם בשכבה XIV (Zarzecki-Peleg 2005: Figs. I.33:1).
בסיס 11 שייך כנראה לאמפורה (Yadin et al. 1961:Pl. CCXXVIII:25).
שבר פך 12 הוא הפך היחיד במכלול, ונראה שהייתה לו שפה תלתנית. טיפוס זה היה נפוץ בתקופת הברזל 2א'. כמוהו נחשפו בחורבת ראש זית שכבה IIa (Gal and Alexandre 2000: Fig. III.91:8, 9).
מנר 13 נמצאו שני שברים. לנרות אלו יש טווח כרונולוגי ארוך מהמאה הי' ועד המאה הח' לפסה"נ. טיפוס זה נמצא באתרי עמקי הצפון (Mazar 2006:374, Pl. 11:2 Type LP51).
 
התקופה הפרסית. מרבית הכלים נחשפו בעיקר בשני מוקדים: במפלס החיים (408L) של המבנה משכבה I  ובהצטברות ממערב למבנה זה (412L). נאסף מגוון גדול של כלים, ובהם בולטים קערות מורטריה (איור 2:13–8) וקנקנים (איור 1:14–7), אך נמצאו גם קערות (איור 1:13), קדרה (איור 9:13) וסיר בישול (איור 10:13).
לקערה 1 שפה קעורה ודופן משתפלת; היא מתוארכת למאות הה'–הד' לפסה"נ וכמוה נמצאה בדור (Stern 1995: Fig. 2.1:4). קערת מורטריום 2 עשויה טין כתום אדמדם, וכמוה התגלתה בתל מיכל בשכבה VII (Singer-Avitz 1989: Fig. 9.9:1). קערות מורטריה 3–7 אופייניות לתקופה הפרסית והן הכלי הנפוץ ביותר בתקופה זו; הן עשויות טין גס, הדופן שלהן מרוכסת ובסיסן גבוה. קערת מורטריום 8 שייכת לטיפוס אחר, שלו מפתח רחב יותר ובסיס שטוח, בדומה לקערה שנחשפה בתל מיכל (Singer-Avitz 1989: Fig. 9.11:1). קערות מורטריה נחשפו בכל הארץ בתקופה הפרסית ותוארכו למן שלהי המאה הו' ועד שלהי המאה הד' לפסה"נ (Stern 1995:53), והן שימשו אב-טיפוס לקערות דומות שהמשיכו לתקופה ההלניסטית. קדרה 9 מתוארכת למאות הו'–הד' לפסה"נ, וכמוה נחשפה בשכבה מהתקופה הפרסית בתל קירי (Avissar 1987: Fig. 3:14). סיר בישול 10 מתוארך למאות הה'–הד' לפסה"נ (Stern 1995:55, Fig. 2.4:5).
בקנקנים 1–7 הובחנו ארבעה טיפוסים: לקנקנים 1 ו-2 צוואר ארוך, וכמוהם נחשפו בדור (Stern 1995: Fig. 2.32:10); לקנקן 3 צוואר קצר וגוף חביתי, והוא לא שכיח במכלולי התקופה, כמוהו נחשף בתל א-נצבה (Wampler 1947: Pl. 24:240); לקנקנים 4 ו-5 שפה מעובה וצוואר קצר, וכמוהם נחשפו בתל קירי (Avissar 1987: Fig. 4:8), והם מתוארכים למאות הה'–הד' לפסה"נ; וקנקנים 6 ו-7 חסרי צוואר, והם הנפוצים ביותר בתקופה הפרסית ונחשפו בכל אתרי הצפון, כגון תל דור (Stern 1995:55, Figs. 2.8:19; 2.26:7), והם מתוארכים למאות הה'–הד' לפסה"נ.
 
על סמך כלי החרס המעטים המתוארכים לשלהי תקופת הברזל 1 שנמצאו בחפירה יש להקדים את ראשיתו של היישוב בתל לתקופה זו. מרבית כלי החרס שנחשפו בביצור שכבה II הקדומה מתוארכים לתקופת הברזל 2א', ועל כן ביצור זה הוא בן זמנה של החומה המלאה משכבה IV וקדום לחומת הסוגרים משכבה IIIא' מתקופת הברזל 2ב' שהתגלו בחפירת 2014 (פייג 2021; Feig 2021:257–258, 266–267, Fig. 16) קו הביצור מתקופת הברזל 2א' בתל הוזז בתקופת הברזל 2ב' כ-20 מ' במורד המדרון, למקום שמתאים לבנייה של חומת סוגרים מסיבית, כנראה בעקבות כריתת ברית בין מלכי ערים מקומיים מול האיום האשורי, כפי שעולה מהכתובת על האובליסק השחור, המתארת את ניצחונו של שלמנאסר הג' בקרב קרקר בשנת 853 לפסה"נ (איורים 15, 16). חשיפת הביצור בחפירה מצפון לחומת הסוגרים מצביעה על חשיבות התל ומסייעת להבנת ההתיישבות בתל בשלהי תקופת הברזל 1 ומערך היישובים בעמק יזרעאל בתקופת הברזל 2ב'. לאור נתונים אלה נראה כי זיהויו של קלאי של התל עם עין דור המקראית אפשרי (קלאי תשמ"ב:169–170). בחפירה התגלו שרידי בנייה מהתקופה הפרסית; בחפירת 2014 התגלו רק חרסים מתקופה זו. קיים פער יישובי של כ-300 שנה מהכיבוש האשורי בשנת 732 לפסה"נ עד חידוש היישוב בתל עגול בתקופה הפרסית. ההתיישבות המחודשת חלה בשלהי המאה הה' לפסה"נ, בתחומיה של פחוות מגידו.