התקופה הכלקוליתית הקדומה

ממצאים מהתקופה הכלקוליתית הקדומה, משלב מאוחר לתרבות ואדי רבה, התגלו בכל מקום שבו העמיקה החפירה מתחת לשכבות מתקופות הברונזה הקדומה והכלקוליתית המאוחרת. עיקר הממצא התגלה בחלקים המזרחי, הדרומי והמערבי של המקטע.
בחלק המזרחי של המקטע (שטח M7) נתגלו שתי שכבות של בנייה מרשימה (איור 3). בשכבה הקדומה התגלו קטעי מבנים גדולים בציר צפון–דרום, שאחד מהם כולל קיר ארוך (14 מ' ויותר). סמוך לקיר התגלו קטעי תעלות ניקוז שכוסו באבנים. לשכבה זו אפשר לייחס מפלס מוארך (כ-4 × 15 מ'), שנבנה מנדבך אחד של אבני שדה בינוניות שהונחו ללא סדר (איור 4). ממערב למפלס זה נחשפה רצפה של אבנים קטנות, ובה התגלתה צלמית אישה; נראה שהרצפה קדומה למבנים. בשכבה המאוחרת נבנו המבנים באותו כיוון, ועל הקיר הארוך נבנה קיר נוסף. ממערב למבנים התגלו רצפות עשויות מאבנים קטנות מהודקות.
בחלקים הדרומי (שטחים M3 ,M1), המערבי (שטחים M6 ,M5) והצפוני–המערבי (שטח M9) של המקטע נתגלו 2–4 מפלסים של רצפות מאבנים קטנות ומתקנים שנבנו מאבנים או לבנים שרופות. בשטח M4 התגלה מבנה קבורה מלבני (2.5 × 3.0 מ' מחוץ, כ-1 × 2 מ' מפנים; איור 5), שנבנה בציר מזרח–מערב. המבנה כולל שלושה קירות, שנבנו באבני גוויל לגובה ארבעה נדבכים. שני הקירות הארוכים של המבנה נבנו משלוש שורות של אבנים, ואילו הקיר הקצר, המערבי, נבנה משורת אבנים אחת. צדו המזרחי, הפתוח, של המבנה נסגר בכמה לוחות אבן גדולים. המבנה קורה בארבעה לוחות אבן גדולים מאוד; לימים הם שימשו משטח מרוצף במבנה מתקופת הב"ק 1ב. בתוך הקבר התגלה נקבר יחיד, בוגר, ולצדו כמה קערות. מחוץ למבנה, צמוד לקיר הקצר, התגלה נקבר נוסף, שהונח על צדו, גבו פונה אל הקיר. נראה שבשטח M5 התגלו שרידים של מבנה קבורה נוסף.
עוד התגלו במקטע כמה קבורות של פרטים בוגרים מתחת לרצפות מבנים וקבורת פעוט שכוסה בכלי חרס.
נראה כי הממצא הקרמי מכל שכבות התקופה אחיד, והוא כולל מגוון קערות (איור 1:6–4), לרבות קערות קטנות מחופות שחור וממורקות (איור 4:6), פערורים (איור 5:6), אגנים (איור 6:6), קנקנים פסוקי צוואר (איור 7:6–9), קנקני שפת קשת (איור 10:6–13) וידיות סרט (איור 14:6, 15). מקצת מן הכלים עוטרו בחריתה, חלקה גסה. כן, נתגלו כלי אבן מבזלת, אבני קלע וכלי צור, ובהם להבי מגל.
 
התקופה הכלקוליתית המאוחרת
בשטחים M1 ו-M3 נתגלו שרידי בנייה וממצאים המיוחסים לתרבות הע'סולית שבתקופה הכלקוליתית המאוחרת; רובם התגלו הישר מתחת לפני השטח ומקצתם — מתחת לשרידי המבנים מתקופת הברונזה הקדומה. התגלו כמה קטעי קירות, רצפות ומתקנים, המיוחסים כנראה לשתי שכבות לפחות. באחד הריבועים נתגלו כמה פריטים מנחושת, ובהם גרזן וגושים, המלמדים כנראה על תעשייה שהתקיימה במקום. הממצא הקרמי אופייני לתרבות הע'סולית, והוא כולל קערות V (איור 1:7–4), קערות מעוגלות (איור 5:7, 6), פערורים (איור 7:7–9), קנקנים (איור 10:7–12), בזיכים (איור 13:7) וידיות שלהן חתך משולש (איור 14:7, 15); חלק מהקערות והבזיכים עוטרו בעיטור צבוע על רקע בהיר.
 
תקופת הברונזה הקדומה 1ב, השלב הקדום
משלב זה נחשפו שרידי בנייה בכל רחבי שטח M; צפיפות השרידים מהשלב הקדום של התקופה נמוכה משמעותית מזו שבשלב המאוחר של התקופה. התגלו כ-15 מבנים, ובהם בעיקר מבנים מלבניים במגוון מידות, שלהם פינות מעוגלות, וכן כעשר ממגורות עגולות. המבנים כוללים שני טיפוסים עיקריים האופייניים לשלב זה. הטיפוס האחד הוא מבנה קטן (3 × 5 מ' בממוצע), שקירותיו צרים (כ-0.6 מ' רוחב בממוצע) ובצירו המרכזי הוצבו שני בסיסי עמודים (איור 8). טיפוס זה של מבנה נעדר מהשלב המאוחר של התקופה. נראה כי הוא מאפיין רק את השלב הקדום של תקופת הב"ק 1ב באתר, וייתכן אף שהוא מעט קדום יותר (ר', אלעד ופז 2018: איור 4). הטיפוס השני הוא מבנה גדול (כ-3.5 × 10.0 מ'), שקירותיו רחבים (0.9–1.0 מ' רוחב) ובצירו המרכזי התגלו שלושה או ארבעה בסיסי עמודים. הממגורות העגולות נבנו בשטחים פתוחים סמוך למבני המגורים ובתוך חצרות. נראה כי השימוש בממגורות היה נפוץ בשלב זה של התקופה.
 
תקופת הברונזה הקדומה 1ב, השלב המאוחר
משלב זה נחשפו שרידי בנייה צפופים בכל רחבי השטח ובכל הריבועים שנפתחו בשטח M. אל השרידים שנחשפו בחפירה מצטרף מידע מסקר מגנומטרי שנערך במרכז השטח טרם החפירה (איור 9). בחפירה בשטח M התגלו רחובות, מתחמים, מבני מגורים מכמה טיפוסים, חצרות, ממגורות ומתקנים. בחלק גדול מן הריבועים הובחנו בשרידים שני שלבי בנייה — לעתים תוספות או תיקונים למבנים קיימים ולעתים שינויים מבניים מהותיים. בשטח עוברים כמה רחובות, חלקם ראשיים וחלקם משניים, המחלקים אזור זה של היישוב לכמה רבעים. צמוד לרחובות או סמוך להם נחשפו כ-30 מבני מגורים (3.5 × 11.0 מ' בממוצע) מכמה טיפוסים: מבנים דמויי קפסולה, מבנים מלבניים עם פינות מעוגלות ומבנים מלבניים עם פינות ישרות. המבנים שנחשפו נבנו בשני כיוונים עיקריים: צפון–דרום ומזרח–מערב. הפתח נקבע באחד מקירות האורך; במקרים רבים התגלה קטע מרוצף אבן בחזית הפתח. בציר המרכזי של המבנים התגלו שלוש–ארבע אבנים שטוחות, גדולות, ששימשו בסיסי עמודים לתמיכה בתקרה. בקדמתם של חלק גדול מן המבנים נבנתה חצר פתוחה תחומה בקיר. בחלק מן החצרות נחשפו ממגורות, משטחי פעילות, שלהם תשתית של אבנים קטנות, ומתקנים שונים. כן נחשפו בשטח כ-15 ממגורות במגוון מידות שיוחסו לשלב זה. רוב הממגורות קטנות (כ-1 מ' קוטר פנימי), אך נחשפו גם ממגורות גדולות יותר (2.9 מ' קוטר מרבי), שבמרכזן התגלה בסיס יחיד לעמוד שתמך בתקרה.
להלן יתוארו שני אזורים בחפירה (שטח M2; שטחים M6–M4), שהשרידים שנחשפו בהם מייצגים היטב את השלב המאוחר של תקופת הברונזה הקדומה 1ב.
 
שטח M2 (איור 10). בחפירת הבדיקה שנערכה בשטח בשנת 2017 (אלעד ופז 2018: איור 6) נחשף מבנן מורכב, הכולל מבנה דמוי קפסולה בכיוון מזרח–מערב (31145), שביטל מבנה קדום לו בכיוון צפון–דרום (31146). מדרום למבנן נחשפה חצר פתוחה, ובה כמה אזורי פעילות (31245, 31250). צמוד למבנן מדרום-מזרח נחשף רחוב בכיוון כללי צפון-מזרח–דרום-מערב (31170). בסקר המגנומטרי שנערך בעבר הובחנו ממערב לחפירת הבדיקה צומת רחובות גדול ובסביבתו מבנים.
בחפירת ההצלה הנוכחית הורחב שטח חפירת הבדיקה לכל הכיוונים, ונחשפו הרחובות העוברים בתחומו וכמה מבנים. התברר כי הצומת הגדול מחבר שלושה רחובות מרכזיים, האחד (31500) בכיוון כללי צפון–דרום וראשיתו בדרום-מזרח שטח M, השני (31170) בכיוון כללי צפון-מזרח–דרום-מערב והשלישי (31450) בכיוון כללי דרום-מזרח–צפון-מערב. בצומת המרכזי הושלמה חפירת פתחו של המבנן המרכזי (31321): פתח כפול (2 מ' רוחב) ששימש מעבר יחיד מהרחוב למבנן. צמוד לרחוב 31500 ממזרח נחשפו שני מבנים (31350, 31550), שנבנו לאורך רחוב 31500 והם משיקים זה לזה. מבנה 31350 דמוי קפסולה, והוא נחשף בשלמותו. צמוד לקיר המזרחי של המבנה מחוץ נחשף קטע של ריצוף, המאפיין פתחי מבנים, ועל כן נראה שהפתח היה קבוע בקיר המזרחי של המבנה. בציר המרכזי של המבנה נחשפו שלושה בסיסי עמודים. מבנה 31550 מלבני ולו פינות מעוגלות; רק חלק ממנו נחשף. רחוב 31450 נחשף בקטע קצר (12.5 מ' אורך חשיפה), אך בסקר המגנומטרי ניכר כי הוא נמשך כ-50 מ' נוספים לכיוון צפון-מערב. בקצה הצפוני-מערבי של הקטע שנחשף, מתחבר הרחוב עם רחוב נוסף, צר (31510), שנמשך לצפון. בפינה המזרחית של צומת רחובות זה נחשף מבנה מגורים שהשתמר היטב (31400), ובו הובחנו שני שלבים. בשלב המאוחר הוקטנו מעט מידות המבנה (3.5 × 8.5 מ'). בקיר המזרחי של המבנה התגלה פתח, ובו אבן סף, ובחזיתו — קטע גדול של ריצוף מרשים (31496). סמוך לפתח המבנה נחשף חדר מלבני (31600) ובמרכזו בסיס יחיד של עמוד. על רצפת החדר התגלו שברים רבים של קנקנים באתרם, ועל כן ייתכן כי החדר שימש לאחסון (איור 11). מעברו המערבי של רחוב 31510 נחשפה חצר, ובה שתי ממגורות (31650 — 1.7 מ' קוטר פנימי; 31660 — 2.5 מ' קוטר פנימי). במרכזה של ממגורה 31660, הגדולה מהשתיים, התגלה בסיס עמוד. לצד אחת הממגורות נחשף משטח עבודה, הכולל תשתית של אבנים קטנות (31579).
 
שטחים M6–M4 (איור 12). נחשפה סדרה של שלושה מכלולי בנייה מן השלב המאוחר של תקופת הב"ק 1ב.
המכלול המערבי כולל רחוב (35190; 19 מ' אורך חשיפה, 3 מ' רוחב) בציר צפון–דרום, שחוצה את שטח החפירה. תוואי הרחוב ישר ונראה שהושקעו בבנייתו מאמצים רבים. בצד המזרחי של הרחוב נבנה קיר תמך, משופע מעט; הוא נשען על מבנים מן השלב הקדום של התקופה. בשלושה חתכים שנחפרו בשטח הרחוב התגלו שכבות של חול דק ושכבות של חצצים לסירוגין (כ-0.8 מ' עובי); שכבות החצצים הכילו חרסים שחוקים, צור וחלוקי נחל קטנים. נראה כי שכבות אלה שקעו במקום כתוצאה מזרימת מים בתוואי הרחוב. בחלקו הדרומי של הרחוב נחשף קטע מתעלת ניקוז (35142; איור 13). משני עברי הרחוב נחשפו מתחמים בנויים בצפיפות. מצדו המערבי של הרחוב התגלה מתחם סגור, הכולל מבנה מגורים מלבני כפול עם פינות מעוגלות בציר מזרח–מערב (35140, 35020). בחזיתו הדרומית של המבנה התגלתה חצר מלבנית (35150), שבמרכזה נבנתה ממגורה (35160). מצדו המזרחי של הרחוב התגלה מבנה מלבני עם פינות מעוגלות (35180), שפתחו נקבע בצדו המזרחי.
מכלול הבנייה הדרומי-מזרחי נרחב ובנייתו טובה; הוא נחשף בחלקו בחפירת הבדיקה באתר. המכלול כולל מבנה דמוי קפסולה בכיוון צפון–דרום (33041), שהורחב למזרח בבנייה של חדר מלבני (33122) ולמערב בבנייה של חדר מעוגל (33123). פתחו של מבנה 33122 נקבע בקירו המזרחי, ובחזית הפתח התגלה ריצוף אבן. בצירם המרכזי של מבנה 33041 ושל חדר 33122 נחשפו ארבעה בסיסים גדולים של עמודים. במרכז חדר 33123 נחשף בסיס יחיד של עמוד. ממזרח למכלול נחשפה ממגורה גדולה (33350; 2.9 מ' קוטר פנימי), שבמרכזה בסיס עמוד. סמוך לממגורה מצפון נחשף משטח עבודה, שלו תשתית של אבנים קטנות. מתחת למשטח עבודה זה נחשפו שרידיו של מבנה מלבני עם פינות מעוגלות, השייך לשכבה הקדומה של התקופה (33340).
המכלול הצפוני-מזרחי כולל מבנה דמוי קפסולה (33300), שנבנה בציר כללי מזרח–מערב. פתח המבנה נקבע בקירו הדרומי. בציר המרכזי של המבנה נחשפו שלושה בסיסי עמודים. במבנה התגלתה רצפת אבן, שהשתמרה היטב, ועליה שמונה כלים שבורים באתרם (איור 14). בחזית המבנה, צמוד לקירו הדרומי, נבנו שני חדרים מלבניים (33310, 33320); חדר 33320 שימש מבואה. פתחו של חדר 33310 נקבע בקירו הדרומי וחיבר את החדר אל שטח פתוח מדרום לו (חצר?); ייתכן שחדר זה שימש לאחסון.
בתווך שבין המכלול הדרומי-מזרחי למכלול הצפוני-מזרחי נחשף שטח פתוח (33480), כנראה חצר גדולה. אל החצר מוביל ממערב רחוב (33470), שרוצף באבנים קטנות. הרחוב מסתיים בקצהו המזרחי בשורת אבנים בינוניות מסותתות ובאבן פותה באתרה, המלמדת כנראה שבמקום הייתה מותקנת דלת.
 
כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה 1ב
המכלול הקרמי המאפיין את שטח M מגוון וכולל שלוש קבוצות כלים: כלי הגשה (קעריות וקערות), כלי בישול (קדרות ופערורים) וכלי אגירה (קנקנים, פיטסים, פכים, קומקומים וקנקניות).
 
קעריות חצי עגולות ששפתן ישרה ומחודדת (איור 1:15–3). קעריות אלה אינן שכיחות באתר, למרות שהן נפוצות בכל תקופת הברונזה הקדומה בכל רחבי ארץ ישראל. לעתים הובחנו בקצה שפתן סימני פיח, המלמדים על שימוש בכלי למאור.
 
קעריות חצי עגולות ששפתן מחודדת ודמוית S (איור 4:15). קעריות אלה עשויות בדרך כלל מטין מפולם היטב ודופנותיהן דקות. חלק מהקעריות מחופות בחיפוי אדום. הן שכיחות מאוד בכל שלבי תקופת הברונזה הקדומה באתר. הקעריות נפוצות בכל רחבי הארץ והן שכיחות במכלולים קדומים של תקופת הב"ק 1ב (אופק ערני C), למשל בהרטוב (Mazar and de Miroschedji 1996: Fig. 17:1114).
 
קערות מזוות ששפתן מעוצבת ובה מרזב פנימי (איור 5:15–8). זהו טיפוס הקערות הנפוץ ביותר בתקופת הב"ק 1ב באתר. קיימים עשרות טיפוסי משנה של קערות אלה והם נבדלים זה מזה בעובי הדופן, באיכות הצרפה, באיכות החיפוי האדום ועוד. עם זאת, לכל טיפוסי המשנה יש מאפיינים בסיסיים משותפים, ובראשם השפה המעוצבת והמרזב הפנימי. קערות אלה נפוצות בעיקר באזור חוף השרון, אך הן מגיעות עד עמק עכו בצפון (קרית אתא; Golani 2003: Fig. 4.1:15–19) ועמק יזרעאל במזרח (תל קשיש; Zuckerman 2003: Fig. 17:5, 6). כמה קערות מטיפוס זה התגלו אף בעמק בית שאן, בתל בית שאן ובתל שלם (Rotem 2012:130, Pl. 19:12, 13). גבול תפוצתן הדרומי של הקערות אינו ברור דיו, אולם הן לא התגלו באגן הירקון.
 
קערות עמוקות עם זיזים (איור 9:15). קערות אלה מתאפיינות בגוף מעוגל, שפה מחודדת ועיטור פלסטי דמוי זיזים קוניים מחודדים סמוך לשפה. טיפוס זה של קערות נפוץ באתרי צפון מישור החוף, ובהם למשל קריית אתא (Golani 2003: Fig. 4.2:12, 13).
 
קערות עמוקות ששפתן מעובה (איור 10:15, 11). קערות אלה מתאפיינות בדופן עבה ובשפה מעובה הנוטה כלפי פנים. הן נפוצות בצפון הארץ בתקופה זו, אך הן התגלו גם בבקעת הירדן (למשל, בית ירח; Paz 2006: Fig. 7.19:5; 7.28:1, 3), בעמק יזרעאל (למשל, תל קשיש; Zuckerman 2003) ובאגן הירקון (למשל, אתר רשפון 4; Gophna and Paz 2017: Fig. 16.4:9).
 
קערות-טס (איור 12:15–14). קערות אלה אינן שכיחות באתר, אך בדומה לאתרים אחרים בני התקופה הן מבשרות את הופעת הטסים בתקופת הב"ק 2. הן נפוצות בארץ למן רמת הגולן (Paz 2018: Fig. 3.1:6), דרך המרכז (למשל, תל דלית; Gophna 1996: Fig. 39:13) ועד לדרום (ערד; Amiran 1978: Pl. 8:5).
 
קדרות פערוריות (איור 15:15–18). קדרות אלה נפוצות מאוד באתר, והן הרוב המכריע של הקדרות שהתגלו בו. לקדרות שפה מעובה הנוטה כלפי פנים, גוף מעוגל והן מעוטרות על פי רוב בחיפוי אדום ולעתים נדירות בעיטור פלסטי. הן עשויות מטין חום בהיר או צלהב, ונבדלות בכך מן הפערורים, המשמשים לבישול (להלן). הקדרות הפערוריות נפוצות במישור החוף בתקופה זו, למשל בעמק עכו (Golani 2003: Fig. 4.3) ובאגן הירקון (Gophna and Paz 2017: Fig. 16.5:3).
 
פערורים חסרי עיטור ששפתם מעובה (איור 1:16). פערורים אלה הם רוב המכלול הקרמי באתר בתקופה זו. הם עשויים מטין חום או אדום כהה עם ליבה אפורה או שחורה. נראה כי עיקר שימושם היה לבישול.
 
פערורים מעוטרים (מרוכסים ו/או מחופים אדום; איור 2:16–11). פערורים מעוטרים אינם שכיחים באתר, ומהם הפערורים המרוכסים נדירים אף יותר. בניגוד לכך, במרכז הארץ מהווים הפערורים המעוטרים (המרוכסים והמחופים אדום) את רוב המכלול הקרמי (למשל, אגן הירקון–איילון; Paz, Rosenberg and Nativ 2005: Fig. 25:4–16; Gophna and Paz 2017: Fig. 16.5:15–19).
 
קנקנים ששפתם מחודדת ונוטה החוצה (איור 12:16, 13). קנקנים בגודל בינוני, ששפתם מחודדת וישרה ונוטה מעט כלפי חוץ, הנפוצים מאוד באתר. קנקנים מטיפוס זה שכיחים בכל הארץ בתקופה זו (Gophna 1996: Fig. 40:12, 14; Gophna and Paz 2017: Fig. 16.6:1–5).
 
פיטסי שפת קשת (איור 14:16–19). פיטסים אלה הם כלים גדולים שהיו כנראה מכלי האגירה העיקריים בתקופה זו. פיטסים אלו נבדלים זה מזה במידת התעגלות השפה כלפי פנים ובעיצובה. נראה כי טיפוס זה נפוץ בעיקר בצפון מישור החוף, למשל בעמק עכו, והוא נדיר באגן הירקון–איילון (Golani 2003: Fig. 4.10, 4.11). גבול תפוצתו המזרחי בעמק יזרעאל (תל קשיש;  Zuckerman 2003: Fig. 22:2, 3).
 
קומקומים (איור 20:16). כלים אלה נפוצים בצפון הארץ. במכלולי קבורה הקשורים לאתר התגלו בעבר קומקומים שלמים רבים. על רצפות בתים בשרידי היישוב באתר התגלו שברי קומקומים, בעיקר צווארים מרוכסים וחדקים, וכן כמה קומקומים שלמים. החדק המוצג בלוח שייך כנראה לטיפוס שכמוהו התגלו שלמים בבית הקברות של עין אסור (Yannai 2016: Fig. 2.15:1–8; Yannai and Grosinger 2000: Fig. 9.7:2).
 
ידיות מדף (איור 21:16, 22). ידיות אלה שייכות לכלי אגירה, ובעיקר לקנקנים בינוניים. הן עוטרו בחיפוי אדום והן בהונות בדרך כלל.