שטח A

נחפרו שישה ריבועים בצד הדרומי-מערבי של הגבעה (איורים 4, 5). בחלק המערבי של השטח סלע האם גבוה ולא השתמרו שרידי בנייה או מפלסי חיים אלא רק שרידי חציבה. השרידים והממצאים מהשטח יתוארו להלן מהמאוחר לקדום.
(1) מתקן סחיטה (בודדה), המתוארך כנראה לתקופה הביזנטית על סמך חרסים מתקופה זו שהתגלו בסביבתו. המתקן התגלה הישר מתחת לפני השטח והוא כולל אבן עגולה שטוחה (1.7 מ' קוטר; איור 6), שבהקפה נחצבה תעלה רדודה.
(2) מעט חרסים מהתקופות הפרסית–ההלניסטית שהתגלו על פני השטח.
(3) חרסים מהמאה הז' לפסה"נ שהתגלו בתעלות שוד של מבנה איתן מהמאה הי"א לפסה"נ (להלן).
(4) מעט חרסים מחופים אדום וממורקים במירוק פרוע מהמאה הי' לפסה"נ, שהתגלו פזורים בלוקוסים קרובים לפני השטח.
(5) מבנה איתן מהמאה הי"א לפסה"נ. הקירות החיצוניים של המבנה רחבים (1.6 מ' רוחב) ונבנו משתי שורות של אבנים גדולות מאוד (איורים 7, 8). הקירות הפנימיים צרים (כ-0.6 מ' רוחב) ונבנו משתי שורות של אבנים בינוניות. בסוף העונה השנייה המבנה עדיין לא נחשף במלואו. בחלקו המערבי של המבנה התגלתה רצפת לוחות אבן. מתחת למפלס הרצפה נמצאה מנחת יסוד, הכוללת נר שהונח בין שתי קערות (איורים 9, 10). בנר ובקערות לא ניכרים סימני שימוש. מחוץ למבנה, ממערב, התגלתה רצפה, ועליה ריכוז גדול של כלי חרס וחרצני זיתים (איור 11). מכלול כלי החרס משכבה זו מתוארך למאה הי"א לפסה"נ, והוא דומה לזה של שכבהVI  בתל לכיש, אך הוא כולל גם טיפוסים האופייניים למאה הי"א לפסה"נ שאינם התגלו בלכיש, ובהם קערת פעמון פלישתית ללא עיטור.
 
שטח B
נפתחו שלושה שטחי משנה סמוכים זה לזה (B3–B1; איור 12) בצד המזרחי של הגבעה. צד זה של הגבעה נהרס בעת הכשרת דרך עפר, ושרידים רבים נפגעו כתוצאה מכך.
 
שטח B1. נחפר ריבוע אחד בעונת 2015 והתגלו שרידים וממצאים מחמש תקופות, שיתוארו להלן מהמאוחר לקדום.
(1) שורה של ארבע אבנים גדולות בשימוש משני, כנראה שרידי קיר תמך של מדרגת עיבוד מהתקופה העות'מאנית.
(2) קיר איתן, המתוארך על סמך חרסים מצולעים שנמצאו בסביבתו לתקופה הביזנטית. הוא נחשף לאורך הדופן הדרומית של הריבוע. תעלת היסוד של הקיר חותכת את כל השכבות הקדומות לקיר.
(3) חרסים מהמאה הז' לפסה"נ שהתגלו על פני השטח.
(4) שכבה של אדמה רכה במיוחד, ובה התגלו חרסים מהמאה הח' לפסה"נ, ובהם חרסים מעוטרים בחיפוי ובמירוק אובניים וכן טביעה למלך של חותמת מטיפוס דו-כנפי, בדומה לממצא בשכבהIII  בתל לכיש.
(5) שרידי בנייה מרשימים, שנפגעו קשה משוד אבנים (איור 13). כלי החרס בשכבה מתוארכים למאה הי' לפסה"נ, והם כוללים עיטור של חיפוי אדום ומירוק פרוע, בדומה לממצא משכבהIV  בח' קיאפה.
(6) מפלס חיים הכולל טבון, אפר ושברי כלי חרס מהמאה הי"א לפסה"נ (איור 14). הממצא הקרמי כולל כלי חרס מעוטרים בסגנון פלשתי דו-גוני (איור 15).
 
שטח B2. נחפרו ארבעה ריבועים ונחשפו שרידים וממצאים משבע תקופות, שיתוארו להלן מהמאוחר לקדום.
(1) שבר מקטרת חרס מהתקופה העות'מאנית שהתגלה על פני השטח.
(2) חרס מזוגג מהתקופה האסלאמית הקדומה שהתגלה על פני השטח.
(3) חרסים מהתקופה הביזנטית שהתגלו על פני השטח.
(4) חרסים מהתקופות הפרסית–הלניסטית, ובהם שבר של כלי ייבוא אטי, שהתגלו על פני השטח.
(5) חרסים מהמאה הז' לפסה"נ שהתגלו על פני השטח.
(6) שרידי מבנה מרשים מתקופת הברזל 2א', שחרב בשרפה עזה (איור 16). שרידי המבנה התגלו הישר מתחת לפני השטח ועד לעומק של כ-2 מ'; הם נחפרו עמוק לתוך השכבות הקדומות להם. במבנה נחשפו שני חדרים שלמים צמודים זה לזה, שהשתמרו לגובה מרבי של 2 מ'. חלק מקירות המבנה נבנו מאבנים גדולות (איור 17). הקיר המפריד בין שני החדרים נבנה מלבנים (0.12 × 0.50 × 0.58 מ'; איור 18), ולו בסיס אבן; הוא השתמר לגובה שמונה נדבכים (1.2 מ'). לבני הקיר נצרפו בשרפה. בחדר הצפוני מהשניים התגלתה רצפה, שנבנתה בקפידה מחלוקי נחל ואבנים מזוות שהונחו בצפיפות (איור 19). בתוך החדר התגלו אבני גיר שהפכו לסיד, לבנים שרופות בצבע כתום ושכבת אפר עבה. במפולות החורבן של המבנה התגלה מכלול כלי חרס, הכולל פך תמים, פיטס שלם, קובעת ושברי קערות וקדרות, המתוארכים למאה הי' לפסה"נ (איורים 20, 21). הכלים מעוטרים בחיפוי אדום ומירוק פרוע, בדומה לכלים בשכבהIV  בח' קיאפה. החדר הדרומי מהשניים הוא חדר צר וארוך, ובו נמצאו כמה קנקני אגירה (איור 22); נראה כי הוא שימש מחסן. אפשר ששני החדרים הם חלק מקומת המרתף של המבנה.
(7) שרידי בנייה ומפלסי חיים (איור 23), ובהם כלי חרס מהמאה הי"א לפסה"נ. ממצאים דומים התגלו בשטח A. השרידים משכבה זו התגלו בגובה של כמטר אחד מעל השרידים מתקופת הברזל 2א' שתוארו בשלב הקודם, מפני שהאחרונים נחפרו עמוק לתוך השכבות הקדומות. המבנה משכבה זו נפגע מבניית המבנה מתקופת הברזל 2א'. מתחת לרצפת האבן של המבנה מתקופת הברזל 2א' שתוארה לעיל נחפר בור בדיקה קטן, ובו נחשף עמוד אבן עגול (0.6 מ' קוטר). ממזרח למבנה, נמוך ממנו, נחשפו חרסים מעוטרים בסגנון פלשתי דו-גוני.
(8) שבר קטן של קערת חלב קיפרית מהמאה הי"ג לפסה"נ. השבר התגלה במילויים של השכבה מהמאה הי"א לפסה"נ. שבר זה מלמד על פעילות כלשהי שהתקיימה באתר במאה הי"ג לפסה"נ, במקביל לשכבהVII  בתל לכיש.
 
שטח B3. טרם החפירה הובחנו על פני השטח קירות אבן איתנים. נחפרו שמונה ריבועים ונחשפו שרידים וממצאים מארבע תקופות, שיתוארו להלן מהמאוחר לקדום.
(1) חרסים מהתקופות הפרסית-ההלניסטית שהתגלו על פני השטח.
(2) חרסים מהמאה הז' לפסה"נ שהתגלו על פני השטח.
(3) חרסים מהמאה הח' לפסה"נ שהתגלו על פני השטח, ובהם חרסים מעוטרים בחיפוי אדום ומירוק אובניים וידית האופיינית לקנקני למלך ועליה עיטור של עיגולים חד-מרכזיים.
(4) שרידי מבנה איתן מהמאה הי' לפסה"נ, שנבנה בבולדרים וביניהם אבנים קטנות (איורים 24, 25). במפלס בסיס הקירות התגלתה רצפה, ועליה מכתש מאבן גיר. כלי החרס במבנה מתאפיינים בחיפוי אדום ומירוק פרוע.
(5) מתחת לשרידי המבנה האיתן מהמאה הי' לפסה"נ התגלה במזרח השטח ראש של קיר אבן שנבנה בקפידה. בחפירה התגלו מעט חרסים מהמאה הי"א לפסה"נ, ובהם שבר של קערה פלישתית דמוית פעמון מעוטרת בחיפוי לבן ובצביעה באדום ושחור (איור 26).
 
בחפירות התגלו שרידי בנייה וממצאים מתקופות רבות, המלמדים על רצף של פעילות אנושית לאורך אלפי שנים:
(1) מהתקופה העות'מאנית התגלו בחלקים גדולים של האתר גדרות אבן. כן התגלה שבר מקטרת חרס.
(2) מהתקופה האסלאמית הקדומה התגלה חרס מזוגג יחיד.
(3) מהתקופה הביזנטית התגלו בשטח B1 שרידי קיר איתן וחרסים מצולעים על פני השטח. נראה כי מתקן הסחיטה (הבודדה) משטח A מתוארך גם הוא לתקופה הביזנטית.
(4) מהתקופות הפרסית-ההלניסטית התגלו חרסים בלבד, ובהם כמה שברים של כלי ייבוא אטיים.
(5) מהמאה הז' לפסה"נ התגלו רק שברי כלי חרס, ובהם 'קנקני פרפר', שעל כתפם מופיעה לעתים חרותת של פרפר, ובסיסי נרות.
(6) מהמאה הח' לפסה"נ התגלתה בשטח B1 שכבת יישוב, הכוללת חרסים מעוטרים בחיפוי אדום ומירוק אובניים, ידיות עם טביעה למלך וידית קנקן למלך ועליה טביעות של עיגולים חד-מרכזיים.
(7) מהמאה הי' לפסה"נ התגלתה בכל שטח B בנייה איתנה, שנהרסה בחורבן כבד. הקצה המזרחי של האתר נהרס לחלוטין ולכן לא ברור עדיין אם האתר היה מבוצר בתקופה זו או לא.
(8) מהמאה הי"א לפסה"נ התגלו שרידי בנייה איתנה, מפלסי חיים וחרסים.
(9) מהמאה הי"ג לפסה"נ התגלה שבר קטן של קערת חלב מיובאת מקפריסין.
(10) מתקופת הברונזה התיכונה התגלו כמה חרסים, לרבות שברי שפה של סירי בישול.
 
שכבות היישוב העיקריות שהתגלו בחפירות מתוארכות לתקופת הברזל. התגלו שלושה שלבים ברורים מתקופת הברזל 2. השלב המאוחר מתוארך למאה הז' לפסה"נ, והוא כולל חרסים בלבד; שלב זה דומה לשכבהII  בתל לכיש. השלב האמצעי מתוארך למאה הח' לפסה"נ, והוא כולל שכבת יישוב, שחרבה בחורבן עז, ושברי כלי חרס שעוטרו בחיפוי אדום ומירוק אובניים וקנקני למלך; שלב זה דומה לשכבהIII  בתל לכיש. השלב הקדום מתוארך למאה הי' לפסה"נ, והוא כולל בנייה איתנה, שהשתמרותה טובה וסיומה בחורבן, ושברי כלי חרס שעוטרו בחיפוי אדום ומירוק פרוע; שלב זה דומה לשכבה IV בח' קיאפה. השלבים המאוחר והאמצעי בתקופת הברזל 2 התגלו רק בחלקים משטחי החפירה ואילו השלב הקדום התגלה בכל שטחי החפירה ונוכחותו חזקה. כן התגלתה שכבה מתקופת הברזל 1 (המאה הי"א לפסה"נ), הכוללת מבנה איתן, מפלסי חיים וקרמיקה פלישתית דו-גונית. שכבה זו לא התגלתה בתל לכיש הסמוך.