בחודש דצמבר 2015 נערכה חפירה בתל גת חפר (הרשאה מס' 7581-A; נ"צ 230368-442/738131-200; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון נתיבי ישראל, נוהלה על ידי נ' פייג (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ר' מישייב ור' לירן (מדידות ושרטוט), נ' זאק (תכנית) וח' טחן-רוזן (ציור ממצא).
תל גת חפר שוכן כ-6 ק"מ מצפון-מזרח לנצרת, בתחומי הכפר משהד שבגליל התחתון. התל מזוהה עם 'גת חפר' הנזכרת בספר יהושע כעיר הנמצאת בתחומו של שבט זבולון. באתר נערכו סקרים (Gal 1992) שחשפו עדויות להתיישבות למן ראשית תקופת הברונזה הקדומה 1 ועד שלהי התקופה הביזנטית. כן נערכו חפירות בשנים 1992 ו-1995 (Covello-Paran 2003; Alexandre, Covello-Paran and Gal 2003), ונחשפו בהן שרידי יישוב מתקופות הברונזה הקדומה והתיכונה ועדויות ליישוב מתקופת הברזל 1 ולעיר מבוצרת ובה מבני מגורים מתקופת הברזל 2. בתקופות אלו השתרע היישוב על פני שטח של כ-30 דונם. שטח התל גודר במסלעה, למניעת סחף ופגיעה.
נפתחו שני ריבועים סמוכים זה לזה, כ-20 מ' מצפון-מזרח לתל, סמוך למסלעה המקיפה את התל (איורים 2, 3). נחפר חלקו הצפוני-מערבי של הריבוע הדרומי, ונחשף סלע טבעי (L601; עומק 0.4–0.5 מ' מפני השטח). שרידי קיר נראו בפינתו הצפונית של הריבוע, אך בשל השתמרותו הדלה אי אפשר לקבוע את כיוונו ואופיו (איור 4). בריבוע הצפוני נחשף קיר רחב (W602; כ-1.5 מ' רוחב), שנבנה מאבנים קטנות ובינוניות שהונחו הישר על הסלע הטבעי (L600), הפריך מאוד באזור זה. כיוון הקיר דרום-מערב–צפון-מזרח, והוא בן נדבך אחד, למעט קצהו הדרומי-מזרחי, שם נחשף נדבך נוסף (איור 5). לאחר הסרת מפולת אבנים מצדו המערבי של הקיר (L603), נחשפה שכבת אבנים צפופה (כ-0.9 מ' רוחב). שכבה זו נראית היטב בחתך המערבי של הריבוע, וייתכן שהיא הנדבך הראשון של קיר 602, אך בשל ההשתמרות הגרועה אי אפשר לקבוע את היחס בין שכבת האבנים לבין קיר 602 (איור 6). גם בממצא כלי החרס המעורב שנתגלה על הקיר, בין אבניו, ועל שכבת האבנים, אין כדי ללמד על זמנם של אלמנטים אלה ולסייע בהבנת היחס ביניהם. שכבת אבנים נוספת (L604) נחשפה בדרום הריבוע, אולי שרידי קיר שניצב לקיר 602. ממצא כלי החרס מבין האבנים הוא מתקופת הברונזה התיכונה 2 בלבד.
בחפירה נתגלו שברי כלי חרס משתי תקופות: הב"ק 2 והב"ת 2. אי אפשר להפריד בין שתי התקופות בשרידי קיר 602 ובשכבת האבנים שלצדו כיוון שהלוקוסים מעורבים, ולכן כלי החרס יוצגו טיפולוגית. מגוון הכלים המתוארכים לתקופת הב"ק 2 דל למדי. נתגלתה קערה ששפתה מקופלת פנימה (איור 1:7), הנפוצה באתרי הצפון, ובכלל זה במכלול מתקופת הב"ק 2 בתל בית ירח (
Eisenberg and Greenberg 2006: Fig. 8.66:2) ובתל גת חפר (
Covello-Paran 2003: Fig. 15:2). שניים משלושה טסים (איור 2:7–4), שהשתמר מהם חתך כמעט מלא, מחופים אדום וממורקים, ואילו השלישי עשוי טין גס ודופנו מעובה. הטסים אופייניים לתקופת הב"ק 2 ונפוצים מאוד, בעיקר הטיפוס הממורק. כלים דומים נחשפו בראש תל גת חפר, בתלי העמק, כגון תל קשיש ובתל בית ירח (
Covello-Paran 2003: Fig. 17:5, 6; Ben-Tor and Bonfil 2003: Figs. 37:6, 7; 40:4–7; Eisenberg and Greenberg 2006: Fig. 8.84:2). חלק מן הטסים בתקופה זו עוטרו בדגם רשת בחלקם הפנימי, או בעיטור צבוע אדום, כפי שנראה בשבר גוף של טס באיור 5:7. טס שלם שלו דגם עיטור זהה נמצא בתל קשיש (
Ben-Tor and Bonfil 2003: Fig. 36:2). הקנקן הוא הכלי השולט במכלול מתקופת הב"ק 2 באתר: בכל הלוקוסים נמצאו שברים רבים של קנקנים, ובעיקר בסיסים במגוון גדלים (איור 7:7–9). אחד מהסממנים המאפיינים קנקנים בתקופה זו הוא דגם מסורק של קווים לאורך ולרוחב פני הקנקן (איור 6:7). כן נמצא חפץ מחופה אדום וממורק (איור 10:7), כנראה רגל של צלמית בעל חיים. צלמיות בעלי חיים נפוצות מאוד בתקופת הב"ק 2. מכלול עשיר נחשף בתל בית ירח, ובו מרבית הצלמיות זוהו כמייצגות חמור, החיה המרכזית בחיי היום-יום, ששימשה בהמת עבודה ומשא (
Paz 2014:245–249, Fig. 6.7:33, 34).
תקופות הב"ת 2א'–2ב' מיוצגות בכמות ניכרת של כלי חרס ובמגוון עשיר יותר של כלים. קערה (איור 1:8) ששפתה מקופלת חוצה אופיינית לתקופת הב"ת 2א'; כמוה נחשפו בתל יקנעם, בשכבות
XXV ו-XXIVa (ר'
Livneh 2005: 256, Fig. IV.2:15, 16, Type BCIIh). הקערה הסגורה באיור 2:8יובאה מקפריסין. דופנה דקה במיוחד, והיא נושאת שרידי חיפוי לבן ועליו עיטור שחור של רגיסטר שמשולבים בו משולשים. עיטור רגיסטרים מוכר בתקופות הב"ת 2א'–2ב' ונפוץ אף יותר בתקופת הברונזה המאוחרת. הכלים המעוטרים הם בדרך כלל קערות סגורות מזוות, קדרות ופכים. כלים דומים, חלקם מעוטרים בדגם זהה, נמצאו בשכבה
IXc בתל קשיש (
Ben-Tor and Bonfil 2003: Fig. 78:1, 5). קערה פתוחה שדופנה דקה ופונה חוצה ולה זיווי חד באמצע הכלי (איור 3:8) אופיינית מאוד לחלקה המאוחר של תקופת הב"ת 2, והיא מופיעה בעיקר בקברים, למשל קבר 229 בתל גת חפר וקברים בגינוסר (
אפשטיין תשל"ד: איור 10;
Alexandre, Covello-Paran and Gal 2003: Fig. 8:1). לקדרות (איור 4:8, 5) דופן הפונה כלפי חוץ ובסיס מעוגל, אופייני לתקופה; זמנן תקופת הב"ת 2 על שני שלביה, על כך מעידות הקדרות מתל יקנעם (
Ben-Ami and Livneh 2005: Fig. IV.6:10). סירי הבישול שנחשפו בתל גת חפר הם מהטיפוס הפתוח (איורים 6:8, 7), המאופיין בצוואר זקוף או נוטה כלפי חוץ, וכן ברכס (איור 6:8) או בעיטור פלסטי בשליש העליון של הכלי (איור 7:8). כלים אלה שונים משאר כלי תקופת הברונזה התיכונה, שכן הם עשויים ביד מחומר גס במיוחד. הם נפוצים מאוד בכל אתרי הצפון ובולטים בכמות ניכרת באזור העמק, למשל בתל קשיש, בתל יקנעם ובמגידו (
Ben-Tor and Bonfil 2003: Figs. 79:2; 81:8, 16; Ben-Ami and Livneh 2005:270–271, Fig. IV.8:1–3; Loud 1948: Pl. 9:19).סירי הבישול הפתוחים מופיעים לאורך כל תקופת הב"ת 2. הפיטסים (איור 8:8–16) הם הכלי השליט במכלול, ולכולם שפה מעובה וגוף מוארך. לפיטס באיור 8:8, האופייני לשלב האחרון של הב"ת 2, שפה מחורצת, וכמותו נתגלה בתל יקנעם בשכבה
XXI. על פי מחקריה של בונפיל, טיפוס פיטס זה (
Vd) מופיע רק בתלי העמק — תל קשיש ותל יקנעם (
בונפיל תשנ"ב 30–31). לפיטס באיור 9:8 שפה משולשת ופה רחב; טיפוס זה מופיע לאורך כל תקופת הב"ת 2 ועד ראשית תקופת הברונזה המאוחרת (טיפוס
Vc על פי
בונפיל [תשנ"ב]) על פי פריטים ספורים שלו שנמצאו בשכבה
XX ביקנעם מראשית תקופת הברונזה המאוחרת. לעומתו, הפיטסים ששפתם מקופלת ומופשלת כלפי חוץ מתוארכים לסוף תקופת הב"ת 2ב' (
בונפיל תשנ"ב:29–30). לפיטסים באיור 11:8–13 שפה מעובה וצוואר גבוה הנוטים כלפי חוץ; בחלק הפנימי של השפה מגרעת, כנראה עבור מכסה. קנקנים אלה מופיעים למן ראשית תקופת הב"ת 2א' ועד שלהי התקופה. לפיטס באיור 14:8 שפת מדף וצוואר גבוה; ראשית הופעתו בשלב המעבר מתקופת הב"ת 2א' ל-2ב' והוא ממשיך עד תקופת הב"מ 2. כמוהו נמצאו בשכבה
XXIII בתל יקנעם (
Ben-Ami and Livneh 2005:287, Fig. IV.11:12, Type PII). לפיטס באיור 15:8 שפה מעובה, המחורצת במרכזה, בדומה לפיטסים שנמצאו בתל (
Alexandre, Covello-Paran and Gal 2003: Fig. 7:3, 4). עוד פיטס (איור 16:8), שלו שפה מדורגת, מתוארך לתקופת הב"ת 2א', וכמוהו נחשף בתל יקנעם (
Ben-Tor and Bonfil 2003: Fig. 143:25). לקבוצת הפכים אפשר לשייך בסיס מחופה בחיפוי אדום עבה וממורק למשעי (איור 17:8). פכים ממורקים אופייניים לתקופת הב"ת 2א' ומופיעים בעיקר בקברים. ידית כפולה (איור 18:8), ולעתים גם ידית משולשת, אף היא מסממניה המובהקים של תקופת הב"ת 2, והיא מופיעה בשני שלביה.
סקרים וחפירות שנעשו בתל גת חפר מצביעים על התיישבות לאורך תקופת הברונזה הקדומה, ששיאה בתקופת הברונזה הקדומה 3, כאשר העיר הוקפה בחומה והייתה חלק משרשרת יישובים לאורך נחל ציפורי (
Gal 1992:54–55). ההתיישבות בתל התחדשה בראשית תקופת הברונזה התיכונה 2א' והמשיכה עד שלהי התקופה (
Alexandre, Covello-Paran and Gal 2003:168). ממצאי החפירה הנוכחית מאמתים תמונה זו. תפקידו של קיר 602 אינו ברור; ייתכן שהיה חלק מחומה שהקיפה את התל. תאריכו הוא תקופת הברונזה התיכונה 2; מתקופה זו נחשפו בסביבת האתר אתרים כפריים, דוגמת מגדל העמק, וקברים, דוגמת טורעאן, וייתכן שאלה מעידים על אתרי-בת שהתקיימו סביב יישוב גדול יותר, אולי תל גת חפר.
אפשטיין ק' תשל"ד. קברים מן התקופה הכנענית התיכונה בכפר סולד ובגינוסר.
עתיקות ז:13–39.
בונפיל ר' תשנ"ב. פיטסים מתקופת הברונזה התיכונה II בארץ ישראל. ארץ ישראל כג:26–37.
Alexandre Y., Covello-Paran K. and Gal Z. 2003. Excavations at Tel Gat-Ḥefer in the Lower Galilee, Areas A and B. ‘Atiqot 44:143–170.
Ben-Ami D. and Livneh A. 2005. The Typological Analysis of the Pottery of the Middle Bronze and Late Bronze Ages. In A. Ben-Tor, D. Ben-Ami and A. Livneh. Yoqneam III: The Middle and Late Bronze Ages; Final Report of the Archaeological Excavations (1977–1988) (Qedem Reports 7). Jerusalem. Pp. 247–348.
Ben-Tor A. and Bonfil R. 2003. The Stratigraphy of the Early Bronze Age II–III. In. A. Ben-Tor, R. Bonfil and S. Zuckerman. Tel Qashish: A Village in the Jezreel Valley; Final Report of the Archaeological Excavations (1978–1987) (Qedem Reports 5). Jerusalem. Pp. 61–124.
Covello-Paran K. 2003. The Early Bronze Age Occupation at Tel Gat Ḥefer, Lower Galilee, Areas C and D. ‘Atiqot 44:97–138.
Gal Z. 1992. Lower Galilee during the Iron Age (ASOR Dissertation Series 8). Winona Lake.
Eisenberg E. and Greenberg R. 2006. Area EY: The Eisenberg-Yogev Excavations, 1981–1982, 1985–1986. In R. Greenberg, E. Eisenberg, S. Paz and Y. Paz. Bet Yeraḥ: The Early Bronze Age Mound I: Excavations Reports, 1933–1986 (IAA Reports 30). Jerusalem. Pp. 339–468.
Getzov N. 2006. The Tel Bet Yeraḥ Excavations 1994–1995 (IAA Reports 28). Jerusalem.
Livneh A. 2005. The Pottery of the Middle Bronze Age. In A. Ben-Tor, D. Ben-Ami and A. Livneh. Yoqneam III: The Middle and Late Bronze Ages; Final Report of the Archaeological Excavations (1977–1988) (Qedem Reports 7). Jerusalem. Pp. 41–138.
Loud G. 1948. Megiddo II: Seasons of 1935–39 (OIP LXII) (2 vols.). London.
Paz S. 2014. The Small Finds. In. R. Greenberg. Bet Yeraḥ, The Early Bronze Age Mound II: Urban Structure and Material Culture 1933–1986 Excavations (IAA Reports 54). Jerusalem. Pp. 235–298.