בחודשים נובמבר ודצמבר 2007 נערכה חפירה ארכיאולוגית ברחוב דוד מרכוס ברמלה (הרשאה מס' 5281-A; נ"צ 187843-992/648626-47; איור 1), לקראת הנחת צינור ניקוז. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עיריית רמלה, נוהלה על ידי ע' שיאון, בסיוע א' בכר (מנהלה), מ' צ'ו (ניהול שטח), א' האג'יאן (מדידות וסרטוט), א' בלשוב (תכניות), י"ד ארנון (זיהוי כלי חרס), א' לידסקי-רזניקוב (ציור כלי חרס), י"ד ארנון וח' טורגה (כלי חרס), א' קופרשמידט (מעבדת מתכת) ור' קול (נומיסמטיקה).
ברחוב דוד מרכוס שבמרכז העיר רמלה, כ-100 מ' מדרום לבריכת הקשתות וכ-500 מ' מצפון-מזרח למסגד הלבן, נערכה בעבר חפירה ארכיאולוגיות (טואג 2006; Toueg 2007; איור 1: 207/2000-B), ונחשפו בה מבנה גדול וחלקי מבנים שביניהם מפריד רחוב, שזמנם למן הקמת העיר רמלה במאה הח' לסה"נ ועד לסוף המאה הי"א לסה"נ, והובחנו בהם כמה שלבים. בסביבה הקרובה נערכו חפירות ארכיאולוגיות ונחשפו בהן שרידי מבנים ומתקנים המתוארכים לפרק זמן זה (קוגן-זהבי 2004; טורגה 2005; שמואלי וארצי 2006; בושנינו 2008; טורגה 2009; שיאון 2009; עזב 2011; קוגן-זהבי 2011; טואג 2013).
נחפרו 15 חצאי ריבועים (1, 2, 8c–8a ,7–3 ,2e–2a; איור 2), ובחלקם נחשפו כמה שלבי בנייה. שרידים אחדים נפגעו מהנחת צינור ביוב בימינו. בגלל תפרוסת הריבועים לא הייתה אפשרות לזהות קשרים ברורים בין השרידים, ולכן יתואר כל ריבוע בנפרד.
ריבוע 1
זוהו שני שלבים המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה: שלב קדום (II) המתוארך לשלהי המאה הח'–ראשית המאה הט' לסה"נ, ושלב מאוחר (I) המתוארך למחצית השנייה של המאה הט' לסה"נ.
שלב II. נחשפה תעלת ניקוז בנויה שכיוונה מזרח–מערב (L155; רוחב 0.5 מ', עומק 0.9 מ'; איורים 3, 4). דופנות התעלה (W8 ,W7) רחבות, בנויות מאבנים מלוכדות בטיט על בסיס סיד מעורב בכמות רבה של אפר וחרצני זיתים, ולא נמצאו עליהן שרידי טיח. קרקעית התעלה בנויה דומה וטויחה בטיח הידראולי. התעלה קורתה בלוחות אבן שגודלן אחיד. בתעלה ומחוצה לה נמצאו שברי כלי חרס מטיפוסים שהיו בשימוש לאורך כל התקופה האסלאמית הקדומה. בהצטברות שכיסתה את התעלה נחשפו שרידי רצפת טיח אפורה (L121). מתחת לרצפה (L131) נמצאו חרסים המתוארכים למאות הט'–הי' לסה"נ (איור 5). בהצטברות שכיסתה את השרידים נמצאו חרסים בני זמן זה.
שלב I. מעל רצפה 121 נבנה קיר (W4) מאבנים מסותתות בפן החיצוני ומוחלקות בפן הפנימי, שהשתמר לגובה נדבך אחד, ונמשך מזרחה מחוץ לשטח החפירה.
ריבוע 2
נתגלו בור מים, בריכת אגירה, תעלת ניקוז ומתקן (איור 6), השייכים כנראה לחצר של מבנה הנמצא אולי מחוץ לשטח החפירה. זוהו שני שלבים (I ,II).
שלב II. בקצה המערבי של הריבוע נחשף קיר (W10) בנוי מאבני גזית איכותיות, ששרד לגובה שלושה נדבכים, ובו פתח (W10A; רוחב 0.7 מ') שהוליך מערבה. ממזרח לקיר 10 נמצא בור מים מלבני (L171; איור 7) מקורה בקמרון חביתי. שני צינורות חרס המשולבים בתקרת הבור ניקזו את גג המבנה הסמוך אל הבור. לבור פתח רבוע (0.4 × 0.4 מ'; איור 8) והוא נמצא חתום באדמה. דופנות הפתח (W21 ,W19A ,W19 ,W18) בנויות מאבנים מלוכדות בטיט אפור. הבור נחפר חלקית. כמטר ממזרח לבור נחפרה בריכת אגירה מלבנית (L141; מידות פנימיות 1 × 2 מ'). דופנות הבריכה (W17–W15 ,W11) וקרקעיתה בנויות מאבנים מלוכדות בטיט (כ-0.8 מ' גובה השתמרות ממוצע; איור 6: חתך 2–2). קרקעית הבריכה נבנתה הישר על חול. הבריכה טויחה בטיח הידראולי אפור. הפינה הדרומית שלה פגועה ובקרקעיתה ניכר סדק. חלק מהרצפה שמדרום לסדק שקע (איור 9). בחפירת הבריכה נאספו חרסים מן המאות הט'–הי' לסה"נ. אל בור המים ואל בריכת האגירה ניגשה רצפת אבן (L164) בנויה מאבנים מוחלקות במגוון גדלים, שהשתמרה לאורך החתך הצפוני של הריבוע. בתשתית הרצפה נאספו חרסים מן המאות הט'–הי' לסה"נ. המערכת שהזינה את הבריכה לא נמצאה. את הרצפה, בור המים והבריכה כיסתה הצטברות שהובחנו בה שני שלבים, לפי גוון הקרקע: שלב תחתון (L156) שנמצאו בו חרסים המתוארכים למאה הט' לסה"נ, ושלב עליון (L139) שנמצאו בו חרסים המתוארכים למחצית השנייה של המאה הט'–ראשית המאה הי' לסה"נ.
שלב I. בשלב זה נערכו כמה שינויים בחצר. הפתח בקיר 10 נסתם ומדרום לסתימה נבנה מתקן (L148; איורים 6: חתכים 1–1, 2–2; 10), שקיר 10 שימש לו דופן מערבית. שלוש הדפנות האחרות בנויות מאבנים מלוכדות ולא טויחו. לא נמצאה מערכת הזנה או ניקוז, ולכן נראה כי המתקן לא שימש לאגירת נוזלים. את המתקן כיסתה שכבת אפר עבה, אך בהעדר סימני בעירה במתקן או בסביבתו נראה כי האפר הושלך לתוכו. בין בריכת האגירה לבור המים נבנתה תעלת ניקוז שהונחה על רצפת אבן. לתעלה דפנות (W23) בנויות מאבנים מלוכדות ותקרה מלוחות אבן מוחלקות. התעלה השתמרה חלקית בקטע הסמוך לפינה הדרומית-מערבית של הבריכה. צינור חרס שהוחדר דרך קדח בדופן הבריכה הזרים מים אל התעלה.
ריבועים 5–3 ,2e–2a
נחשפו שרידים דלים, בהם אפר רב מעורב בעצמות בעלי חיים שרופות, רצפות טיח (L209) ונדבכי יסוד של קיר אבן (W38).
ריבוע 6
זוהו שלושה שלבים (I–III; איור 11).
שלב III. נחשפה רצפת טיח (L144; איור 11: חתך 1–1), שהושתתה על כמה שכבות של מילוי ופילוס (L153 ,L151). על הרצפה ומתחתיה נאספו חרסים המתוארכים לתקופה העבאסית (איורים 12, 1:13–6).
שלב II. הונחה רצפת טיח חדשה (L132), גונה אפור והיא ניגשת אל קיר (W14), הבנוי מאבנים בינוניות-גדולות שהונחו על יסוד של אבני גוויל.
שלב I. בשלב זה פורקו כנראה הנדבכים העליונים של קיר 14 והונחה רצפת טיח חדשה (L119) על גבי מילוי. בחפירת תשתית הרצפה נאספו חרסים המתוארכים למאות הט'–הי' לסה"נ (איור 7:13–11). בהצטברות מעל הרצפה נמצא מטבע המתוארך למאה הי"ד לסה"נ (קול, להלן: מס' 13).
ריבוע 7
זוהו שני שלבים (I ,II; איור 14).
שלב II. נחשפה פינה של מבנה שקירותיו (W2 ,W1) בנויים מאבנים מוחלקות (גודל ממוצע 0.2 × 0.4 × 0.3 מ'). קיר 1 בנוי משורה אחת של אבנים ואילו קיר 2 בנוי משורת אבנים בפן החיצוני וליבה בפן הפנימי. שני הקירות השתמרו לגובה נדבך אחד מעל נדבך יסוד מאבני גוויל קטנות. אל הקירות ניגשה מבפנים רצפת טיח (L158) שהונחה על מפלס חמרה. אל קיר 1 ניגשו מבחוץ שתי רצפות טיח: רצפה אחת (L145) הונחה הישר על חול ורצפה נוספת (L137) מעליה. בחפירת הרצפות נאספו שני חרסים מן התקופה האסלאמית הקדומה ומטבע עבאסי מן המאות הט'–הי' לסה"נ (קול, להלן: מס' 4).
שלב I. מפלס החיים הוגבה והונחו רצפות חדשות. בתוך החדר הונחה רצפת טיח (L136) שמתשתיתה נאספו חרסים מן התקופה העבאסית. מחוץ לחדר הוחלפה רצפה 137 ברצפה 134, ועליה נאספו חרסים מן התקופה הפאטימית (המאות הי'–הי"א לסה"נ).
ריבועים 8c–8a
זוהו שלושה שלבים (I–III; איור 15).
שלב III. בקצה הדרומי-מערבי של ריבוע a8 נחשף אגן רבוע (L412; כ-6.0 × 6.0 מ') מטויח בטיח הידראולי. דופנות האגן (3W, 22W, 92W; 6.0 מ' גובה השתמרות) בנויות מאבנים מלוכדות. באגן נאספו חרסים המתוארכים לתקופה העבאסית. אל האגן זרמו מים מתעלה בנויה (82W; 5.21 מ' אורך), שהשתמרה חלקית וראשיתה בבור שיקוע (322L) שאליו התחבר כנראה מרזב. דופנות הבור (3.0 מ' גובה השתמרות) והתעלה בנויות מאבנים מלוכדות ומטויחות בטיח הידראולי. בדפנות של בור השיקוע ובאגן שולבו צינורות חרס להזנה ולניקוז. אל התעלה והאגן ניגשה מצפון רצפת טיח (022L) שהשתמרה היטב בריבוע a8. מדרום לתעלה נחשפה תשתית לרצפה (215L) עשויה מאבנים שהונחו על מילוי אדמה (219L), ממנה נאספו חרסים המתוארכים לתקופה העבאסית (איור 16). בהצטברויות מעל בור השיקוע והתעלה נמצא מטבע המתוארך למאה הי"ד לסה"נ (קול, להלן: מס' 15).
שלב II. בריבוע 8c נבנה מתקן עגול (L154; קוטר פנימי 3.5 מ', קוטר חיצוני 4.5 מ', גובה השתמרות 0.13 מ'; איור 15: חתך 1–1). דופן המתקן (W25) והיסודות נבנו מאבני גזית מסותתות היטב. במתקן נמצא מטבע המתוארך למאה הי"ד לסה"נ (ר' קול, להלן: מס' 10). ממערב למתקן נחשפו שני קירות גזית (W23 ,W13) שהשתמרו לגובה נדבך אחד מעל נדבך היסוד. סביב המתקן נאספו חרסים מן התקופה האסלאמית הקדומה ומטבע עבאסי (קול, להלן: מס' 5).
שלב I. מתקן 154 יצא משימוש, רצפתו נפרצה ולתוכו נבנה בור ספיגה עגול (L169; קוטר פנימי 1.2 מ', קוטר חיצוני 1.6 מ'; איור 17). דופן הבור (W26) בנויה מאבני גוויל לא מלוכדות. הבור חסר קרקעית והיה מקורה בכיפה. מתוך הבור נאספו חרסים רבים (איורים 18, 19), שהמאוחרים בהם מתוארכים לתקופה הפאטימית, המאות הי'–הי"א לסה"נ.
ממצא כלי החרס
יעל דתיה ארנון
שתי תקופות עיקריות מיוצגות בממצא הקרמי: המאות הט'–הי' לסה"נ (ימי השושלת הטולונית) והמאות הי'–הי"א לסה"נ (התקופה הפאטימית). למעט כמה שברי כלי חרס מהֶקשרים לא משוכבים, אין ממצאים מן התקופה האיובית (המאה הח' לסה"נ), מצב שונה מזה שנתגלה בחפירות קודמות ברחוב מרכוס. כמו כן, לא נתגלו שברי כלי חרס מן התקופות הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית. אף שלא נערכה ספירה של טיפוסי הכלים, נראה כי לרוב שברי כלי החרס אופי ביתי: כלי הגשה, אגנים, כלי בישול וכלי אחסון נייחים, כגון קנקני זיר, אך לא כלי אחסון ניידים. כל אלה מלמדים כי זיהוי שטח החפירה עם אזור מגורים הוא סביר ביותר. לא נמצאו כלי מותרות, ורוב הכלים הם מטיפוסים שכיחים בבתי מגורים. נתגלה רק כלי ייבוא אחד (איור 8:9); הוא עשוי מטין ובו חסמי מיקה. שני מתקנים (ריבועים 2, 8) נחתמו בערמות פסולת של כלי חרס מן המאות הט'–הי' לסה"נ, המלמדים על התאריך האפשרי שבו פסק השימוש במתקנים אלה. בלוחות מוצג רק מדגם מכלל כלי החרס שנתגלו בחפירה.
בריבוע 1, בתשתית רצפה 121 (L131) נמצאו חרסים המתוארכים למאות הט'–הי' לסה"נ, בהם קערות פשוטות (איור 1:5–4, 6, 7) ומזוגגות (איור 5:5, 8), פכים (איור 9:5, 10), קנקן זיר (איור 11:5), פכיות (איור 12:5, 13), כלי דמוי רימון (איור 14:5) וידית צבועה (15:5).
בריבוע 6, מתחת לרצפה 144 נמצאו חרסים המתוארכים למאה הט' לסה"נ, בהם קערה פשוטה (איור 1:12), קערה מזוגגת (איור 2:12), קדרה (איור 3:12), פך (איור 4:12), ספל (איור 5:12) ונר (איור 6:12). על רצפה זו נמצאו שברים של סיר בישול המחקה כלי אבן מסטיאטיט (איור 1:13), קערה פשוטה (איור 2:13), קנקן זיר (איור 3:13), פכים (איור 4:13, 5) ומכסה (איור 6:13). מתחת לרצפה 119, מהשלב המאוחר, נמצאו חרסים המתוארכים למאות הט'–הי' לסה"נ, בהם קערות פשוטות (איור 7:13, 8), קנקן (איור 9:13), פך (איור 10:13) ומכסה (11:13).
בריבוע 8a, בתשתית רצפה 215 (L219) נמצאו חרסים המתוארכים למאות הי'–הי"א לסה"נ, בהם קערות פשוטות (איור 1:16–4), קערות מזוגגות (איור 5:16), קנקנים (איור 6:16, 7), קנקן זיר (איור 8:16) ופכים (איור 9:16–13).
בריבוע c8, בהצטברויות מתוך בור 169 נמצאו חרסים אחדים המתוארכים למאות הט'–הי' לסה"נ ובעיקר למאה הי"א לסה"נ, בהם אגן (איור 1:18), קערות מזוגגות (איור 2:18–4), מחבת (איור 5:18), סיר מזוגג (איור 6:18), פך או קנקן (7:18), פכים ופכיות (איור 8:18–13), קנקנים (איור 1:19–4) ונר דמי פכית (איור 5:19).
המטבעות
רוברט קול
בחפירה נמצאו 29 מטבעות, ש-15 מהם זוהו (טבלה 1). מטבעות אחדים הם פולוס שחוקים מנחושת מן התקופה העבאסית (מס' 4, 5, 9, 10); אלה נמצאו ברצפות טיח ובהצטברויות מעליהן לצד קרמיקה מהתקופה האסלאמית הקדומה. כן נמצאו כמה מטבעות שאריתיים מן התקופה הביזנטית – ברונזות קטנות (המאות הד'–הו' לסה"נ; מס' 1–3). מטבעות אחדים מן המאה הי"ד לסה"נ (מס' 11–15) הם עדות לפעילות כלכלית באתר בתקופה הממלוכית. הקדום בין מטבעות אלה הוא מימי שלטונו של אל-נאצר מוחמד הא' (1310–1341 לסה"נ) והמאוחר בהם מן המחצית השנייה של המאה הי"ד לסה"נ.
טבלה 1. מטבעות מזוהים
מס'
|
לוקוס
|
סל
|
תקופה/שליט
|
תאריך (לסה"נ)
|
מטבעה
|
מס' ר"ע
|
1
|
127
|
359
|
רומית מאוחרת
|
המאות הד'–הה'
|
|
139207
|
2
|
127
|
343
|
|
139205
|
3
|
102
|
302
|
ביזנטית
|
המאה הו'
|
|
139197
|
4
|
137
|
347
|
עבאסית
|
המאות הט'–הי'
|
|
139208
|
5
|
115
|
322
|
|
139203
|
6
|
115
|
318
|
|
139202
|
7
|
122
|
388
|
|
139204
|
8
|
127
|
343
|
|
139206
|
9
|
209
|
435
|
|
139211
|
10
|
164
|
389
|
|
139210
|
11
|
106
|
306
|
אל-נאצר מוחמד הא', נאצר אל-דין, תקופת שלטונו השלישית (709–741 להג'רה / 1310–1341 לסה"נ)
|
1320/1
|
קהיר
|
139200
|
12
|
110
|
310
|
אל-נאצר נאצר אל-דין חסן (783–784 להג'רה / 1347–1361 לסה"נ)
|
|
דמשק
|
139201
|
13
|
105
|
13305
|
ממלוכית
|
הי"ד–הט"ו
|
|
139198
|
14
|
106
|
13306
|
|
139199
|
15
|
212
|
212
|
|
139212
|
בחפירה נחשפו שרידי מבנה או מבנים שאינם מתגבשים לתכנית כוללת. בור המים ובריכת האגירה שנחשפו בריבוע 2 מעידים כי בחצר נעשתה פעילות שצרכה כמות גדולה של מים. נראה שהמתקנים שנחשפו בריבוע 8 היו בשימוש בחצר של מבנה מגורים ולא באזור תעשייה. בחפירה הסמוכה (
טואג 2006;
Toueg 2007) נחשף רחוב ונראה כי הוא המשיך בריבוע 5, שלא נחשפו בו שרידי בנייה. בחפירה הסמוכה נמצאו שרידי מבנים המתוארכים לתקופות העבאסית והפאטימית. במהלך התקופה הפאטימית המבנים ניטשו וקירותיהם פורקו. גם בחפירה הנוכחית נתגלו שרידים משתי תקופות אלו, אם כי אפשר לראות כי השכבה העבאסית דומיננטית.