בעונה הנוכחית התמקדה החפירה בחלקו הדרומי-מערבי של היישוב, סמוך למבנה החצר המבוצר. מטרת החפירה הייתה לעמוד על מאפייני הכפר. נחפרו שלושה שטחים (B1 ,B ו-C) בשטח של כדונם אחד ונחשפו בהם בעיקר שרידים של שני מבני חצר, שהיו חלק ממבני המגורים של הכפר. בסיסי הקירות נבנו מאבני גוויל והשתמרו לגובה של שלושה נדבכים. נראה כי חלקם העליון של הקירות נבנה מלבני בוץ. על סמך כלי החרס, כלי האבן והמטבעות שנתגלו, היישוב התקיים, בדומה למבנה החצר המבוצר, למן המחצית הראשונה של המאה הא' לסה"נ ועד לסיום מרד בר כוכבא.

 
שטח B1 (כ-30 מ"ר), צמוד לקיר הדרומי של בית החצר המבוצר, נפתח במטרה לעמוד על הקשר שבין בית החצר המבוצר למבני הכפר. נחשפה מחדש תעלת מים מטויחת, שנחפרה בחלקה בעבר, והוליכה מים אל בור המים ואל מקוואות הטהרה שבמבנה. מדרום לתעלת המים וצמוד לה, מתחת לשכבת מפולת, נחשפו ראשי קירות של מבנים. החפירה בשטח זה לא הושלמה ואי אפשר לעמוד על מתארן המלא של יחידות אלו.
 
בשטח B (כחצי דונם), כ-25 מ' מדרום לשטח B1, נחשפו קטעי חדרים שהם חלק ממבנה חצר רחב ידיים. חצר המבנה נחשפה חלקית. על רצפות חדרי המבנה נחשפו תנורי בישול אחדים ומגוון כלי חרס שתוארכו למן המאה הא' ועד לשנת 135 לסה"נ. מחקר ראשוני של המטבעות משטח זה העלה שמרביתם מתקופת הנציבים וחלקם מתקופת מרד בר-כוכבא. עוד נמצאו כלי אבן מגיר, אבני שחיקה וכתישה וכלים חקלאיים אחדים ממתכת.
 
בשטח C (כחצי דונם), כ-20 מ' דרומית-מזרחית למבנה החצר המבוצר, נחשפו בסיסי קירות, המרכיבים לפחות שתי יחידות מגורים גדולות מטיפוס מבני החצר המוקפים חדרים. כלי החרס, כלי אבן הגיר והמטבעות שנמצאו על רצפות החדרים תוארכו אף הם למן המאה הא' לסה"נ ועד לסוף מרד בר-כוכבא. בחלק מהחדרים נמצאו מטבעות רבים ממטבעת העיר אשקלון לצד דינרים רומיים וחותם מאבן גיר.
 
בכל שלושת השטחים שנחפרו נחשפו בסיסי קירות דלים, בנויים אבני גוויל, ששימשו תשתית לנדבכים של לבני בוץ, בניגוד למצודה שנבנתה מאבני צור גדולות. החפירה בשלושת השטחים לא הושלמה ולפיכך אי אפשר עדיין לעמוד על תפקידם ומאפייניהם של המבנים בכפר. עם זאת אפשר לקבוע שהכפר ומבני החצר המבוצרים חרבו בפרק זמן אחד, כנראה בשנת 135 לסה"נ. חפירות העונה הראשונה תומכים במסקנותיו של אלון שלפיהן התקיים הכפר במהלך המאה הא' לסה"נ וחרב במהלך מרד בר-כוכבא (אלון תשמ"ו).