בחודשים ינואר-פברואר 2009 נערכה חפירת הצלה ברחוב מיכה ברמלה (הרשאה מס' 5588-A; נ"צ 187659-82/647963-88), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון הקרן לתכניות הגיל הרך, נוהלה על ידי צ' קניאס, בסיוע א' בכר (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות ושרטוט), א' פרץ (צילום), ע' שיאון (ייעוץ), ח' טורגה (כלי חרס) ומ' שויסקיה (ציור כלי חרס).
שטח החפירה מרוחק כ-500 מ' מדרום-מזרח למסגד הלבן, בשטחי העיר העתיקה של רמלה. בחפירה בשנים 2002–2003 סמוך לאצטדיון העירוני של רמלה נחשפו שרידי יישוב המתוארכים למאות הח'–הי"א לסה"נ, ובהם מבני מגורים, מתקנים תעשייתיים, בורות אגירה ותעלות מים (חדשות ארכיאולוגיות 120). בחפירה בשנת 2008 ברחוב נחמיה נחשפו שרידי מבנה ובור מים המתוארכים למאה הט' לסה"נ (חדשות ארכיאולוגיות 122).
נחפרו שלושה ריבועים (C ,B ,A) ונחשפו שתי שכבות בנייה המתוארכות למאות הט'–הי"א לסה"נ (איור 1).
שכבהII (המאות הט'–הי' לסה"נ)
שלב 1. נחשפו שרידי קירות דלים ושרידי מתקן, שנבנו על גבי החול. במרכז ריבוע A נחשף קיר (W124; אורך השתמרות 1.2 מ'; איור 2), שנבנה מאבני בנייה בינוניות. במרחק כ-0.2 מ' מצפון לקיר 124 נחשף קנקן מטיפוס זיר. קנקנים מטיפוס זה שימשו לאחסון, ובדרך כלל הונחו מתחת לרצפות. בפינה הצפונית של הריבוע נחפר מתקן סגלגל (W114; מידות 0.6×0.7 מ'). בקצהו המזרחי של המתקן נחשפה תעלה, ששימשה להכנסת אוויר. השתמרותו הגרועה של המתקן אינה מאפשרת לקבוע האם מדובר בטבון או בכבשן.
בריבוע C נחשף קיר (W127; רוחב 0.5 מ'), שנבנה מאבני בנייה בינוניות. בחתך הצפוני-מערבי של הריבוע נחשף קטע של קיר לבנים שרוף (W128).
שלב 2. בריבוע A, מעל לקנקן הזיר משכבה III, נבנה מתקן מלבני מטויח (L120; איור 3), שהשתמרותו דלה; הוא שימש כנראה לאגירת נוזלים.
בשכבה זו נתגלו שברי כלי חרס המתוארכים למאות הט'–הי' לסה"נ, ובהם קערות (איור 4: 1–5), קערה עמוקה (איור 4: 6), קערות מזוגגות ירקרק (איור 4: 7, 8), קערה מזוגגת ירוק בהיר (איור 4: 10), קערה מעוטרת בהתזה (איור 4: 11), קדרות (איור 4: 12–14), קנקנים (איור 5: 1, 2), פכי מסננת (איור 5: 3, 4), פכים (איור 5: 5–7), פכים מעוטרים בחיתוך סכין (איור 5: 8, 9), פך מטיפוס מפג'ר (איור 5: 10), פקק (איור 5: 11), גביע (איור 5: 12) ונרות (איור 6: 1–3).
שכבה I (המאות הי'–הי"א לסה"נ)
בפינה המזרחית של ריבוע A נחשפה פינת מבנה, שנבנתה מאבני גזית בינוניות
(W108 ,W101). במקביל לקיר 108 ממערב נחפרה תעלת שוד של קיר (L118). אל תעלת השוד ניגשת רצפת טיח (L112; איור 7). מצפון-מערב לתעלת השוד נחשף קיר נוסף (W109). הקיר והרצפה כיסו את מתקן 120 משכבה II והוציאו אותו משימוש.
בריבוע B נחשפו שרידי קיר (W102; איור 8), שחלקו הצפוני נשדד (L116; איור 9). אל קיר 102 ניגש ממזרח קיר (W106). קיר נוסף (W129) נבנה צמוד לקיר 102 ממערב וחלקו הצפוני נשדד. אל קירות 102 ו-106 ניגשת רצפת טיח עבה (L105). קיר 106 הינו הדופן הדרומית של בור מים (L111), שקורה בקמרון חבית שהתמוטט ברובו (איור 10). דפנות הבור והקרקעית נבנו מאבני גוויל, שלוכדו במלט לבן וטויחו בטיח בגוון ורוד שהונח על מצע של שברי כלי חרס. ממערב לקיר 102 נחשפו שני טבונים.
בריבוע C נחשף קיר (W127) אליו ניגשת רצפת טיח (L121). הרצפה הונחה על מילוי חמרה (L122) שמתחתיו נחשף חול סטרילי. על הרצפה, צמוד לחתך הצפוני-מערבי של הריבוע, נחשף טבון (L123).
בשכבה זו נתגלו שברי כלי חרס, המתוארכים למאות הי'–הי"א לסה"נ, ובהם קערה שעוטרה בעיטור סגרפיטו וזוגגה בצהוב על חיפוי לבן (איור 4: 9) ושבר כלי זואומורפי המתוארך למאה הי"א לסה"נ (איור 6: 4).
בחפירה נחשפו שרידי מבנה מגורים אחד או יותר, בור מים וטבונים. חלק מהקירות נשדדו. מממצאי החפירה עולה כי הבנייה החלה בתקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ) והמבנה היה בשימוש רציף עד לתקופה הפאטימית (המאות הי'–הי"א לסה"נ). במהלך פרק הזמן הזה נערכו בו שינויים. ממצא כלי החרס באתר אופייני לבתי מגורים ולשימוש יום-יומי. החפירה מוסיפה מידע חדש לגבי גבולותיה של העיר רמלה במאות הט'–הי"א לסה"נ.