בחודשים יוני–יולי 2011 נערכה חפירת הצלה בגבעה ליד עין בשור (עין א-שלאלה) שבתחומי פארק אשכול (הרשאה מס' 6208-A; נ"צ 151750/579780). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון הקרן הקיימת לישראל, נוהלה על ידי נ' שאול בסיוע י' אל-עמור (מנהלה), א' שמואלי (בטיחות), ג' סרי (פיקוח), ד' ורגה (הנחיה) וא' יהודה (הנהלת פארק אשכול). כמו כן סייע רבות נ"ש פארן בהבנת האתר.
האתר שעל הגבעה, כ-20 ק"מ ממזרח לעזה, נתגלה בזמן מלחמת העולם הראשונה, אחרי שכוח אוסטרלי-ניו זילנדי של אנזא"ק, כבש את הגבעה מידי התורכים. החיילים הבחינו ברצפת פסיפס בתחתית תעלה שחפרו התורכים ודיווחו על כך. הפסיפס פורק לכמה חלקים ונשלח לקהיר ומשם לאוסטרליה, וכיום הוא מוצג במוזיאון להנצחת המלחמה בקנברה. בגבעת שלאל לא נערכו חפירות ארכיאולוגיות עד היום, אולם כתובת שהייתה בפסיפס מעידה כי הוא ריצף כנסייה שנבנתה בשנת 622 לפי ספירת עזה, היא שנת 561/2 לסה"נ.
נפתח ריבוע אחד (5×5 מ', 0.5 מ' עומק) תחת רצפה עגולה מבטון ואבנים שנוצקה על ראש הגבעה לתצפית בשנות השבעים של המאה הכ'. מתחת שכבת הבטון נמצאה שכבת חול (כ-0.1 מ' עובי), תחתיה מילוי אדמת ואדי עם חלוקים קטנים (כ-0.2 מ' עובי) ומתחתיו קרקע נקייה. נעשו כמה חתכי בדיקה באמצעות מחפרון (עד כ-2.5 מ' עומק). הן בריבוע הן בחתכי הבדיקה לא נתגלו ממצאים למעט אבן בנייה מסותתת שהתגלתה הישר מתחת לשכבת המילוי בתעלת בדיקה בחלק הצפוני-מערבי של החפירה.
החפירה בגבעה העלתה כי מלבד שבר אבן הבנייה, לא נותרו ממצאים על ראש הגבעה. נראה כי לאחר שהוצאה רצפת הפסיפס ולפני שהוקם מעגל הבטון ששימש לתצפית, יושר השטח והוסרו כל השרידים הארכיאולוגיים.