בחודש אוקטובר 2012 נערכה חפירת בדיקה בכפר אכסאל (הרשאה מס' 6637-A; נ"צ 230839-873/732150-175; איור 1), בעקבות חשיפת שרידים עתיקים בתעלות בדיקה שנחפרו לקראת בנייה פרטית. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ע' מוקארי (צילום שטח), בסיוע י' לבן (מנהלה), ר' מישייב (מדידות וסרטוט), ו' אטרש (הנחיה מדעית), י' גורין-רוזן (זכוכית), ד"צ אריאל (נומיסמטיקה), ח' טחן-רוזן (ציור כלים) ופועלים מנצרת עילית.
הכפר אכסאל נמצא כשני קילומטרים מדרום-מזרח לנצרת, בצפון בקעת כסלות שבעמק יזרעאל. השם הערבי אכסאל משמר את השם העברי 'כסלות תבור', המופיע בגבולות שבט זבולון (יהושע י"ט:12) ושבט יששכר (יהושע י"ט:18). יוסף בן מתתיהו מציין כי 'כסלות במישור הגדול', כלומר, בעמק יזרעאל, שסימן את הגבול הדרומי של הגליל התחתון (מלחמת היהודים ג':35–40), וזוהי עדות ליישוב בתקופה הרומית הקדומה. בסקר של הקרן הבריטית מתואר בקצה המזרחי של הכפר בית קברות מהתקופות הרומית והביזנטית (Bagatti 2001:214–217). בעשרים השנים האחרונות נערכו בסביבת גרעין הכפר העתיק חפירות אחדות, ונחשפו מערות קבורה חצובות שלהן כוכים ומקמרים מהתקופות הרומית והביזנטית (מוקארי תשס"ג), מחצבת אבן גיר קטנה מהתקופה הרומית או הביזנטית (אלכסנדר 2008), גת חצובה שלה ריצוף פסיפס, חצר פתוחה ומתקן מטויח מהתקופה הביזנטית (ברוך תשנ"ז) ושרידים אדריכליים מעטים מהתקופות הביזנטית המאוחרת והממלוכית (אשרי תשנ"ד). במרכז גרעין הכפר בנויה מצודת אבן מהתקופה הצלבנית או הממלוכית, שהשתמרותה גרועה.
בחפירה נפתחו שלושה ריבועי חפירה (כ-70 מ"ר) בקצה המזרחי של הגרעין העתיק של הכפר, ונחשפו חלקית שרידי מאוזולאום מונומנטלי (איורים 2, 3) מהמאה הד' לסה"נ.
נחשפו שלושה מהקירות החיצוניים של המאוזולאום: הצפוני (W12; אורך 15 מ', רוחב 1.1 מ', גובה 2 מ'), המזרחי (W16; אורך 5 מ', רוחב 1.1 מ', גובה 1.6 מ') והמערבי (W17; אורך 7.5 מ', רוחב 1.1 מ'). נראה כי הקיר הדרומי נמצא מתחת למבנה מגורים בן ימינו. הקירות נבנו בבניית גזית באבני גיר גדולות שסותתו היטב. קיר 12, הצפוני, נחשף לכל אורכו. אל שלושת הקירות ניגשת רצפה (L10), שנבנתה מלוחות שטוחים של אבן גיר. מעל לרצפה נאספו שברי כלי חרס, ובהם שבר קערה המתוארכת למאה הד' לסה"נ (איור 2:4). בחלק המזרחי של המבנה לא נשתמרה רצפת לוחות האבן; נתגלה שם אולם קבורה תת-קרקעי רבוע (L11; מידות 3 × 3 מ', כ-1.7 מ' גובה; איור 5). יש להניח שלאולם הקבורה היו שני פתחים, ששרידיהם נתגלו בחתך הדרומי של החפירה. בפתחים אלה הובחנו שתי נישות לאבני גולל, שהותקנו כנראה משני צדי הפתחים. על רצפת אולם הקבורה נמצא מטבע המתוארך לשנים 364–375 לסה"נ (ר"ע 143593). נמצאו גם שברי קנקנים (איור 3:4, 4, 7) ופך (איור 8:4), המתוארכים לשלהי התקופה הרומית, וקערת זכוכית (איור 6; גורין-רוזן, להלן). בצדו המזרחי של האולם נחשף משכב קבורה (0.8 × 1.9 מ'), המוגבה מרצפת אולם הקבורה כדי 0.6 מ'. בצדו המערבי של אולם הקבורה נחשף כוך קבורה מלבני (L14; מידות 0.5 × 1.7 מ'; איור 7), שתקרתו לא נשתמרה בשלמותה. מרצפת הכוך נאספו שברי קנקנים (איור 5:4, 6) מהמאות הד'–הה' לסה"נ. יש להניח שמתחת לרצפת לוחות האבן, במערב המאוזולאום, היו אולמות וכוכי קבורה נוספים. מעל לרצפת המאוזולאום נמצאה שכבת אדמה בהירה (0.3 מ' עובי), ששימשה תשתית לרצפת טיח סיד. על סמך הממצא הקרמי והמטבע המאוזוליאום מתוארך למאה הד' לסה"נ.
במרחק כמטר אחד מצפון לקיר 12 נתגלה קיר, שבנייתו ירודה (W13); הוא קדם למאוזולאום. בסביבתו נמצאו מעט חרסים, ובהם שבר קערה (איור 1:4) מהתקופה הרומית. במרחק של כ-20 מ' ממערב למאוזולאום נמצאה רצפת מאוזולאום נוסף (7 × 7 מ') שלא נחפר או תועד.
קערת זכוכית גדולה
יעל גורין-רוזן
באולם קבורה 11 נמצאו שבר גדול של שפת קערה ושני שברים גדולים של בסיס קערה. גוון הזכוכית ירקרק-כחלחל, מכוסה צמידה חולית קשה וכתמי בליה כסופה, שחורה וססגונית. על סמך הקוטר, טיב החומר ומאפייני הטיפוס אפשר לשייך את השברים לקערה אחת, אף שאין נקודת חיבור בין השפה לבסיס (איור 6).
לקערה שפה מקופלת חוצה ומטה בכפל רחב המסתיים בקיפול נוסף כלפי מעלה שהודק לדופן. בסיסה עשוי מגדיל זכוכית עבה שהוצמד אל תחתית הכלי; סימני העיבוד ניכרים עדיין על הבסיס. קוטר השפה המשוער כ-44 ס"מ וקוטר הבסיס כ-22 ס"מ, מחצית מקוטר השפה. זוהי ללא ספק קערה גדולה ורדודה.
שפות של קערות דומות נמצאו בין כלי הזכוכית בבית המלאכה לייצור כלי זכוכית בג'למה, שתוארך למחצית השנייה של המאה הד' לסה"נ; קערות אלה כונו 'קערות עם צווארון מקופל' (Bowls with folded collar; Weinberg and Goldstein 1988:48, Figs. 4–7). קערות שלהן בסיסים דומים כונו בג'למה 'קערות עם בסיס טבעת מוצק' (Bowls with solid base ring; Weinberg and Goldstein 1988:58, Figs. 4–20). קערות מטיפוס זה אופייניות לשלהי התקופה הרומית ומוכרות ממכלולי קבורה ויישוב ומבית המלאכה שנזכר לעיל.
נוסף על שברי הקערה נמצא בחפירה שבר אחד של כלי זכוכית מעוות בחום שאי אפשר לזהותו.
נחשף מבנה מאוזולאום, שנבנה בבניית גזית, המתוארך לתקופה הרומית המאוחרת (המאה הד' לסה"נ). המבנה מלמד כי ממזרח לגרעין הקדום של הכפר היה בית קברות מפואר. אפשר לשער כי בקרבת המאוזולאום היה יישוב אמיד משלהי התקופה הרומית.
אשרי א' תשנ"ד. אכסאל. חדשות ארכיאולוגיות קא–קב:120.
ברוך א' תשנ"ז. כסלות תבור. חדשות ארכיאולוגיות קז:24–25.
מוקארי ע' תשס"ג. אכסאל. חדשות ארכיאולוגיות 32:115–33.
Bagatti B. 2001.Ancient Christian Villages of Galilee. Jerusalem.
Weinberg G.D. and Goldstein S.M. 1988. The Glass Vessels. In G.D. Weinberg ed. Excavations at Jalame: Site of a Glass Factory in Late Roman Palestine. Columbia, Mo. Pp. 38–102.