מן השכבה הקדומה נחשפה בשטח A פינתו הדרומית-מערבית של מבנה (W14 ,W13; איור 2) בנוי בניית ראש ופתין באבני גזית גדולות עם סיתות שוליים (איור 3). אל המבנה, מצדו החיצוני, ניגשה רצפה עשויה גיר כתוש שהונחה על גבי קרקע בתולה, אדמת יער מקומית. בפינה הצפונית-מזרחית של שטח C נחשף קטע קיר בנוי אבנים מהוקצעות שהונחו על גבי סלע האם. על פי ממצא כלי החרס ניתן לתארך את ראשית היישוב לתקופה הרומית התיכונה ובתקופה זו כנראה גם ניטש המקום.

בשכבה המאוחרת נעשה שימוש בפינה הדרומית-מערבית של המבנה הקדום ונבנתה בה יחידה אחת של שני כבשנים לצריפת כלי חרס (שטח A) שאחד מהם נחשף בשלמותו. השתמר ממנו תא הבערה ובמרכזו עמוד רחב שתמך ברצפת תא הצריפה. חזית הכבשן נבנתה באבנים גדולות בצדו הצפוני ונחשף בה פתח תא הבערה בשלמותו. בחזית הפתח נחשף סלע אם חלק ומפולס ששימש רצפה. ממזרח לכבשן נחשף קטע קטן מן הכבשן השני. כ-10 מ' צפונית-מזרחית לכבשנים, בשטח C, נחשפו חלקית יסודות תאי בערה של צמד כבשנים נוסף במצב השתמרות גרוע. בצדו הצפוני של אחד הכבשנים נחשף פתח תא הבערה. 
לאחר שהכבשנים יצאו מכלל שימוש, הפכו תאי הבערה של הכבשנים וכן הרצפה שבחזית זוג הכבשנים הדרומיים לאתרי אשפה של פסולת קדרים. נראה כי מקורה של פסולת זו בבית יוצר אחר שהיה בסביבה אך לא נחפר. הפסולת כללה כמות רבה של שברי כלי חרס ושברים אחדים של כלים מעוותים מצריפת יתר. בקצה המערבי של החתך הגדול (ריבוע B) שפגע באתר נחשף בור אשפה נוסף ובו כמות גדולה של פסולת בית יוצר (איור 4).
בבדיקה ראשונית של ממצא כלי החרס משכבה זו נראה כי במקום יוצרו בעיקר קנקנים חביתיים שהובחנו בהם שלושה טיפוסים עיקריים. לצדם יוצרו גם מעט מכסים לקנקנים, קערות וקנקני אנטיליה. ממצא כלי החרס מתוארך למאה הג' לסה"נ. עם הפסקת הייצור ניטש המקום ולא חזרו להתיישב בו.