סטרטיגרפיה

הרצף הסטרטיגרפי מבוסס על הפרופיל של החתך העמוק בשטח D (כ-1.8 מ'; איור 4). הממצא בשטחים האחרים התייחס לפרופיל זה (להלן).
בשטח D זוהו שלוש שכבות. שכבה 3 התחתונה (0.8 מ' עובי) כללה סדימנט שצבעו צהוב עד אפור בהיר. בתחתית השכבה נמצא רובד דק של אבנים מזוות וביניהן חלוקים ואבנים קטנות, שהונח כנראה בידי אדם. מעל רובד האבנים, בגובה של 0.4-0.2 מ', נמצאו שרידים אפשריים של קירות הבנויים אבנים בינוניות ולא מעובדות (0.25×0.30 מ'), שהיו חתומים ברובד אבנים נוסף שנמצא 0.15-0.10 מ' מעליהם (איור 5). בכל השכבה נמצאו פריטי צור ועצמות בעלי חיים; חרסים אחדים שנמצאו מעל רובד האבנים העליון חדרו כנראה משכבה 2, שחולקה לשני שלבים על סמך כלי חרס טיפוסיים. שכבה 2 מאופיינת ברובד אופקי ועבה (0.7-0.6 מ' עובי) של אדמה אפורה בהירה ובה ריכוז גבוה של אבנים מזוות ושרופות. בשלב התחתון (2b; כ-0.4 מ') נמצאו חרסים מתקופת הניאולית הקרמי, כמות גדולה של צור ירמוכי ומעט עצמות בעלי חיים. בשלב העליון (2a; כ-0.2 מ') נמצאה כמות עשירה של חרסים מהתקופה הכלקוליתית הקדומה (ואדי רבה).
שכבה 1 העליונה (0.3-0.2 מ') הינה סדימנט אפור כהה ופריך שהכיל אבנים מזוות וממצאים מעטים.
בשטחי החפירה האחרים נחשף אופק ארכיאולוגי דק ובו אלמנטים אקראיים. אלה כללו בורות (איור 6) ומוקדים, בעיקר בתוך תעלות שנחפרו לתוך הקרקע האלוביאלית. באופק זה נמצאו כלי צור, כלי אבן אחדים, שברי כלי חרס שהשתמרו גרוע ועצמות בעלי חיים שתוארכו ברובן לניאולית הקרמי. שטחים B ,A ו-C הקבילו למפלס החיים של הניאולית הקרמי (שכבה 2b) ואילו שטח E יוחס לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית (שכבה 3).
בתעלות הבדיקה (TR1-19; לוקוסים 172-150; ר' איור 3) נמצאו בורות רבים, סגלגלים ועגולים, ובהם חלוקים ואבנים קטנות (לוקוסים 153, 164-162, 167, 168). כמו כן נמצאו אבני גוויל (לוקוסים 161-156, 169), כתמים של חרסית שרופה (לוקוס 166) ושרידים אפשריים של קירות (לוקוס 155; איור 7). הממצא בתעלות הבדיקה לא נחפר אך תועד בדייקנות בעזרת GPS. התיארוך היה קשה משום שנמצאו חרסים שחוקים אחדים בלבד. על סמך פריסת הממצא בתעלות הבדיקה ובשטחי החפירה דומה שהאתר השתרע על שטח של כ-15 דונם.
 
אדריכלות
בשטח A נחשף מוקד רדוד כ-0.2 מ' מפני השטח (לוקוס 102), תחום בשתי אבנים שבמרכזו הובחנו פיסות פחם אחדות. בדיקת פחמן 14 שנלקחה מאחת הפיסות הגדולות תוארכה לימי הביניים (cal. BC 100 ± 1,240). זמנו של כל הממצא בסביבה הקרובה: כלי צור וחרסים ולפיכך נראה כי המוקד חדר לשכבת הניאולית הקרמי.
בשטח B נחשף מתקן עגול קטן (לוקוס 111; 2.4-2.0 מ' קוטר; איורים 8, 9) בנוי אבני גיר קשות, מעוגלות ולא מהוקצעות (0.6-0.2 מ'). מתארו המלא לא נחשף, אך נראה שהכניסה אליו הייתה מצפון. אבן שחיקה (איור 10) וחרסים שחוקים אחדים מעידים שהמבנה שימש לפעילות ביתית יום-יומית.

 

ממצא צור

במכלול הניאולית הקדם-קרמי הקטן (שכבה 3) נמצאו 474 פריטים, רובם נתזים ולהבים. נמצאו להבים העשויים בטכניקה בי-פולרית ואופייניים לניאולית הקדם-קרמי ב'. החודים שנמצאו עשויים בהתזת לחץ דו-פנית ואופייניים לשלב האחרון של הניאולית הקדם-קרמי ב' או לניאולית הקדם-קרמי ג' (איור 11: 1, 2).  גם בלהבי המגל יש תכונות המאפיינות את הניאולית הקדם-קרמי ב' או ג', לדוגמה פריטים קטומים שגבם מעוצב בשברור חצי זקוף ואילו הקצה הפעיל מעוצב בשברור עדין המופיע על הגב והגחון (איור 11: 3). ראוי לציין שבמהלך הסקר שנערך על ידי פרנקל וגצוב באתר נמצאו כלים אחדים המעידים על התיישבות בתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב', בהם ראש חץ חילואן (מפת אכזיב [1] ומפת חניתה [2]: איור 2.80.4.3) שעשוי על להב שצבעו סגול.
מכלול הניאולית הקרמי (שכבה 2b) גדול יחסית וייצוגי (N=4104). בפסולת שולטים הנתזים ואילו ללהבים תפקיד מינורי לעומת מיקומם במכלול הניאולית הקדם-קרמי. את המכלול מאפיינים להבי מגל העשויים בשינון עמוק (איור 11: 4, 5) וכן איזמלים קטנים אליפסואידים המייחדים את מכלולי הצור הירמוכיים (איור 11: 7).
המכלול מהכלקולית הקדום (ואדי רבה; שכבה 2a) קטן וכולל 357 פריטים. שולטת בו טכנולוגיית הנתזים, כמו בניאולית הקרמי, הניכרת בשכיחות של פסולת וגרעינים. להבי מגל מייצגים את הכלי הטיפוסי ולהם גב וקטימות עם קצה פעיל חלק (איור 11: 6, 8, 9).
 
כלי חרס
בשטחי החפירה נמצאו חרסים אחדים, רובם מהתקופות הרומית והביזנטית, שחדרו לשכבות הקדומות של האתר. ממצא כלי החרס המשמעותי נחשף בשטח D, שם זוהו שני שלבים קרמיים, ניאולית קרמי (שכבה 2b) וכלקולית קדום (ואדי רבה; שכבה 2a). מכלול הניאולית הקרמי קטן ובו חרסים רבים עשויים ביד מחומר גס, אופייניים בהם שברי שפות של קערות (איור 3-1:12). נמצאו רק מעט כלים שפניהם מעובדים למרות שאלה אופייניים מאוד לתרבות הניאולית הקרמי. בולט מאוד העדר יסודות שיאפשרו את שיוך כלי החרס למכלול ידוע מן התקופה, הירמוכי או יריחו IX (לודי).
הממצא מהכלקולית הקדום מועט לעומת הניאולית הקרמי. עם זאת הוא כולל טיפוסי כלי חרס אופייניים למכלולים מהכלקולית הקדום (ואדי רבה). כלי החרס עשויים ביד ולחלקם חיפוי אדום ושחור ממורק, למשל קערה רדודה עם שפה נוטה פנימה (איור 11: 4). בשכבה זו נמצא כלי מזווה מעוטר בפסים גליים בצדו החיצוני; בצדו הפנימי חרות דגם של קווים מצטלבים (איור 11: 5). נמצאו שני שברים מעוטרים בחריתות מודגשות האופייניים מאוד לתרבות ואדי רבה (איור 11: 6, 7). כמו כן נמצא בשכבה a2 פלך חרס, כנראה פלך טווייה (איור 11: 8).
 
כלי אבן
מכלול כלי האבן הקטן כלל 21 פריטים. כמעט מחציתם נמצאו לא בהקשר ארכיאולוגי, על פני שטח או בתעלות הבדיקה. הכלים שנמצאו במכלולים ברורים מיוחסים לניאולית הקדם-קרמי ולניאולית הקרמי. הם כוללים אבני שחיקה, מקבת ושפות קערות. ראוי לציון פריט מחורר (ראש אלה?) וגרזן פולחני קטן מאבן ירוקה שנמצא על פני שטח.את הפריט המחורר יש לתארך לכלקולית הקדום (ואדי רבה) או המאוחר (ע'סולי) ואת הגרזן הפולחני ניתן לשייך בכלליות למכלולים של הניאולית הקדם-קרמי ב'. ראויה לציון מיוחד אבן מחורצת ליישור עצמות או להשחזת ראשי חץ שנמצאה בשכבה 3 (ניאולית קדם-קרמי ב').
בעלי החיים

מכלול בעלי החיים בנחל בצת II  (כ-NISP=88) כולל בעיקרו שרידים של עזים וכבשים

(Capra hircus and Ovis aries; NISP=40), בקר (Bos sp.; NISP=27) וחזיר בר

(Sus scrofa; NISP=18) מהתקופות הניאולית הקרמי והכלקולית הקדום. עצם של עז

(Capra) הייתה הפריט המזוהה היחיד מהניאולית הקדם-קרמי.