גת (לוקוס 202) עם שני משטחי דריכה. משטח הדריכה העיקרי (2.6×3.0 מ', כ-0.1 מ' עומק) נחצב ממערב לבור האיגום (1.2×1.4 מ', 1.2 מ' עומק) ומחובר אליו בתעלה (0.4 מ' אורך, 0.08 מ' רוחב, 0.05 מ' עומק). משטח דריכה קטן יותר (0.9×1.2 מ', 0.05 מ' עומק) נחצב מדרום לבור ומחובר אליו בתעלה רדודה (0.3 מ' אורך, 0.05 מ' עומק).

 
מתקני סחיטה. על משטח הסלע נחצבו חמישה מתקני סחיטה, הכוללים משטח דריכה לצד ספלול או אגן, שביניהם מחברת בדרך כלל תעלה קצרה:
1. מתקן 203 (איור 3): משטח דריכה שצורתו אינה רגולרית (כ-1.5×1.5 מ', 0.03 מ' עומק); ספלול (0.3 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק); תעלה (0.1 מ' אורך, 0.05 מ' עומק).
2. מתקן 204 (איור 4): משטח דריכה סגלגל (0.9×1.1 מ', 0.03 מ'עומק); ספלול (0.5 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק); תעלה (0.07 מ' אורך, 0.03 מ' עומק).
3. מתקן 205 (איור 5): משטח דריכה מרובע (כ-1.0×1.2 מ', 0.02 מ' עומק), שאליו צמודים שני ספלולים (0.15 מ' קוטר, 0.05 מ' עומק כל אחד).
4. מתקן 206 (איור 6): משטח מעוגל (כ-0.2 מ' קוטר, 0.05 מ' עומק); ספלול עמוק
(0.15 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק); תעלה (כ-0.1 מ' אורך, 0.04 מ' רוחב, 0.02 מ' עומק).
5. מתקן 209 (איור 7): משטח דריכה סגלגל (כ-1.2×2.0 מ', 0.03 מ' עומק); אגן חצוב (כ-0.7 מ' קוטר, 0.4 מ' עומק); תעלה רדודה (0.15 מ' אורך, 0.07 מ' רוחב, 0.04 מ' עומק).
 
ספלולים. נוקו שני ספלולים רדודים (לוקוס 207 – 0.05 מ' קוטר, 0.05 מ' עומק; לוקוס 208 – 0.2 מ' קוטר, 0.05 מ' עומק).
 
מערה. במדרון הדרומי של הגבעה, כ-70 מ'ממשטח הסלע שבראשה, נמצאה מערה (לוקוס 201; כ-6×17 מ', יותר מ-2 מ' גובה; איורים 8, 9). פתחה הוצר בקיר רחב (כ-1 מ' רוחב), שנבנה מאבנים במגוון גדלים; בקיר נקבע פתח צר (כ-0.5 מ' רוחב). במערה לא נמצאו מחיצות או מתקנים המאפיינים מערת מגורים, ונראה לפיכך כי שימשה דיר צאן. לצד הפן הפנימי של הקיר נחפרו במערה שני ריבועים (לוקוסים 210, 211) עד לסלע האם (0.15 מ' מפני השטח). בריבוע שנחפר בחזית המערה עד לסלע האם (לוקוס 200; 0.2 מ' מפני השטח) נמצאו שברי כלי חרס מן התקופה הביזנטית.
 
מדרגה חקלאית. את אפיק הוואדי שמדרום לגבעה חוצה מערכת של כעשרים מדרגות חקלאיות (30–40 מ' אורך, 15–27 מ' רוחב [מגדה לגדה], 1 מ' גובה), הנתמכות בקירות בנויים אבן (1.0–1.5 מ' רוחב). משני צדיו של קיר מדרגה (18 מ' אורך, 1 מ' גובה, 1.5 מ' רוחב), המרוחק כ-20 מ' מדרום למערה, נפתח חתך (לוקוס 341; 3×3 מ'; איורים 10, 11) במקום שבו אותרה פִרצה ישנה במדרגה, שם עוברת דרך עפר. התברר כי הקיר בנוי מאבני גוויל (עד כ-0.7 מ' אורך) על תשתית של אבנים קטנות, המונחת על שכבת לס (כ-0.4 מ' עובי) המכסה על הסלע. בחתך נמצאו חרסים מן התקופה הביזנטית.