החפירה נערכה בשוליים המערבים של הכפר (100 מ"ר; איורים 2, 3). נחשפו נדבכיו העליונים של מבנה (8 × 10 מ' לערך) בן שניים או שלושה חדרים, בנוי מאבני בזלת מהוקצעות. במבנה, שלא נחשף במלואו, זוהו שלושה קירות (W3–W1) היוצרים שני חדרים (1, 2). חדר 1 נחפר חלקית בפינתו המערבית (L108) ונחשפה בו רצפת אדמה כבושה. ייתכן שלחדר זה היו אומנות, שעליהן הונחה תקרת מעזבה (ר' הירשפלד תשמ"ז:106). חדר 2 נחפר חלקית (L109 ,L105; איורים 4, 5), ונחשפה בו רצפה מלוחות אבן, ייתכן בשימוש משני. סמוך לקיר 3 נמצאו אבנים מספר, שייתכן ששימשו מדף, או שהם שריד לקיר קדום. מדרום לקיר 2 ובמקביל אליו, נחשף ראש תעלה (W4). אחת מאבני הכיסוי של התעלה הוסרה ומתחתיה נערכה חפירה קטנה, שלא הגיעה עד לקרקעית התעלה (L110; איור 6). עוד זוהה בור ובו שתי חוליות של עמוד מבזלת; הבור לא נחפר ואף שלא הייתה אפשרות לענות על ייעודן, נראה שהחוליות אינן באתרן. בכל שטח החפירה נאספו שברי כלי חרס המתוארכים למן התקופה הרומית (המאות הג'–הד' לסה"נ) ועד התקופה הממלוכית (המאות הי"ג–הי"ד לסה"נ), בהם קערה מטיפוס 'כפר חנניה E1' (איור 1:7), קערה מטיפוס 'כפר חנניה C1' (איור 2:7), קערה מטיפוס LRRW (איור 3:7), סיר בישול מטיפוס 'כפר חנניה 4' (איור 5:7), מכסה של סיר בישול (איור 6:7), קנקן (איור 7:7), שבר מעוטר אולי מהתקופה העבאסית (איור 8:7) וקדרה מהתקופה הממלוכית (איור 4:7). אי אפשר בשלב זה לתארך את המבנה.

 

מהחפירה עולה כי היישוב באתר בתקופות הרומית והביזנטית, למן המאה הד' לסה"נ, נמשך גם בשטח זה. כן ניכר כי המבנה רחב מידות ואפשר שחפירות בעתיד יעידו על קשר בין חוליות העמוד, שנמצאו בבור, למבנה. החפירה המצומצמת לא אפשרה הבנה מלאה של תכנית המבנה, או את תיארוכו.