בשנים 2011–2013 נערכה חפירה ארכיאולוגית באתר קצרין, סמוך לכניסה לפארק קצרין (הרשאות מס' 6338-A-6777 ,A-6518 ,A; נ"צ 26606/76606), במסגרת פעילות חינוכית של תוכנית חול"ם גולן של מועצה אזורית גולן. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מועצה אזורית גולן, נוהלה על ידי א' זינגבוים (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ר' מישייב ומ' קאהן (מדידות ושרטוט), ו' אטרש (הנחיה), חברת Sky view (צילום אוויר), מרכז חינוכי ארכיאולוגי גליל (הדרכה), תלמידי כיתות ו' מרמת הגולן, ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס) וד' שיאון (נומיסמטיקה).
החפירה התבצעה בשטח מישורי של בזלת דלווה, המשתפל במתינות מערבה לכיוון נחל קצרין, החוצץ בין כפר עתיק ובין בית הקברות שלו (איור 1). האתר נתגלה לאחר מלחמת ששת הימים והוא מופיע ברשימות סקר החירום שנערך בגולן. נערכו בו כמה חפירות ארכיאולוגיות וסקרים, שהתרכזו בחשיפת בית הכנסת, על כל שלביו ובחשיפת מבנים סמוכים אחדים (מעוז תשמ"ה; Ma’oz and Killebrew 1988). בניתוח ממצאי החפירה הובחנו עשר שכבות יישוב, שעיקרו בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (המאות הה'–הח' לסה"נ). לאחר תקופה ארוכה של דילול היישוב, הייתה פריחה נוספת בתקופה הממלוכית (המאות הי"ג–הט"ו לסה"נ). לדעת מעוז, שיאו של היישוב היה במאה הו'–תחילת המאה הז' לסה"נ, זמנו של מבנה בית הכנסת בשלב ב' (מעוז 1992: מבנה B). בשנת 2005 נערכה חפירת בדיקה בתחום האתר, סמוך לכניסה לחניון קק"ל, ונחשפו שרידי מבנים, המתוארכים למאות הג'–הה' לסה"נ, וחרסים מטיפוס 'כלי כפר חנניה', המעידים שהכפר היה חלק ממכלול הכפרים באזור בתקופה. מיקום המבנים מעיד כי כבר בראשית התקופה הביזנטית (המאה הד' לסה"נ) — ולא רק במאות הה'–הו', כפי ששיערו חופרי האתר בעבר — השתרע היישוב על פני שטח נרחב, לפחות עד לשטח החפירה ואפשר שאף דרומה ממנו (זינגבוים 2009). כלומר, היקף ההתיישבות באתר היה רחב יותר ממה שנחשף בחפירה ועצמתו הכלכלית רבה יותר.
החפירה נערכה בשוליים המערבים של הכפר (100 מ"ר; איורים 2, 3). נחשפו נדבכיו העליונים של מבנה (8 × 10 מ' לערך) בן שניים או שלושה חדרים, בנוי מאבני בזלת מהוקצעות. במבנה, שלא נחשף במלואו, זוהו שלושה קירות (W3–W1) היוצרים שני חדרים (1, 2). חדר 1 נחפר חלקית בפינתו המערבית (L108) ונחשפה בו רצפת אדמה כבושה. ייתכן שלחדר זה היו אומנות, שעליהן הונחה תקרת מעזבה (ר' הירשפלד תשמ"ז:106). חדר 2 נחפר חלקית (L109 ,L105; איורים 4, 5), ונחשפה בו רצפה מלוחות אבן, ייתכן בשימוש משני. סמוך לקיר 3 נמצאו אבנים מספר, שייתכן ששימשו מדף, או שהם שריד לקיר קדום. מדרום לקיר 2 ובמקביל אליו, נחשף ראש תעלה (W4). אחת מאבני הכיסוי של התעלה הוסרה ומתחתיה נערכה חפירה קטנה, שלא הגיעה עד לקרקעית התעלה (L110; איור 6). עוד זוהה בור ובו שתי חוליות של עמוד מבזלת; הבור לא נחפר ואף שלא הייתה אפשרות לענות על ייעודן, נראה שהחוליות אינן באתרן. בכל שטח החפירה נאספו שברי כלי חרס המתוארכים למן התקופה הרומית (המאות הג'–הד' לסה"נ) ועד התקופה הממלוכית (המאות הי"ג–הי"ד לסה"נ), בהם קערה מטיפוס 'כפר חנניה E1' (איור 1:7), קערה מטיפוס 'כפר חנניה C1' (איור 2:7), קערה מטיפוס LRRW (איור 3:7), סיר בישול מטיפוס 'כפר חנניה 4' (איור 5:7), מכסה של סיר בישול (איור 6:7), קנקן (איור 7:7), שבר מעוטר אולי מהתקופה העבאסית (איור 8:7) וקדרה מהתקופה הממלוכית (איור 4:7). אי אפשר בשלב זה לתארך את המבנה.
מהחפירה עולה כי היישוב באתר בתקופות הרומית והביזנטית, למן המאה הד' לסה"נ, נמשך גם בשטח זה. כן ניכר כי המבנה רחב מידות ואפשר שחפירות בעתיד יעידו על קשר בין חוליות העמוד, שנמצאו בבור, למבנה. החפירה המצומצמת לא אפשרה הבנה מלאה של תכנית המבנה, או את תיארוכו.
הירשפלד י' תשמ"ז.
בית המגורים הארץ-ישראלי בתקופה הרומית–ביזאנטית. ירושלים.
מעוז צ"א תשמ"ה. קצרין. חדשות ארכיאולוגיות פו:2–5.
מעוז צ"א 1992. קצרין. האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל 4. עמ' 1423–1428.
Ma’oz Z.U. and Killebrew A.E. 1988. Ancient Qasrin: Synagogue and Village. BA 51:5–19.