בחודש מאי 2013 נערכה חפירת בדיקה בחורבת אושה (הרשאה מס' 6752-A; נ"צ 213697-813/744530-753), לקראת סלילת כביש 6. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת כביש חוצה ישראל בע"מ, נוהלה על ידי ע' מסארווה (צילום), בסיוע מ' חאטר (ניהול שטח), י' עמרני וא' בכר (מנהלה), ר' מישייב ומ' קאהן (מדידות וסרטוט), א' גורזלזני (הנחייה מדעית), פ' גנדלמן (כלי חרס), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס) וכן ל' תלמי וכ' סעיד.
החפירה נערכה בשוליים הצפוניים-מערביים של חורבת אושה, במרחק כ-1 ק"מ מדרום לצומת סומך (איור 1). נחשפו גת, חציבה, קירות תמך של מדרגות עיבוד וקירות שהפרידו כנראה בין חלקות חקלאיות (איור 2). נראה כי שטח החפירה היה חלק מהעורף החקלאי של היישוב ששכן בחורבת אושה בתקופה הרומית (המאות הא'–הג' לסה"נ).
מסקרים וחפירות שנערכו באתר עולה כי התקיימה בו התיישבות רצופה מהתקופה הרומית ועד לתקופה העות'מאנית (
עולמי וגל תשס"ד: אתר 74;
אושרי 2012). לפי המקורות שכן באושה יישוב יהודי אליו עברה הסנהדרין לאחר מרד בר-כוכבא.
גת (איורים 3, 4). בצפונו של שטח החפירה נחשפה גת פשוטה חצובה בסלע, שמרכיביה הם משטח דריכה מלבני (L200; מידות 2.08 × 2.30 מ') ובור איגום מלבני (L211; מידות 0.88 × 1.23 מ', 0.44 מ' עומק), המחוברים בתעלה (0.15 מ' אורך). חלקו התחתון של בור האיגום, לרבות הקרקעית, דופן ברובד של אבנים קטנות שלוכדו בטיט אפור. רצפת בור האיגום עשויה מטיט אפור מהודק שמעורבים בו שברי כלי חרס. מתחת לרצפת בור האיגום התגלו קערות (איור 1:5) וקנקנים (איור 2:5, 3), המתוארכים לתקופה הרומית (המאות הא'–הג' לסה"נ).
חציבה (איור 6). בדרומו של שטח החפירה נחשפה חציבה רדודה (L214), ששימושה אינו ברור.
קירות. התגלו חמישה קטעים של קירות תמך של מדרגות עיבוד (W15 ,W7 ,W5 ,W4 ,W2; איור 7). הקירות הושתתו על הסלע ונבנו מאבנים גדולות, מהוקצעות, וביניהן מילוי אדמה. כן התגלו שרידי קירות שהפרידו כנראה בין חלקות חקלאיות (W12–W8 ,W6; רוחב 5 מ'). הם הושתתו על הסלע ונבנו משני פנים של אבני שדה מהוקצעות וביניהן מילוי אדמה ואבנים קטנות. קירות אלה ממשיכים זה את זה ויוצרים יחד קיר אחד ארוך (230 מ') שמהלכו מתעגל.
עולמי י' וגל צ' תשס"ד.
מפת שפרעם (24) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.