שטח A

בשטח שבהתפצלות הדרכים, במרחק כ-50 מ' ממזרח לבריכת מתחם הקתיסמה (איורים 5, 6), זוהו שלושה שלבים.
השלב הקדום. בצפון השטח נמצא קיר (W3; אורך חשיפה 5.1 מ'; איורים 7, 8) שכיוונו מזרח–מערב, ששימש כנראה שפת דרך. הקיר בנוי משורה של לוחות אבן שטוחים ומוחלקים (0.30 × 0.38 מ' גודל מרבי של הלוחות); הפן הצפוני של הקיר מיושר. צמוד לקיר מדרום נמצא מפלס מהודק של עפר וחלוקים קטנים. הממצא המועט במפלס זה כלל חרסים מן התקופה הביזנטית ואבני פסיפס. נראה שזהו שריד דרך שהובילה מכנסיית הקתיסמה לאתר ברמת רחל, שם גם נמצא מכלול כנסייה שזוהה בטעות על ידי החופרים ככנסיית הקתיסמה (אהרוני 1483:1992–1484).
השלב האמצעי. נראה שלאחר חורבן מתחם כנסיית הקתיסמה הוחלפה הדרך בדרך שנתחמה משני צדיה בקירות; כל קיר שימש מעין קיר תמך למפלס שמעליו. הקיר הצפוני (W2; רוחב 1.3–1.8 מ') בנוי על גבי מפלס הדרך הקדום ומרוחק 1.2–2.0 מ' מקיר 3. הקיר, שנראה כי התמוטט ושוקם ברישול, נבנה מאבני שדה בינוניות וגדולות, ללא נדבכים מסודרים. בפן החיצון, הדרומי (0.4 × 0.4 × 0.7 מ' גודל מרבי של האבנים), שולבו אבני גזית אחדות שמקורן כנראה במתחם הקתיסמה. הפן הפנימי, הצפוני (0.35 × 0.35 × 0.67 מ' גודל מרבי של האבנים) לא נועד להיות חשוף. לקיר ליבה מאבני שדה קטנות ועפר. לאחר פיצול הדרכים הוא שימש קיר תוחם עליון של הסעיף הצפוני-מזרחי. הדרך תחומה מדרום בקיר (W4; רוחב 2.35–2.90 מ') בנוי אף הוא מאבני גוויל בינוניות וגדולות (0.9 מ' אורך מרבי; 0.55 מ' גובה מרבי של האבנים בפן הצפוני, 0.7 מ' גובה מרבי של האבנים בפן הדרומי), ללא נדבכים מסודרים. הפן הצפוני של הקיר שימש שוליים דרומיים לדרך. לקיר ליבה מאבנים קטנות ובינוניות כמעט ללא עפר. נראה כי הקיר המשיך לתחום מדרום את הסעיף הדרומי לאחר הפיצול. נפתח ריבוע חפירה (L2) בדרך המשותפת לקראת ההתפצלות של שני הסעיפים, בין קירות 2 ו-4, שם רוחבה הלך והתרחב מ-3.5 מ' במערב ל-4.3 מ' במזרח. החפירה בריבוע זה לא הושלמה ולא זוהה מפלס רצפה מובהק.
בשלב המאוחר, כנראה בעת החדשה, על גבי קיר 2 נבנה קיר (W1; אורך חשיפה 11 מ', רוחב 0.75–0.90 מ'). זהו קיר כפול, בנוי מנדבך אחד של אבני גוויל ואבני גזית, שנלקחו כנראה ממתחם הקתיסמה. לעומת קיר 2, שמתארו ישר וצירו מזרח–מערב, מתארו של קיר 1 קשתי, והוא מתעגל מדרום-מערב לצפון-מזרח, והמשכו לצפון. ייתכן שאף קיר זה שימש שולי דרך, אם כי אפשר שנועד לסימון תחומי חלקות קרקע.
בשטח זה נמצאו אבני פסיפס רבות וכן חרסים, טובולי ורעפים שזמנם בעיקר התקופה הביזנטית. מעט מן השברים זמנם ימי בית ראשון, ימי בית שני וימי הביניים. כמו כן נמצאו לוח שיש שבצדו הלא מלוטש חרותה רשת שתי וערב של חריצים עדינים (איור 1:9) ואבן כתישה מגיר (איור 2:9).
במילוי שכיסה את פני הדרך מהשלב האמצעי, נמצא מטבע של תיאודוסיוס הא' (383–395 לסה"נ; ר"ע 143549), הקודם לזמן הקמת כנסיית הקתיסמה לפי המקורות, בשנת 450 לסה"נ לערך.
 
שטח B
על הדרך הצפונית, במרכז שטח החפירה, נפתח ריבוע ונעשה בו רק ניקוי ראשוני. הדרך (L101; רוחב 4.5–4.6 מ'; איור 10) תחומה בין שורת אבנים מדרום (W52) לקיר תמך של מדרגת עיבוד מצפון (W51; רוחב 1.3–1.6 מ'; גובה השתמרות 0.83 מ') שהשתמר בפן הדרומי שלו לגובה שני נדבכים של אבני גוויל.
 
שטח C
על הדרך הצפונית, במזרח שטח החפירה, נפתח ריבוע. רוחב הדרך בקטע זה זהה לזה שבשטח B. הדרך (L202; איור 11) תחומה בשורת אבני שפה מדרום (W102) ובקיר תמך של מדרגת עיבוד מצפון (W101; רוחב 1.35–1.60 מ'; גובה כ-1 מ') שהשתמר לגובה של 2–4 נדבכים. בחפירה מצומצמת צמוד לקיר התמך מצפון (L203), במילוי עפר, נמצאו חרסים אחדים, בעיקר מן התקופה הביזנטית.
 
לסיכום, אפשר לעקוב אחר הדרך הקדומה שהסתעפה מזרחה מדרך חברון, מדרום למתחם כנסיית הקתיסמה, ולאחר מכן התפצלה לשני סעיפים. בבדיקות ארכיאולוגיות שנעשו בקטע המשותף לפני הפיצול זוהו שלושה שלבים. נראה כי בשלב הראשון נסללה דרך עם שוליים מאבני שפה שטוחות, מותאמות היטב, התומכות מצע כבוש של עפר ואבנים קטנות. ייתכן כי זו הדרך שחיברה בין המתחם המונומנטלי של כנסיית הקתיסמה לבין מתחם כנסייתי משני באתר של רמת רחל. השלב השני שייך כנראה לפרק הזמן שלאחר נטישתה וחורבנה של כנסיית הקתיסמה. לאחר שהכנסייה חדלה לתפקד, היא נהרסה, מרבית שרידיה נשדדו והמעט שנותר כוסה במדרגה חקלאית (הקיימת עד היום ונטועה כולה בעצי זית). סביר כי הדרך נותרה לאורך התוואי הראשוני אך עיצובה השתנה והיא נתחמה בגדרות אבן שנבנו משני צדיה. לגדרות אלו תפקידים אחדים — ריכוז עודפי האבן הרבים מן השטח, חלקם מן החורבה עצמה; תמיכה של מדרגות חקלאיות מפולסות בגבהים משתנים תוך כיסוי שטח החורבה והפיכתו לשטח חקלאי; והגדרת השטח הציבורי של הדרך לעומת השטחים הפרטיים המשתרעים משני צדיה. בשלב השלישי, כנראה בעת החדשה, נבנה קיר שדה שטחי בחוסר התאמה על הקיר התוחם הצפוני של הדרך מן השלב השני. לא ברור אם גם קיר זה שימש שולי דרך או שנבנה למטרה אחרת.