החפירה התמקדה בניקוי גת פגועה שנראתה בחתך. בעבודות העפר שקדמו לחפירה נמצא באחד מבורות האיגום של הגת מזבח קטורת קטן עשוי אבן גיר.

הגת כללה משטח דריכה ושני בורות איגום (איור 1). משטח הדריכה הפגוע היה מרוצף בפסיפס לבן שנראה בחתך ונמשך מעבר לגבולות החפירה. שני בורות האיגום סמוכים זה לזה ומידותיהם דומות (לוקוס 101—1.0×1.5×1.6 מ'; לוקוס 102—0.8×1.4×1.6 מ'). קירות בור איגום 101 היו בחלקם חצובים בסלע וצופו במעטה של אבנים קטנות שחוברו במלט וכוסו בטיח (איור 2). רצפת הסלע משתפלת מערבה ובתחתיתה שקע נמוך ב-0.12 מ' מהרצפה שנועד לאיסוף התירוש. הרצפה הייתה מכוסה באבני פסיפס לבנות גדולות (איור 3). בסיס הקירות והחיבור לרצפה היו מעוגלים ומטויחים. רק חלק קטן מבור איגום 102 נחפר ונחשף קיר בנוי אבנים קטנות במלט ללא טיח.
בחפירה נאספו שברי כלי חרס אחדים לא אינדיקטיביים המתוארכים לתקופה הביזנטית.
 
מזבח הקטורת הקטן (0.21×0.15 מ', 0.3 מ' גובה; איור 4) שנמצא בעבודות העפר עשוי מאבן גיר רכה ועליו עיטור מדורג בתבליט. שקע מעוגל (0.1 מ' קוטר) על פניו שימש להבערת קטורת. המזבח לא נמצא באתרו וכנראה נזרק למילוי בבור האיגום אחרי שהגת יצאה מכלל שימוש. יש להניח שמקורו של המזבח במקדש הפגני שהיה בח' אריאק על הר צפיה. האתר נפגע קשות מעבודות העפר ולא נותר זכר למקדש שעמד שם.

מזבח גדול (0.7 מ' גובה) שעליו עיטור מדורג בתבליט דומה נמצא בחפירות מחנה הלגיון הרומי בלגיו שליד מגידו (הרשאה מס' 3417-A).