בשטח A (מידות 8.5×13.0 מ'; איורים 2, 3) הובחנו שני שלבים. בשלב הראשון נחצבו בסלע שני חללים צמודים זהים בגודלם (לוקוסים 102, 103; 1.2×1.2 מ', 1.5 מ' עומק), מחוברים זה לזה במעבר, אחד מהם (לוקוס 103) מטויח. בחללים שהיו מלאים בפסולת בת זמננו לא נמצא כל ממצא ותפקידם אינו ברור; על פי הטיח ששרד באחד מהם ייתכן ששימשו לאגירת נוזלים. בשלב השני שימש השטח מחצבה (לוקוסים 100, 101, 104), שהייתה אמנם רדודה למדי (כ-0.5 מ') אך הרסה את תקרות החללים מהשלב הראשון ואת חזיתותיהם.
בשטח נחפר חתך (5×7 מ'; איורים 4, 5) אל מול קיר טרסה (W203) ונחשף מילוי אדמה חומה (לוקוס 200) שהכילה חרסים, בעיקר מהתקופה ההלניסטית: קערות (איור 1:6, 2) וקנקנים (איור 6-3:6) וכן שבר קנקן מן התקופה הרומית הקדומה (איור 7:6). במילוי נמצאו ארבעה מטבעות, שלושה מהם זוהו: מטבע מימי קונסטנטינוס הב' (330-335 לסה"נ; ר"ע 102267), מטבע ביזנטי קדום (ר"ע 102268) ופלס אומיי אנונימי ממטבעת דמשק מאמצע המאה הח' לסה"נ (ר"ע 102269). נראה שבבניית הטרסה הובא מילוי אדמה מחורבה סמוכה שתכולת הממצא במילוי משקפת את תקופותיה. החפירה הגיעה עד לסלע (לוקוס 201), המשתפל מצפון לדרום שעליו מושתת קיר הטרסה 203 שנסמך אליו מילוי אדמה ואבנים קטנות. בבניית הטרסה (3-2 מ' גובה, 10 מ' רוחב) ניכרת עבודה רבה.
בשטח C, הגדול בשטחי החפירה (10×20 מ'), נחשפו ארבעה שלבים.
לשלב הראשון יש לייחס מערה שמתארה רבוע (לוקוס 320, 4.5×5.0 מ', איור 7). המערה שתועדה אך לא נחפרה נמצאה מלאה בסחף עד מחצית גובהה. דופנותיה מעובדות, אך לא נמצאה בהן עדות לכוכים או ארקוסוליות. פתחה בדרום ואל הדופן המזרחית של הפתח ניגש קיר בנוי אבני גזית (W223) התוחם כנראה מעבר בנוי המוביל אל הפתח. בפינה הדרומית-מזרחית של המערה נמצא פתח מלבני חצוב בתקרה
(0.3×0.8 מ', 1.0 מ' גובה). הכניסה למערה נסתמה בקיר אבני גוויל. בשלב השימוש האחרון באתר הונחו מעל לסתימה לוח ברזל מודרני ומילוי אדמת טרסה (לוקוס 313).
בשלב השני נחצבו שתי גתות סמוכות, המופרדות במחיצת סלע (1.1 מ' רוחב). חלקה המערבי של המערה משתרע מתחת למשטח הדריכה של הגת המזרחית (איור 8) שכללה משטח דריכה רבוע (לוקוס 305; 4.5×4.5 מ'; איור 9) מרוצף בפסיפס לבן, בור איגום (לוקוס 312; 1.2×1.2 מ', 1.2 מ' עומק), שבפינתו הצפונית-מזרחית בור שיקוע מלבני
(0.3×0.7 מ', 0.3 מ' עומק). מצפון-מזרח לבור האיגום התגלה מתקן סחיטה משני, חצוב בסלע (לוקוס 319; 0.7×1.2 מ', 0.35 מ' עומק), שכלל גומחה חצובה בדופן הדרומית של הגת ובור שיקוע בקרקעית. הדופן הצפונית של הגת חצובה כמדרגה (0.5 מ' רוחב) ותעלה חצובה בדופן (0.1 מ' רוחב) הוליכה אל תקרת המערה מצפון. לא ברור למה שימשו התעלה ומדרגת האבן. הדופן הדרומית של הגת לא השתמרה בשל פגיעה מאוחרת.
מהגת המערבית נמצא רק משטח דריכה רבוע (לוקוס 302; 5×5 מ'), ונראה שחציבתה לא הושלמה בשל איכות הסלע בחלקה המזרחי.
מכלול הגתות ותקרת המערה קרובים לפני השטח וכוסו באדמת הטרסות המאוחרות, לפיכך ממצא כלי החרס מעורב ואינו מאפשר את תיארוך שלבים 1, 2. ייתכן שהגתות נבנו בתקופה הרומית הקדומה או הביזנטית.
בשלב השלישי בוטלו הגתות ונבנה כבשן סיד (לוקוס 318; 1.5×1.5 מ') במרכז משטח הדריכה של הגת המזרחית. הכבשן שממנו שרד הבסיס בלבד הרס את חלקה המזרחי של רצפת הפסיפס של הגת המזרחית. בור האיגום של הגת, שנמצא מלא עד שפתו בסיד, שימש בור לאיסוף הסיד. בהמשך נאטם בור הסיד בשכבה של אבנים קטנות ושברי קנקנן גדול.
בשלושה מקומות נוספים (לוקוסים 303, 309, 317) נמצאו ריכוזי אפר, שברי קנקנים ושרידי עצמות. הממצא משלב זה כלל שברי קערות (איור 5-1:10), קנקנים (איור 15-6:10), וזרבובית קומקום (איור 16:10) המתארכים את סיום השימוש במתקן לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הז'-הח' לסה"נ). מהתקופה הביזנטית נמצא שבר נר (איור 17:10). כן נמצאו כלי זכוכית, המתוארכים אף הם לתקופה האסלאמית הקדומה (איור 11, להלן). בלוקוס 300 נמצא שבר אריח(?) מעוטר בטביעת קנקן עם ידיות מוגבהות דמויות S (איור 12), המתוארך לתקופה הרומית או הביזנטית.
בשלב הרביעי נבנו בשטח טרסות חקלאיות שכיוונן הכללי צפון–דרום. קירות הטרסות שרדו לגובה של 4-3 מ' ומילוי האדמה שלהן דומה בהרכבו למילוי הטרסה בשטח B. קיר תמך (W324) מאבני גוויל קטנות נבנה בניצב לקווי הטרסות, וקירות נמוכים יותר הוקמו במקום שבו הסלע גבוה (W323). צמוד לקיר 323 נבנה מתקן מאבני גוויל, קרוב לוודאי תנור (לוקוס 317).
בשטח D, לצד טרסה וממערב לשטח B, נחפרה מחצבה רדודה (לוקוס 400; 4.5×4.5 מ'; איור 13) ומעליה מילוי אדמה הדומה למילוי הטרסות בשטחים B ו-C. המחצבה דומה לזו שבשטח A ובאותו קו גובה. במדרון בין השטחים B ו-D, נחשפו שרידי מערה (לוקוס 402; 2.0×2.5 מ', 1.5 מ' עומק), שמתארה סגלגל ומילוי האדמה שבה כלל חרסים רבים מהתקופה הרומית הקדומה. נראה שזוהי מערת קבורה שחציבתה לא הושלמה. עם בניית הטרסות נסתמה המערה במילוי אדמה.

כלי הזכוכית

נטליה כצנלסון
בשטח C (לוקוסים 304, 309, 311, 319) נמצאו שברי כלי זכוכית. המכלול מצומצם מאוד וכולל שני בקבוקים או כוסות (איור 1:11, 2), גביע יין (איור 3:11) וצנצנות (איור 10-4:11). השברים קטנים, השתמרותם דלה ובשל מעטה סידני צבעם כמעט לא נראה. רוב השברים מעוטרים בחוטים בצבעי הכלי (מס' 1, 6), צהוב (מס' 2) וטורקיז (מס' 7, 10). העיטורים מונחים אופקית (מס' 1, 2), יוצרים משולשים מחורצים (מס' 8-6) ודגם זיגזג (מס' 9, 10). טיפוסי הכלים ועיטוריהם אופייניים לתקופה האומיית ועל כן מתארכים את שלב 3.
שברים מס' 10-4 הם קבוצה מעניינת. העיטור של מס' 6 עשוי מזכוכית חסרת צבע ואילו שברים מס' 10-7 נושאים עיטור חוט טורקיז על גוף כלי חסר צבע, ייתכן שאלו שברי כלי אחד או שני כלים נפרדים (מס' 4, 5). לכלים מטיפוס זה גוף כדורי ורצועת חוטי עיטור זיגזגי סביב חלקו העליון של הכלי ורצועה נוספת מתחתיו, היוצרת משולשים לא רגולריים, הפונים לסירוגין מעלה ומטה. כלים אלה מופיעים באזור בשלהי המאה הז' ובראשית המאה הח' לסה"נ. הם מוכרים בתפוצתם הרחבה באוספי מוזיאונים, אך נדירים מאוד בממצא מחפירות.