שטח A. בריבוע A1 נחשף קיר, כיוונו צפון–דרום (W10; איור 1) והוא בנוי אבני גיר מסותתות; חלקו נפגע בעבר מכלי מכני.

בריבוע A2 נחשפה גת (לוקוס 206; 2.9×2.9 מ'), קירותיה מטויחים בטיח ורוד המכיל מעט חרסים ורצפתה עשויה פסיפס לבן שרק חלק קטן ממנו השתמר סמוך לפינה הצפונית-מזרחית. צפונית לגת נחשף חלק מבור האיגום (לוקוס 208), ובאמצע הקיר הצפוני של הגת נמצאה תעלה שדרכה ניגר התירוש אל הבור. הקיר הדרומי של הגת
(W23) נפגע בעבר מכלי מכני.
בריבוע A3 התגלה קיר (W30) בנוי אבני גיר מסותתות, כיוונו צפון–דרום בהתאמה לקירות הגת. אל הקיר ניגשת ממזרח רצפת אדמה בהירה מהודקת הכוללת מעט אבנים קטנות (לוקוס 301). ממערב לקיר נחשף טבון (לוקוס 304) שמפלס ראשו נמוך מיסוד קיר 30 וקירות הגת וייתכן כי קדם לגת ולקיר.
בריבוע A4  נמצא בור אשפה ללא שרידי בנייה.
בריבועים A6 ,A5 נחשפו שרידי כבשן עגול (לוקוס 504, 7 מ' קוטר; איור 2) שקירו
(2.5-1.0 מ' עובי, כ-35 ס"מ גובה השתמרות) בנוי אבני כורכר בבנייה יבשה. בכבשן נמצאה מפולת אבנים שרופות, מעט גושי זכוכית גולמית ומעט חרסים שרופים. ייתכן שזהו כבשן לייצור זכוכית.
 
ממצא כלי החרס מתוארך לתקופות הביזנטית המאוחרת והאסלאמית הקדומה (המאות הו'-הח' לסה"נ) וכולל קערות (איור 1:3, 2), אגן (איור 3:3), סיר בישול (איור 4:3), קנקני עזה (איור 5:3, 6), קנקנים (איור 11-7:3), פיטס (איור 12:3), כלי ביזנטי מאוחר (איור 13:3) ופקק של קנקן (איור 14:3).
 
נראה כי בשטח התקיימה פעילות הקשורה בתעשיית זכוכית, אולם הממצא דל מאוד וקשה לתיארוך. פסולת הזכוכית שנמצאה כוללת בעיקר שברי זכוכית גולמית באיכות טובה מאוד וכן שבר גדול מפסולת כבשן. הממצא אינו מעיד במדויק על טיבו של בית המלאכה או על תקופתו אך רוב שברי הזכוכית הניתנים לתיארוך הם משלהי התקופה הביזנטית. ייתכן ששברים אחדים הם משלהי התקופה הרומית המאוחרת. הממצא דומה בכללו לממצאים מאתרי ייצור זכוכית גולמית, דוגמת בית אליעזר (חדשות ארכיאולוגיות ק: 36).
 
שטח B. כ-300 מ' ממזרח לשטח A נמצאה מפולת אבני כורכר מסותתות של שני קירות
(W71 ,W70). ממצא כלי החרס מתוארך לתקופה העות'מאנית וכולל פך (איור 1:5), קנקן (איור 2:5) וקערת אבן מהתקופה האסלאמית הקדומה (איור 3:5).