בור המים שהוסתר בשפכים על פני השטח (איור 1; 777.28–774.91 מ') היה מלא כמעט עד קצהו העליון בשפכי בניין מודרניים שכללו שברי רעפי מרסיי חתומים (איור 2). תושבים מקומיים מעידים שבור המים היה בשימוש עד לסוף המאה הכ' לסה"נ.

חלקו העליון של הבור היה חצי כיפה שכיסתה חצי מהפתח בסלע בצד הדרומי (איור 3). הכיפה הייתה בנויה מאבנים עדשיות בצורתן שנתמכו בקשת בנויה לוחות אבן בצפון שהונחו על קצה הסלע. אחד מלוחות הקשת היה אריח רצפה מסוף המאה הכ' לסה"נ שתיארך את בניית הקשת. חלקו העליון של הבור בצפון היה ריבועי, בנוי משלוש אבני גזית מאורכות שהונחו ישירות על הסלע או על מצע של אבנים קטנות שפילסו את פני הסלע. מעבר לפינה הצפונית-מערבית של הפתח היה חור בסלע ששימש לאיסוף מי גשמים מרצפת החצר. בור המים מאורך וכיוונו הכללי צפון–דרום (איור 4). בפינה הצפונית-מערבית של הבור, מתחת לפתח, חצוב ספסל בסלע (כ-0.5 מ' גובה מעל רצפה; איור 5) ואילו בפינה הדרומית-מזרחית חצוב מדף בסלע (כ-0.9 מ' גובה מעל רצפה; איור 6). קירות הבור ורצפתו היו מכוסים בשכבה עבה של טיח איכותי מורכב מסיד לבן, חרסים גרוסים וכן שברי רעפי מרסיי המעידים כי ציפוי הטיח נעשה במאה הכ' לסה"נ. פני השטח של הטיח קשים ובוהקים וצבעם ירוק כהה.
 
על פני השטח וללא קשר לבור המים נמצאה ידית חתומה של אמפורה רודית המעידה על פעילות בשטח במהלך התקופה ההלניסטית (איור 7). הכתובת על הידית תחומה בקו דק ולשונה:
[בשנה של] אנדרוני-      
קוס
[בחודש של] דליוס
 
שחזור השם של האפונים אנדרוניקוס מבוסס על סגנון החותמת והשנה של תפקידו נקבעה לכ-132 לפסה"נ בקירוב (Finkielsztejn G. 2001. Chronologie détaillée et révisée des éponymes amphoriques rhodiens de 270 à 108 avant J.-C. environ. Premier bilan [BAR Int S. 990]. Oxford. Pp. 146, 195; Pl. XIV, 8).