נפתחו שני ריבועים (R2 ,R1; איור 2), בציר צפון–דרום ובמרחק 5 מ' זה מזה, בהם הובחנו שתי שכבות: מן התקופה הממלוכית (המאות הי"ג-הט"ו לסה"נ) שבה נחשפו בור אשפה (איור 3) ושרידי ריצוף אבן (איור 4) ומסוף התקופה הביזנטית והתקופה האסלאמית הקדומה שבה נחשפו שרידי בנייה.
בחלקו הצפוני-מערבי של ריבוע R1 נחשף קטע ריצוף אבני שדה בינוניות (1.9 × 1.3  מ'; לוקוס 103), שתוארך על פי שברי כלי החרס שנמצאו תחתיו לתקופה הממלוכית. אלה כללו קערה מזוגגת בזיגוג צהוב בחלקה הפנימי וירקרק על השפה (איור 1:5) ושברי גוף עשויים ביד עם עיטור גיאומטרי (לוקוס 145; איור 2:5, 3). נראה כי המשכו הצפוני-מזרחי של הריצוף, שנתגלה כ-0.3 מ' מפני השטח, נפגע בחפירת תא התקשורת.
בצדו הדרומי-מזרחי של הריצוף ובעומק 0.5 מ' נתגלה קטע קיר (W120, אורך 2 מ'; איור 6) בכיוון צפון–דרום שהשתמר לגובה שני נדבכים ובנוי אבני גוויל גדולות שחלקן מהוקצעות. בקצהו הדרומי נחשפה פינה ואילו חלקו הצפוני נפגע בחפירת תא התקשורת. בחלקו הצפוני של הריבוע ומעל לקיר נחשפו אבני שדה שטוחות ששימשו ככל הנראה ריצוף. מילוי האדמה שניגש לקיר ממערב ומדרום הכיל שברי כלי חרס שזמנם החל מסוף התקופה הביזנטית ועד לתקופה האסלאמית הקדומה וכללו קערות (איור 4:5, 5), פכיות (איור 6:5, 7) וקנקן (איור 8:5).

 

בחלקו המערבי של ריבוע R2 נחשף חלק מבור אשפה (לוקוס 108, 4.5 מ' רוחב, 1.5 מ' עומק; איור 3) שתוארך אף הוא לתקופה הממלוכית (המאות הי"ג-הט"ו לסה"נ). הבור הכיל מילוי אדמה אפורה ופריכה מעורבת באפר וחרסים. במרכזו נחשפו אבני שדה קטנות ובינוניות. כלי החרס המאוחרים שנמצאו בבור תוארכו לתקופה הממלוכית וכללו קערות (איור 1:7, 2) וסירי בישול (איור 7-3:7) עשויים ביד ומעוטרים בעיטור גיאומטרי צבוע, קנקנים (איור 8:7, 9) וכלי יבוא: קערות מן התקופה הצלבנית (איור 10:7, 11), בהם שבר קערה מטיפוס 'פורט סנט סמיון' (איור 12:7), שבר קערה קפריסאית (איור 13:7) וסיר בישול (איור 14:7). כלי החרס הקדומים שנחשפו בבור האשפה היו קערה (איור 15:7) וסיר בישול (איור 16:7) מן התקופה האסלאמית הקדומה.

 

בחתך בדיקה שנעשה מצפון לבור ומתחתיו נחשף מילוי אדמה (לוקוסים 127, 136) שהכיל שברי כלי חרס: קערות (איור 1:8, 2), פך (איור 3:8) ו'קנקן עזה' (איור 4:8), המתוארכים למאה הז' לסה"נ ומטבע ברונזה ביזנטו -ערבי (לוקוס 127, ר"ע 113493; 697-641 לסה"נ), המחקה מטבע מימי קונסטנס הב'. עוד נמצא תליון עופרת עגול ובו צלב עם עיטורי עיגולים קונצנטריים בקצות זרועותיו ועליהן (איור 5:8; לוקוס 136). חפץ דומה עם חיבור ברור לשרשרת שתוארך למאה הו' לסה"נ, נתגלה בחפירות כביש עוקף שוהם (י' ישראלי וד' מבורך, 2000. ערש הנצרות, מוזיאון ישראל, עמ' 137). בהעדר חיבור ברור לשרשרת בחפץ מחפירה זו ייתכן כי מקום החיבור נשבר או שהחפץ היה משובץ.
מתחת לשכבה זו נחשף קטע קיר (W140, אורך 2.75 מ'; איור 9) שכיוונו מזרח–מערב, בנוי אבני גוויל גדולות. נראה כי אחת מאבני הקיר בשימוש משני; על פי מתארה החצי עגול נראה כי הייתה חלק מעמוד או בסיס. מצפון לקיר נחשפה רצפת טיח אפר ופחם אפרפר (לוקוס 142) הניגשת אליו. מדרום לקיר השתמרה תשתית רצפה (לוקוס 141), בנויה אבני שדה וחלוקי נחל שעליהם וביניהם נמצאו הרבה שברי גוף של קנקני שק מצולעים (איור 4-2:10) וקערה מטיפוס Late Roman C Ware (איור 1:10), המתוארכת למחצית הראשונה של המאה הז' לסה"נ. שברי הקנקנים היו מונחים בחלקם הגדול על צדם הפנימי (הקמור) וייתכן כי זוהי טכניקה המאפשרת 'כליאת' לחות שלא תחדור אל הרצפה שהשתמרה רק בחלקה. בין אבני תשתית הרצפה נמצא מטבע ברונזה (ר"ע 99754) בערך של חצי פוליס מימי הקיסר מאוריקיוס טיבריוס (596/597 לסה"נ). מצפון לקיר 140 נערך חתך בדיקה (לוקוס 144) מתחת לתשתית הרצפה. שברי כלי החרס שנמצאו היו ברובם שברי גוף של קנקני שק מצולעים בצבע אדמדם שלא אפשרו תיארוך הרצפה אך על פי שתי שפות קנקן נראה כי הם מן התקופה הביזנטית (איור 5:10, 6).
בחתכי הבדיקה שקדמו לחפירה נמצא חלק מאבזם ברונזה (איור 11).
ממצא הזכוכית (לוקוסים 101, 124, 142) השתמר רע והקשה על שחזור הכלים. על פי טיב החומר נראה שהשברים מייצגים את התקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה והמאוחרת. הטיפוסים הביזנטיים הם כלים פשוטים, כוסות, בקבוקים, גביעי יין ונר שמן עם ידיות. טיפוסים אחדים ממשיכים לתקופה האומיית. נמצאו גם שברי צמידים קטנים, ככל הנראה מן התקופה האסלאמית המאוחרת. כן נמצאו שרידי פסולת מתעשיית זכוכית.