דרכים. נחפרו קטעים משתי דרכים (22, 30) ותועדה דרך נוספת (38). דרך 30 נמשכת לאורך ערוץ הנחל, ונפתחו בה שני חצאי ריבועים. בבניית הדרך הובחנו שני שלבי בנייה. הדרך תחומה משני צדיה בקירות של אבנים מהוקצעות, שהשתמרו לגובה שניים-שלושה נדבכים. בצד הצפוני של הדרך נחשפה תשתיתה, העשויה אבנים קטנות ובינוניות. בשולי המדרון הצפוני של חורבת חדת (שטח B) נפתחו שני ריבועי חפירה, ובהם נחשפו מפלסים של אבנים קטנות ובינוניות, כנראה המשך תשתית הדרך. נראה שזוהי דרך מקומית. דרך 22 מסתעפת מדרך 30 ועולה לדרום-מזרח אל עבר חורבת בארית וחורבת קנובה. הדרך תחומה משני צדיה בקירות של אבנים מסותתות, שהשתמרו לגובה של שלושה נדבכים

(0.5 מ'). לא התגלתה תשתית לדרך, אלא נחשף מילוי אדמה ליישור פני השטח. דרך 38 (10 מ' רוחב) בנויה על מדרגת סלע בכיוון צפון-דרום; היא תחומה בבולדרים גדולים.

 

מערות קבורה. בערוץ הנחל אותרו שש מערות קבורה חצובות (36, 71, 82, 84b ,84a 85). קבר נוסף נחצב בבור איגום של גת (83), לאחר שזו יצאה מכלל שימוש. הקברים לא נחפרו באופן מלא, ובהגבלת משרד הדתות נחפרו רק חצרות מערות הקבורה. מערות קבורה 36, 71, 82, 85 חצובות קרוב לערוץ, ופתחיהן פונים אל דרך 30 העוברת בערוץ הנחל. מערת קבורה 84a חצובה מעט גבוה יותר, על מדרגת סלע; פתחה אינו פונה אל הדרך שבערוץ. בכל מערות הקבורה נחצבו חצרות רבועות וחזיתות ובהן פתח שמסביבו חצובה מסגרת מדורגת. הממצא הקרמי בחצרות של מערות הקבורה מתוארך לתקופה הרומית הקדומה, פרט לממצא בחצר של מערת קבורה 71 המתוארך לתקופות הרומית והביזנטית, ולכן נראה כי מערה זו שימשה לאורך תקופה ארוכה יותר. פניית חלק מפתחי מערות הקבורה אל הדרך העוברת בערוץ מלמדת כי הן היו בשימוש באותה תקופה.

 

גתות. נחפרו שמונה גתות חצובות (9, 14, 15b ,15a ,45 ,61 ,69 ,83). ארבע מהגתות (15b ,15a ,14 ,9) כוללות משטח דריכה ובור איגום מעוגל. שלוש מהגתות (45, 61, 69) כוללות משטח דריכה ובור איגום רבוע. גת 83 מורכבת יותר, והיא כוללת משטח דריכה ושני בורות איגום מטויחים.

 

מדרגות חצובות בסלע. במורד הצפוני-מזרחי של חורבת חדת נחשף גרם מדרגות חצוב, ובו עשר עד שתיים-עשרה מדרגות (69; 0.6 מ' רוחב, 0.45 מ' גובה; איור 4). אפשר שהמדרגות הוליכו לגת. מעל המדרגה החמישית מלמטה הובחן ספלול עמוק (0.25 מ' קוטר).

 

מחצבות. נחשפו חמש מחצבות בסלע נארי (17, 67, 68, 70, 72). במחצבה 17 (4 × 14 מ'; איור 5) נחצבו אבנים בגודל בינוני (0.25-0.15 × 0.60-0.40 מ'). נמוך מהמחצבה תועדה מערת קבורה (84a), המתוארכת לתקופה הרומית הקדומה; אולי אפשר לייחס גם את המחצבה לתקופה זו. במחצבה 67 (3 × 4 מ'), שנמצאת במדרגה נמוכה מעל ערוץ הנחל, נחשפו שתי מדרגות, בהן נחצבו אבנים (0.40-0.25 × 0.90 מ'). המחצבה נחתכת בדרך קדומה העולה לחורבת חדת והמתוארכת לתקופה הביזנטית. נראה אם כן כי זמנה של המחצבה, הקדומה לדרך, התקופה הרומית הקדומה. מחצבה 68 גדולה ודמוית ר (8.5 מ' אורך כל צלע, 2.5 מ' עומק חציבה מרבי; איור 6). במחצבה הובחנו שש מדרגות חציבה (0.35-0.15 מ' גובה). במחצבה הובחנו שקעים רדודים ועגולים חצובים

(0.14-0.12 מ' קוטר, 5 ס"מ עומק). גם במחצבה 70 (2.8 × 3.9 מ', 0.25 מ' עומק חציבה ממוצע; איורים 7, 8) הובחנו שקעים עגולים חצובים (0.13-0.10 מ' קוטר). בשלב מאוחר נבנה על המחצבה קיר דל מעוגל (1.6 מ' אורך השתמרות), שנבנה באבני גוויל. במחצבה 72 (2 × 3 מ'; איורים 9, 10) נחשפה חציבה מלבנית עמוקה, אולי קבר שחציבתו לא הושלמה.

 

מקבצי ספלולים. נחשפו שני מקבצי ספלולים חצובים במשטחי סלע (62, 70). במקבץ 62 אותרו שלושים ואחד ספלולים מוארכים ורדודים (0.28 × 0.58-0.38 מ', 0.35-0.11 מ' עומק), הסדורים בשתיים או שלוש שורות. רוחב הספלולים אחיד, ולכן נראה כי הם נחצבו באותו כלי. במקבץ 70 אותרו עשרים ספלולים מוארכים ורדודים (0.3-0.2 × 0.4-0.3 מ'). על סמך חפירות שנערכו ממערב ומצפון לחורבת חדת (ר' חדשות ארכיאולוגיות 117, חדשות ארכיאולוגיות 119) אפשר לתארך את הספלולים המוארכים לתקופה הכלקוליתית ולשייכם ליישוב מתקופה זו שנחשף בחפירות אלה.

 

אבן ריסוק של בית בד. במורד הצפוני-מזרחי של חורבת חדת נוקתה אבן ריסוק של בית בד חצובה בסלע (75; 1.8 מ' קוטר, 0.5 מ' עובי). חציבת האבן לא הושלמה והיא לא נותקה מהסלע, אולי בגלל שהיא נשברה.